Rif Yomi Video Edition - Beitza daf 37 (Runtime 17:17)

Runtime: 17:17


20b

{Beitza 37a}
לא דנין ולא מקדשין ולא חולצין ולא מיבמין וכולהו גזירה שמא יכתוב
They may not judge, nor betroth, nor perform chalitza, nor perform levirate marriage -- and all of them as a decree lest he write.


לא מקדישין ולא מעריכין ולא מחרימין גזירה משום מקח וממכר

They may not consecrate, nor make assessment vows, nor declare a cherem {with the object going to the Temple} -- as a decree because of purchasing and selling.

ולא מגביהין תרומות ומעשרות ואפילו ליתנם לכהן בו ביום
וה"מ דטבילי מאיתמול אבל פירי דטבילי האידנא כגון עיסה לאפרושי מינה חלה מפרשינן ויהבינן לכהן

And they may not raise up terumot and maasarot -- and even to give them to a Kohen that day.
And these words are where they were tevel from yesterday, but fruits that became tevel now, such as dough to separate from it challah, we separate and give it to a kohen.

ירושלמי וכולן שעשו בין אנוסין בין שוגגין בין מזידין בין מוטעין מה שעשו עשוי בשבת ואצ"ל ביו"ט
ושמע מינה דמאן דעבר ואקני בשבת מקרקעי או מטלטלי הקנאתו הקנאה

Yerushalmi:
And all of them which they did, whether accidentally, carelessly, or deliberately, whether misled, that which they did was done, on Shabbat and it need not be said, on Yom Tov.
And we derive from this that one who violates and acquires on Shabbat of land or movable objects, his acquisition is an acquisition.

{Bavli: Beitza 37a resumes}

ואין בין יו"ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד ורמינהי משילין פירות דרך ארובה ביו"ט אבל לא בשבת
אמר רב פפא לא קשיא הא ב"ה הא ב"ש
דתנן ב"ש אומרים אין מוציאין לא את הקטן ולא את הלולב ולא את ס"ת לרה"ר וב"ה מתירין:

{Bavli:}

"And there is no difference between Shabbat and Yom Tov except for ochel nefesh":
And we object to this: We may lower fruits via a skylight on Yom Tov but not on Shabbat!
Rav Pappa said: This is no problem -- this is Bet Hillel and that {which states that Shabbat and Yom Tov are identical} is Bet Shammai.
For we learnt {in a Mishna}: Bet Shammai say: We may not take out a minor, a lulav, or a sefer Torah into the public domain; And Bet Hillel permit.

Mishna:

הבהמה והכלים כרגלי הבעלים
המוסר בהמה לבנו או לרועה הרי אלו כרגליו
כלים המיוחדים לאחד מן האחין שבבית הרי הן כרגליו ושאין מיוחדין למקום שכולן הולכין

An animal and vessels are like the legs of their owners {in terms of how far they can move in techum Shabbat}.
If one hands over an animal to his son or to a shepherd, they are like his legs. {meaning the owner's legs; our Mishna has: like the legs of the owners. this difference might be significant, but seems not to be}.
Vessels designated for one of the brothers in the house, they are like his legs, and those whicj are not designated, they are {restricted} to the place where they can all go {that is, the intersection rather than the union of the two areas}.

Gemara:

המוסר בהמתו לבנו או לרועה וכו' אוקימנא בשני רועים דלא קנה אחד מהן ולפיכך הרי אילו כרגליו אבל אם מסרה לרועה אחד הרי היא כרגלי הרועה ואפילו לא מסרה לו אלא ביו"ט הרי היא כרגלי הרועה

If one hands over the animal to his son or to a shepherd, etc. -- we establish this as with two shepherds, such that none of them acquires it, and therefore, it is like his {=the owner's} legs, but if he hands it over to a single shepherd, it is like the legs of the shepherd, and even if he only handed it over on Yom Tov, it is like the legs of the shepherd.

ת"ר שנים ששאלו חלוק אחד זה לילך בו שחרית לבהמ"ד וזה ליכנס בו ערבית לבה"כ זה עירב עליו לצפון וזה עירב עליו לדרום זה שעירב עליו לצפון מהלך לצפון כרגלי מי שעירב עליו לדרום וזה שעירב עליו לדרום מהלך לדרום כרגלי מי שעירב עליו לצפון ואם מיצעו עליו את התחום הרי זה לא יזיזוהו ממקומו.

The Sages learnt {in a brayta}: If two {people} borrowed a single cloak -- this one goes with it in the morning to study hall and this to go in the evening to the synagogue, and this one made an eruv {techumin} to the North and that one made an eruv {techumin} to the South; this one who made an eruv to the North may travel to North as far as the legs of the one who made an eruv to the South, and this one who made an eruv to the South may travel to the South as far as the legs of the one who made his eruv to the North {such that permitted travel is the intersection of the two areas}. And if they made their eruvs in the exact center {such that there is nowhere to more}, he may not move from its spot.

פי' כל אדם ששבת במקום יש לו אלפים אמה לכל רוח ואם נתן את עירובו בסוף אלפים אמה למזרח יש לו להלוך עוד ממקום עירובו למזרח אלפים אמה והן האלפים אמה שהיו לו במערב כשנתן את עירובו לסוף אלפים אמה למזרח העתיק את האלפים אמה שהיה לו במערב לרוח המזרח ונאסר להלך לרוח המערב אפילו אמה אחת ואם נתן עירובו בסוף אלף אמה למזרח ממקום שביתתו נמצא שהעתיק אלף אמה למזרח מן האלפים שיש לו ברוח המערב ונשאר לו במערב אלף אמה ונמצא מהלך לרוח המזרח שלשת אלפים אמה ולרוח המערב אלף אמה

To explain: Any person who establishes he Shabbat residence has 2000 cubits in each direction. And if he places his eruv 2000 cubits to the East {from his present position} he may travel until the place of his eruv 2000 cubits {to the East}, and these were the the 2000 cubits that exist for him to the West; when he placed his eruv at the end of 2000 cubits to the East, we move the 2000 cubits which he had in the West {from his present position} over to the East direction, and he is prohibited to travel to the West {from his present position} even a single cubit. And if he placed his eruv 1000 cubits to the East from the place of his Shabbat residence, it turns out that he moves 1000 cubits to the east direction, from the 2000 cubits that he had in the West direction, and he has left in the West 1000 cubits, and it turns out that he may travel to the East direction 3000 cubits and to the West direction 1000 cubits.

עכשיו אם שאלו שנים חלוק אחד זה לילך בו שחרית לבית המדרש לרוח מזרח וזה לילך בו ערבית לבית הכנסת לרוח מערב או שהיה בית המדרש בצפון ובית הכנסת בדרום ונתן האחד שהוא צריך לילך לצפון את עירובו בסוף אלף אמה בצפון הרי נשאר לו אלף אמה בדרום ואין לו להלך לדרום אלא אותם אלף אמה בלבד
וכיון שזה החלוק קנה שביתה כרגלי זה שעירב עליו לצפון אף על פי שחבירו עירב בסוף אלף אמה לדרום יש לו להלך בדרום שלשת אלפים אמה אין לו רשות להלך בזה החלוק לדרום אלא עד אלף אמה בלבד שהוא כרגלי מי שעירב עליו לצפון
וכן זה שעירב לצפון כיון שחבירו עירב לדרום בסוף אלף אמה ולא נשאר לו בצפון אלא אלף אמה בלבד אף על פי שיש לזה שעירב לצפון להלך לצפון שלשת אלפים אמה אין לו לילך בזה החלוק לצפון חוץ מאלף אמה בלבד שהיא כרגלי מי שעירב עליו לדרום
וזהו פי' זה שעירב עליו לצפון מהלך לצפון כרגלי מי שעירב עליו לדרום וזה שעירב עליו לדרום מהלך לדרום כרגלי מי שעירב לצפון

Now, if two people borrowed a single cloak, and one goes with it in the morning to the study hall to the East direction, and this one goes with it in the evening to the synagogue to the West direction, or if the study hall was in the North and the synagogue in the South, and the one who needs to go to the North places his eruv at the end of 1000 cubits to the North, he has 1000 cubits left in the South {from his present position} and he may not travel to the South except those 1000 cubits.
And since this cloak acquires Shabbat residence like the legs of he who made his eruv to the North, even though his fellow who made his eruv at the end of 1000 cubits to the South may travel to the South 3000 cubits, he {=his fellow} has no permission to go with this cloak to the South farther than 1000 cubits, like the legs of the one who established his eruv to the North.
And so too this one who made his eruv to the North, since his fellow made an eruv to the South at the end of 1000 cubits, and he {=his fellow} only has left to the North 1000 cubits, even though this one who made his eruv to the North may travel to the North 3000 cubits, he may not go with this cloak to the North outside 1000 cubits, which is like the legs of he who made his eruv to the South.
And this is the explanation of "this one who made his eruv to the North may travel to the North as much as {=like the legs of} he who made his eruv to the South, and he who made his eruv to the South may travel to the South as much as {=like the legs of} he who made his eruv to the North.

ואם מיצעו עליו את התחום הרי זה לא יזיזוהו ממקומו
כלו' אם כל אחד מהן נתן את עירובו בסוף אלפים אמה
נמצא מי שעירב לצפון אין לו להלך בדרום אפי' אמה אחת
ומי שעירב לדרום אין לו להלך בצפון אפילו אמה אחת
וכיון שהחלוק קנה שביתה כרגלי שניהם הרי זה לא יזיזוהו ממקומו

And if they split the techum, this may not move from its spot --
That is to say: If each of the them placed their eruv at the end of 2000 cubits {to the North and South, respectively}, it comes out that he who made his eruv to the North may not travel {by himself} to the South even one cubit, and the one who established his eruv to the South may not travel to the North even one cubit. And since the cloak acquires Shabbat residence like the intersection of the legs of each of them, he may not move it from its spot.

{Beitza 37b}

איתמר שנים שלקחו חבית ובהמה בשותפות
אמר רב חבית מותרת ובהמה אסורה
ושמואל אמר אפי' חבית אסורה
רב אמר חבית מותרת קסבר יש ברירה ובהמה אסורה משום
It was stated {by Amoraim}:
If two acquired a cask or an animal in partnership {and the meat and wine are divided on Yom Tov, and the two people establish different techumin such that one's food cannot enter the other's}:
Rav said: The cask is permitted and the animal is forbidden.
And Shmuel said: Even the cask is forbidden.
Rav said the cask is permitted, because he holds that there is bereira {such that what he eventually will take for himself takes effect now}. And the animal is forbidden because

21a

{Beitza 37b continues}

דקא ינקי תחומין מהדדי
כלומר כיון שהבהמה יונקין איבריה זה מזה נמצאו תחומין שלה כאילו הן מעורבין זה בזה ולא יתכן בהן ברירה
ושמואל אמר אפי' חבית אסורה קסבר אין ברירה

the techumin suckle {=draw sustenance} from one another.
That is to say, since the animals limbs draw sustenance from each other, it turns out that its techumin are as if mixed together, and so it bereira would not apply.
And Shmuel said that even a cask if forbidden -- he holds that there is no such thing as bereira.

ואמרי' מאי הוי עלה
ר' יוחנן אמר אין ברירה
רבי הושעיא אמר יש ברירה
ואסיקנא דרבי הושעיא כי אית ליה ברירה בדרבנן אבל בדאורייתא לית ליה ברירה
ואיפסקא הלכתא בהדיא כרבי הושעיא דסבר בדרבנן יש ברירה
וקם ליה רב ורבי הושעיא בחדא שיטתא ושמואל ורבי יוחנן בחדא שיטתא וכיון דקאי רבי הושעיא דהלכתא כותיה בהדי רב שמעי' דהלכתא כותיה דרב

And we said: What became of this {issue}?
Rabbi Yochanan said: There is no bereira.
Rabbi Hoshaya said: There is bereira.
{Beitza 38a}
And we conclude {after some give and take in the gemara} that Rabbi Hoshaya, where he has bereira, is in Rabbinic matters {and techum is Rabbinic}, but by Biblical matters, he does not hold that there is bereira.
And we decide the halacha explicitly like Rabbi Hoshaya who holds that in Rabbinic matters, there is bereira.
And Rav and Rabbi Hoshaya hold one opinion, and Shmuel and Rabbi Yochanan hold one opinion, and since we establish about Rabbi Hoshaya that the halacha is in accordance with him together with Rav, we deduce that the halacha is in accordance with Rav.

אמר שמואל שור של פטם הרי הוא כרגלי כל אדם ושל רועה הרי הוא כרגלי כל אנשי אותה העיר

Shmuel said: The ox of a fattener is like the legs of any man {who acquires it}, and of a shepherd is like the legs of all residents of that city.