Rif Bava Kamma 40a {113a - b}

40a

Rif inside at HebrewBooks.org.
{Bava Kamma 113a}

ואע"ג דליתיה במתא נמי לא אמרן אלא דאתי ביומיה אבל אי לא אתי ביומיה לא
מ"ט אישתלו ולא אמרו ליה
ואע"ג דאתי ביומיה נמי לא אמרן אלא דלית ליה אורחא אבבא דבי דינא אבל אי אית ליה אורחא אבבא דבי דינא לא
מ"ט לא אמרו ליה סברי אשכחיה וא"ל:

And even though he is not in the town, we also only say it when was to come {home} that day, but if he would not come home that day, no. What is the reason? They might have forgotten and not told him.
And even though he came home that day, we still only say this when his path {home} does not pass by the gate of Bet Din, but if his path would take him past the gate of Bet Din, no. What is the reason? They figured that they would find him and tell him.

ואמר רבא האי מאן דכתבינן פתיחא עליה אדלא אתא לדינא כי אתא לדינא קרעינן ליה לפתיחיה.
אדלא צאית לדינא לא קרעינן ליה לפתיחיה עד דצאית
ולא היא כי אמר ציאתנא קרעינן ליה לפתיחיה:

And Rava said: A person upon whom we write a Peticha for not coming before court, when he comes to court, we tear up his Peticha. {If we wrote it} for his not having obeyed the court decision, we tear up his Peticha only when he obeys. And it is not so. When he {merely} says 'I will obey', we tear up his Peticha.

אמר רב חסדא קבעינן זמן דייתי לדינא שני וחמישי ושני זימנא וזימנא דבתר זימנא.
ועד למחר לא כתבינן פתיחא:

Rav Chisda said: When we fix a time that he should come to court, it is Monday, Thursday, Monday, one time after another {fixing the time} but for the next day, we do not write a Peticha. {our gemara: and the next day {of the last fixed date}, we write}.

רב אשי איקלע לבי רב כהנא אפום נהרא חזייה לההיא איתתא דאקבעה זימנא בצפרא וקא כתבי עלה פתיחא לאורתא
א"ל לא סבר לה מר להא דרב חסדא
[דא"ר חסדא] קובעין זמן ב' וה' וב'
וא"ל הנ"מ גברא דלא שכיח במתא אבל איתתא כיון דשכיחא במתא ויתבה ולא קא אתיא מעיקרא מורדת היא
אמר רב לא מקבעינן זימנא לא ביומי ניסן ולא ביומי סיון ולא ביומי תשרי ולא במעלי שבתא ולא במעלי יומא טבא:
אבל מניסן לבתר ניסן ומתשרי לבתר תשרי מקבעינן:
וממעלי שבתא לבתר שבתא לא מקבעינן משום דמיטרד בשבתא:

Rav Ashi visited the house of Rav Kahana at the mouth of the river {"the mouth of the river" missing in our gemara}. He saw a certain woman upon whom the time was set for the morning, and they wrote upon her a Peticha for the night.
He said to him: Does master not hold like that of Rav Chisda? For Rav Chisda said: We establish a time on Monday, Thursday, and Monday.
And he said to him: These words are regarding a man, who is {=might} not frequent the town, but a woman, since she is commonly in the town dwelling ther, and yet she does not come, she is rebellious from the beginning.

Rav said: We do not set a time for the days of Nissan, for the days of Sivan, for the days of Tishrei, not erev Shabbos or erev Yom Tov.
But during Nissan for after Nissan and during Tishrei for after Tishrei, we do establish. And from erev Shabbat for after Shabbat, we do not establish, because he could be busy preparing for Shabbat.

פיסקא אין פורטין לא מתיבת המוכסין ולא מכיס הגבאין
מוכסין
והא אמר שמואל דינא דמלכותא דינא
אמר רב חיננא בר כהנא אמר שמואל במוכס שאין לו קצבה
דבי ר' ינאי אמרי במוכס העומד מאליו:

Citation {from the Mishna on 113a}:
"NO MONEY MAY BE TAKEN IN CHANGE EITHER FROM THE BOX OF THE CUSTOMS-COLLECTORS OR FROM THE PURSE OF THE TAX-COLLECTORS":
Customs-collectors? {Why should the customs-collectors be considered to be acting unlawfully?} But Shmuel said: The law of the land is the law.
Rav Chinena bar Kahana cited Shmuel: By a custom-collector who has no set limit.
In the academy of Rabbi Yannai they said: By a self-appointed custom-collector.

וכן הא דתנן נודרים להרגים ולחרמים ולמוכסים במוכס העומד מאליו או מוכס שאין לו קצבה

And so too that which they taught {in the Mishna}, "To {escape} murderers or robbers or customs-collectors one may confirm by a vow {a false statement that the grain is terumah}" is for a self-appointed custom-collector or to a custom-collector who has no set limit.

תניא אסור להבריח בהם מן המכס
רבי שמעון אומר משום רבי עקיבא מותר להבריח בהם מן המכס
בשלמא לענין כלאים בהא קא מיפלגי
מר סבר דבר שאין מתכוין אסור ומר סבר מותר
אלא להבריח מן המכס מי שרי
והא קאמר שמואל דינא דמלכותא דינא
אמר רב חיננא בר כהנא במוכס שאין לו קצבה
דבי רבי ינאי אמרו במוכס העומד מאליו
רב אשי אמר הכא במוכס כנעני עסקינן
וכדתניא ישראל וכנעני אנס שבאו לפניך לדין אם אתה יכול לזכהו בדין ישראל זכהו ואמור לו כך דיננו בדיני כנענים זכהו ואמור לו כך דינכם ואם לאו באין עליו בעקיפין דברי ר' ישמעאל
ר"ע אומר אין באין עליו בעקיפין מפני קידוש השם
וקי"ל כרב אשי דבתרא הוא:

They learnt {in a brayta}: It is forbidden to utilize them to escape the custom.

Rabbi Shimon says in the name of Rabbi Akiva: It is permitted to utilize them to escape the custom.

This is fine in terms of kilayim {improper mixtures of species} that they argue in that; one master maintains that something not intended is forbidden and one master maintains it is permitted. But to escape the custom-tax, who permits?! Behold, Shmuel said that the law of the land is the law!

Rav Chinena bar Kehana {earlier, citing Shmuel} said: By a custom-collector who has no set limit.

In the academy of Rabbi Yannai they said: By a self-appointed custom-collector.

Rav Ashi said: Here, we are dealing with a Kenaanite custom-collector. {Rashi has: a Kenaanite custom-collector who is an extortionist; so too, Masoret Hashas on this Rif.}

And as they learned {in a brayta}: An Israelite and a Kenaani extortionist who come before you for judgement; if you are able to rule in favor of him {the Israelite} in Israelite law, rule in favor of him, and say to him {the Kenaanite extortionist} "such is our law." If {you can rule in favor of him} in the laws of the Kenaanites, rule in favor of him {the Israelite} and say to him "such is your law." And if not, we come upon him with a ruse. These are the words of Rabbi Yishmael. Rabbi Akiva says: We do not come upon him with a ruse, because of sactification of Hashem's name.

And we establish {between these Amoraim} like Rav Ashi, for he is last.

{Bava Kamma 113b}

אמר רב ביבי בר גוזלא א"ר שמעון חסידא גזילו של כנעני אסור אבדתו מותרת:

גזלו אסור כדרב הונא אמר רב
דאמר רב הונא אמר רב מנין לגזל כנעני שהוא אסור שנאמר ואכלת את כל העמים אשר ה' אלהיך נותן לך בזמן שמסורין בידך ולא בזמן שאינן מסורין בידך
אבדתו מותרת כי הא דאמר רב חמא בר גוריא אמר רב מנין לאבדת כנעני שהיא מותרת שנא' וכן תעשה לחמורו וכן תעשה לשמלתו וכן תעשה לכל אבדת אחיך
אבדת אחיך ולא אבדת כנעני
תניא ר"פ בן יאיר אומר כל מקום שיש חילול השם אף אבידתו אסורה

Rav Bibi bar Gozla {our gemara: bar Gidel} cited Rabbi Shimon Chassida: The theft of a Kenaanite is forbidden; his lost article is permitted.

His theft is forbidden, like Rav Huna cited Rav. For Rav Huna cited Rav: From where do we know that theft of a Kenaanite is forbidden? For it is stated {Devarim 7:16}

טז וְאָכַלְתָּ אֶת-כָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ--לֹא-תָחוֹס עֵינְךָ, עֲלֵיהֶם; וְלֹא תַעֲבֹד אֶת-אֱלֹהֵיהֶם, כִּי-מוֹקֵשׁ הוּא לָךְ. {ס}

16 And thou shalt consume all the peoples that the LORD thy God shall deliver unto thee; thine eye shall not pity them; neither shalt thou serve their gods; for that will be a snare unto thee. {S}

at the time that they are given over into your hand, and not at the time that they are not given over into your hand.

His lost article is permitted, like this which Rav Chama bar Guria cited Rav: How do we know that the lost article of a Kenaanite is permitted? For it is stated {Devarim 22:3}:

ג וְכֵן תַּעֲשֶׂה לַחֲמֹרוֹ, וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְשִׂמְלָתוֹ, וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְכָל-אֲבֵדַת אָחִיךָ אֲשֶׁר-תֹּאבַד מִמֶּנּוּ, וּמְצָאתָהּ: לֹא תוּכַל, לְהִתְעַלֵּם. {ס}

3 And so shalt thou do with his ass; and so shalt thou do with his garment; and so shalt thou do with every lost thing of thy brother's, which he hath lost, and thou hast found; thou mayest not hide thyself. {S}

the lost article of your brother, and not the lost article of a Kenaanite.

They learnt {in a brayta}: Rabbi Pinchas ben Yair said: Anywhere there is desecration of Hashem's name, even his lost article is forbidden.