Rif Bava Kamma 36b {102b - 103a; 104a}

36b

{Bava Kamma 102b}

אם פחתו פחתו לשליח מפני שהוא משנה ואם הותירו הותירו לבעל המעות
וכן אם נתן לו מעות לקנות לו בהן חטין לאכילה וקנה לו שעורים אם פחתו פחתו לשליח ואם הותירו הותירו לבעל המעות דלא אמרינן הותירו לאמצע אלא כשנתן לו מעות בתורת שותפות ליקח בהן חטין ולקח בהן שעורין שעורין ולקח בהן חטין אבל שלא בתורת שותפות בין לסחורה בין לאכילה אליבא דר' יהודה חד דינא הוא אם הותירו הותירו לבעל המעות ואם פחתו פחתו לשליח וכן הלכתא.

and if they went down in value, they went down in value for the agent, for he is changing, while if they increased, they increased for the owner of the money.
And so too if he gave him money to buy wheat for eating, and he acquired barley: if they went down in price, they went down in price for the agent, and if they increased, they increased for the owner of the money, for we do not say that they increased for the middle {to be split} except where he gave him the money under the status of partnership to acquire with them wheat, and he acquired with them barley, or barley and he acquired with them wheat. But not under the status of partnership, whether for merchandise or for eating, according to Rabbi Yehuda, they have a single law: if they increased, they increased for the owner of the money, while if they decreased, they decreased for the agent.
And so is the halacha.

ת"ר הלוקח שדה בשם חבירו אין כופין אותו למכור ואם אמר לו ע"מ כן כופין אותו למכור
מאי קאמר
אמר אביי ה"ק הלוקח שדה בשם חבירו אין כופין את המוכר למכור ואם א"ל ע"מ כן כופין את המוכר למכור
פירוש כגון ראובן שקנה שדה משמעון וא"ל ללוי קניתיה וכתב לו שטר מכר בשם לוי ואחר כן חזר וא"ל אותה השדה שקניתי ממך ואמרתי לך ללוי קניתיה לא ללוי קניתיה אלא לעצמי קניתיה ועכשיו כתוב לי שטר מכר בשמי אין מחייבין את המוכר לכתוב לו שטר אחר של מכר בשמו
ואם אמר לו בתחלה שדה זו לעצמי אני קונה אותה ואני כותב שטר מכר בשם לוי כדי שלא יודע כי לעצמי קניתיה ולאחר זאת תכתוב לי שטר מכר בשמי כופין את המוכר לכתוב לו שטר אחר בשמו ואפילו אמר לעדים בפני המוכר שטר אחר עוד תכתבו לי על שדה זו מחייבין את המוכר לכתוב לו שטר אחר בשמו:

The Sages learnt {in a brayta}: If one man buys a field in the name of another, he cannot compel the latter to sell it to him; but if he explicitly made this stipulation with the vendor he could force him to sell.
What is the intent of this?
Abaye said: This is what it means to say: If one man buys a field from another in the name of the his fellow, we do not force the seller to sell. And if he explicitly made this stipulation {that it be in the name of his fellow}, we force the seller to sell.
To explain: Such as Reuven acquired a field from Shimon, and said to him "I am acquiring it on behalf of Levi," and he wrote him a deed of sale in the name of Levi, and afterward he turned around and said to him, "that field that I acquired from you and said to you that I was acquiring it on behalf of Levi, I was not acquiring it on behalf of Levi but rather I was acquiring it for myself. And now, write me a deed of sale in my name," we do not require the seller to write him another deed of sale in his name.
And if he told him initially "this field I am acquiring for myself, and I will write a deed of sale in the name of Levi so that that one will not know that I am acquiring it for myself," and after that, write me a deed of sale in my name, we force the seller to write him another deed in his name. And even if he said to witnesses before the seller "yet another deed write for me on this field," we compel the seller to write for him another deed in his name.

{Bava Kamma 103a}

רב כהנא יהיב זוזי אכיתנא
לסוף אייקר כיתנא
זבנוה ניהליה מרואתא דכיתנא
אתא לקמיה דרב
א"ל איזיל אשקול זוזי
א"ל אי כי קא מזבני ליה לכיתנא אמרי האי כיתנא דכהנא הוא זיל שקול ואי לא תשקול
רב לטעמיה דאמר רב עושין אמנה בפירות ואין עושין אמנה בדמים
ולית הלכתא כוותיה דרב
דקי"ל כרבי ינאי דאמר בפרק איזהו נשך מה לי הן ומה לי דמיהן:

Rav Kahana gave money for flax. In the end, flax went up in price {before he got it in his hands}. The owners of the flax sold the flax {to someone else, on his behalf}. He came before Rav. He {=Rav Kahana} said to him: Shall I go and take the money {they accepted}? He said to him: If when they sold the flax, they said "this flax is of Kahana," go and take, and if not, do not take.

Rav is consistent in his opinion, for he said that advance payment {at present price} may be made for {future delivery} of products but no advance payment may be made in actual money. {for that appears like ribbis}
And the halacha is not like Rav. For we establish like Rabbi Yannai, who said in perek Eizehu Neshech: What is the difference to me them or their money?

Mishna:

הגוזל את חבירו שוה פרוטה ונשבע לו יוליכנו אחריו אפי' למדי
ולא יתן לא לבנו ולא לשלוחו אבל נותן הוא לשליח בית דין
ואם מת יחזיר ליורשיו:

IF ONE MAN ROBBED ANOTHER TO THE EXTENT OF A PERUTAH AND TOOK [NEVERTHELESS] AN OATH [THAT HE DID NOT DO SO], HE WOULD HAVE TO CONVEY IT PERSONALLY TO HIM [EVEN AS FAR AS] TO MEDIA.
HE MAY GIVE IT NEITHER TO HIS SON NOR TO HIS AGENT, THOUGH HE MAY GIVE IT TO THE SHERIFF OF THE COURT OF LAW.
IF THE PLAINTIFF DIED, THE ROBBER WOULD HAVE TO RESTORE IT TO THE HEIRS.

{Bava Kamma 104a}

Gemara:

ולא יתן לא לבנו ולא לשלוחו:
איתמר שליח שעשאו בעדים
רב חסדא אמר הוי שליח
ורבה אמר לא הוי שליח

ר"י ור"א דאמרי תרוייהו שליח שעשאו בעדים הוי שליח

"HE MAY GIVE IT NEITHER TO HIS SON NOR TO HIS AGENT":
It was stated {by Amoraim}:
Where an agent was appointed in the presence of witnesses {to receive}:
Rav Chisda said: He is an agent. {and he may give to him}
And Rabba said: He is not an agent.

Rabbi Yochanan and Rabbi Eleazar both said: an agent who was appointed in the presence of witnesses is an agent.