Alfasi

Rif Bava Batra 15a {29b - 30a}

2009-11-02T09:09:00.000-05:00

15a

See the Rif inside here.

{Bava Batra 29b}

ההוא גברא דאמר ליה לחבריה מאי בעית בהאי ארעא

א"ל מינך זבנת' ואכלתה שני חזקה

א"ל אנא בשכוני גואי הואי

אתא לדינא לקמיה דרב נחמן

א"ל זיל ברור אכילתך

א"ל רבא דינא הכי המוציא מחבירו עליו הראיה

A certain man said to another, 'What right have you in this field {our gemara: house}?'

He said to him: 'I bought it from you, and I have had the use of it for a period of chazakah {=three years}.

He said to him: I was dwelling within {in an inner room}.

This came to judgment before Rav Nachman. He said to him {the defendant}: You must prove that you have had constant use of the house.

Rava said: Is the law such? {Rather}, one who wishes to take from his fellow, upon him is the burden of proof.

ורמינן דרבא אדרבא ודרב נחמן אדרב נחמן

דההוא דא"ל לחבריה כל נכסי דבי בר סיסין מזבנינא לך

הואי ההיא ארעא דמיקריא דבי בר סיסין

א"ל הב לה נהילי א"ל האי לאו דבי בר סיסין היא ואיקרויי הוא דמיקריא דבי בר סיסין

אתא לקמיה דרב נחמן אוקמא בידא דלוקח

א"ל רבא דינא הכי המוציא מחבירו עליו הראיה

קשיא דרבא אדרבא קשיא דרב נחמן אדרב נחמן

And we contrast Rava upon Rava, and Rav Nachman upon Rav Nachman. For there was someone {Bava Batra 30a} who said to his fellow, "all the assets of the house of Bar Sisin I will sell yo you." There was a piece of land which was called Bar Sisin's. He said to him "give me of it." He said to him: 'This is not really the property of Bar Sisin though it is called Bar Sisin's.'

This came before Rav Nachman. He established it in the hand of the purchaser.

Rava said to him: Is the law indeed so? One who takes out from his fellow, upon him is the onus of proof.

This is a contradiction between Rava and Rava, and a contradiction between Rav Nachman and Rav Nachman.

דרבא אדרבא לא קשיא התם מוכר קאי בנכסי הכא לוקח קאי בנכסי

דר"נ אדר"נ נמי לא קשיא כיון דכ"ע קרו ליה דבי בר סיסין והאי הוא דא"ל לאו דבי בר סיסין היא עליה רמי לגלויי דלאו דבי בר סיסין היא

אבל הכא לא יהא אלא דנקיט שטרא בידיה מי לא אמרינן ליה קיים שטרך קום בניכסי

Between the two remarks of Rava there is no contradiction. In the latter case the seller is in possession; in the former the purchaser is in possession. Neither is there any contradiction between the two rulings of Rav Nachman. {In the latter case,} since the seller professed to sell the property of Bar Sisin's and this land is called Bar Sisin's, it is for him to prove that it is not Bar Sisin's, but here let the occupier {in pleading presumptive right} be but treated as if he produced a document of sale, in which case should we not say to him: 'Prove your document to be valid and you can remain in ownership of the property'?

האי מעשה דשכוני גואי חזינא ביה תרי פירושי

איכא מאן דפריש דהא מערער לית ליה סהדי דהאי ארעא דיליה היא דאי אית ליה סהדי דהאי ארעא דיליה היא והאי אמר מינך זבינתה ואכלתה שני חזקה לא הוה אמר רבא בכה"ג המוציא מחבירו עליו הראיה

דהא רבא גופיה הוא דאמר בכה"ג דלוקח בעי לאיתויי סהדי דאכלה שני חזקה דאמר רבא [כגון] דאתו בי תרי ואמרי אנן אגרינן מיניה ודרינן בה תלת שנין ביממא ובליליא וא"כ היכי אמר רבא המוציא מחבירו עליו הראיה

אלא האי מעשה ליכא לאוקומי אלא כגון דהאי מערער לית ליה סהדי דידעי דהאי ארעא דיליה הות אלא האי לוקח הוא דאמר דיליה היה והוא אמר מיניה זבינתה והוה ליה הפה שאסר הוא הפה שהתיר

ומשום הכי אמר רבא המוציא מחבירו עליו הראיה

ור"נ סבר אע"ג דלית ליה להאי סהדי דארעא דיליה הות כי קא מודה האי לוקח דדיליה הות ואמר דזבנה מיניה ואכלה שני חזקה בעי לאיתויי סהדי דאכלה שני חזקה

וקא פסק הלכתא בהאי מעשה ובמעשה דבי סיסין כרבא

This incident of "dwelling in the inner rooms" {of 29a and 159b}, we have seen in it two explanations. There is one who explains that the complainer does not have witnesses that this land is his. For if he had witnesses that this land was him, while the other one says "I bought it and consumed the years of chazaka", Rava would not say in such a situation that one who tries to get out from his fellow, upon him is the burden of proof. For behold, Rava himself is the one who says in such a situation that the purchaser needs to bring witnesses that he consumed the years of chazaka, for Rava said that it must be such as where a set of two came and said "we rented it from him and dwelled in it three years during the day and night." And if so, how could Rava said that if one wishes to take out from his fellow, upon him is the burden of proof?

Rather, in this incident, we can only establish it such that the complainant lacks witnesses who know that this land is his, but rather it is the purchaser who says that it was his, but that he purchased it from him. Such that it is the mouth that forbids is the same mouth that permits. And because of this, Rava said that one who wishes to take from his fellow {=the complainant}, upon him is the burden of proof.

And Rav Nachman maintains that even though this one lacks witnesses that the land is his, the purchaser has admitted that it was his, and says that he purchased it from him and consumed the years of chazaka, he needs to bring witnesses that he consumed the years of chazaka.

And he {=this person who interprets the gemara this way} decides the halacha in this incident, and in the incident of Bei Sisin like Rava.

ואיכא מאן דאמר דהאי מעשה ליכא לאוקמיה בכה"ג

דהיכא דליכא סהדי דהאי ארעא למערער הות כ"ע לא פליגי דלא צריך לוקח לאיתויי ראיה

ואע"ג דאמר לא אכלתה שני חזקה לא מפקינן מיניה

וכ"ש כי אמר אכלתה שני חזקה כדאמרי' גבי הא דתנן ומודה רבי יהושע באומר לחבירו שדה זו של אביך היתה ולקחתיה ממנו נאמן שהפה שאסר הוא הפה שהתיר

ואמרינן עלה וליתני ומודה רבי יהושע באומר לחבירו שדה זו שלך היתה ולקחתיה ממך נאמן שהפה שאסר הוא הפה שהתיר

ומפרקינן משום דקא בעי למיתני אם יש עדים שהיא שלו והוא אומר לקחתיה ממנו אינו נאמן

היכי דמי אי דאכלה שני חזקה אמאי לא מהימן

ואי דלא אכלה שני חזקה פשיטא דלא מהימן

ושמעינן מינה דהיכא דאמר שדה זו שלך היתה ולקחתיה ממך נאמן ואפי' ליתיה בידיה שני חזקה

והא מילתא מודו בה כולהו תנאי וליכא מאן דפליג עלה

וא"כ היכי מחזקינן לרב נחמן דפליג על הא מילתא

And there is one who says that we cannot establish this incident as discussing this particular scenario. For where there are no witnesses that this land belonged to the complainant, all agree that the purchaser does not need to bring a proof, and even though he says that the years of chazaka were not consumed, we do not take it away from him. And all the more so where he says that the years of chazaka were consumed. As we say via this that we learned {in the Mishna}, "And Rabbi Yehoshua admits that where he says to his fellow, 'this field belonged to your father and I purchased it from him,' he is believed, for the mouth that forbids is the same mouth that permits."

And we say upon it: And let us teach {in the Mishna} "And Rabbi Yehoshua admits that where he says to his fellow, 'this field belonged to you and I purchased it from him,' he is believed, for the mouth that forbids is the same mouth that permits"? And we answer that this is because we need to teach and if there are witnesses that it is his, and he says "I purchased it from him," he is not believed. How so? If the years of chazaka were consumed, why is he not believed. And if the years of chazaka were not consumed, it is obvious that he is not believed!

And we derive from there that where he said "this field was yours, and I purchased it from you, he is believed, even where the years of chazaka are not in his hand. And in this matter, all the Tannaim agree, and there is not one who disputes it. And if so, how can we establish Rav Nachman as arguing upon it?

אלא האי מעשה הכין פירושא כגון דהאי ארעא ידיעא וברירא דלהאי מערער הות וא"ל להאי מחזיק מאי בעית בהאי ארעא וא"ל מינך זבינתה ואכלתה שני חזקה אמר ליה היאך זבינתה מינאי ואנא בשכוני גואי ולא הוינא בהדך במתא בההוא עידנא ואת טעין דזבינתה מינאי

א"ל רב נחמן זיל ברור אכילתך דאכילה דקיימת בה חזקה היא ומוקמינן לה לארעא בידך

כלומר אייתי סהדי דקיימא את והאי מוכר במתא ואפילו חד יומא כי היכי דתהוי אכילתך אכילה

דאמרינן אפשר דזבינת' מיניה בהאי יומא ואי לא הויא שני חזקה שלך כחזקה שאין עמה טענה

אמר ליה רבא דינא הכי המוציא מחבירו עליו הראיה

דסבר רבא תובע הוא דבעי איתויי סהדי דלא הוה במתא בההוא יומא דטעין האי דזבנה ביה מיניה

ורב נחמן אמר לא יהא אלא דנקיט שטרא בידיה דזבנה מיניה ביומא פלן מי לא אמרינן ליה קיים שטרך וקום בניכסך

וכ"ש הכא דאמרינן ליה אייתי סהדי דהוה בהדך במתא כי היכי דמצית למימר מיניה זבינתה

וקי"ל כר"נ בתרוייהו בהאי מעשה ובמעשה דבי בר סיסין

דרבא בהאי עניינא תלמיד הוה דיתיב קמיה דר"נ ואין הלכה כתלמיד במקום הרב

וכ"ש דקי"ל דמעשה רב בהנך תרי עובדי

Rather, this is the explanation of this incident. Such that this land was known and well-established as belonging to the complainant. And he says the the machzik, "what are you doing on this land?" And he says to him, "I purchased it from you, and the years of chazaka have been consumed." He said to him, "how have you purchased it from me, when I was dwelling within, and I was not by you in the town at that time, while you plead that you purchased it from me!?"

Rav Nachman said to him: Go and establish your consumption, that consumption that you established there is a chazaka, and we can establish the land in your possession.

That is, bring witnesses that you and this seller were in the town, even one day, such that your consumption can be called a consumption, for it is possible to you that you purchased it from him on that day. Otherwise, your years of chazaka are like a chazaka which don't have a {possibility of} complaint with it {such that the chazaka is invalid}.

Rava said to him: Is the law indeed so? Rather, one who tries to take from his fellow, upon him is the burden of proof. For Rava maintains that the complainant is the one who needs to bring witnesses that he was not in the town on that day, for he is pleading against the one to whom he sold.

And Rav Nachman said that this is not so. Rather, if one takes a deed in his hand that he bought it from him on a certain day, do we not tell him "establish your deed and stay with your assets?" And all the more so here, that we say to him {the purchaser} "bring witnesses that he was with you in the town, such that you can say that "I purchased it from him."

And we establish like Rav Nachman in both of them, in this incident and in the incident of Bei Bar Sisin. For Rava in this matter was a student, for he was sitting before Rav Nachman. And the halacha is not like a student in place of the teacher. And all the more so that we establish this as the maaseh rav in these two cases.

ההוא דא"ל לחבריה מאי בעית בהאי ארעא

א"ל מינך זבינתה ואכלתה שני חזקה

א"ל אנא בשוקא בראי הואי ולא ידענא דאת נחית גו ביתאי

אמר ליה והא אית לי סהדי דכל שתא ושתא אתית להכא תלתין יומין ולא

A certain man said to his fellow, 'What right have you in this house?'

He said to him: I purchased it from you, and have consumed the years of chazaka.
He said to him: I was in outside markets {abroad}, and was unaware that you moved into my house!"

He said to him: But I have witnesses that every year, you came here for thirty days, and did not

Rif Bava Batra 14b {29a - b}

2009-10-20T08:47:00.002-04:00

14b

See the Rif inside here.

{Bava Batra 29a}

באתרא דמוברי באגי דלא בעינן רצופות ואע"ג דאיכא דמובר ואיכא דזרע מצי אמר הכי ניחא לי דעבדא טפי

in places where it is customary to leave fields fallow that we do not require uninterrupted years. And even though some leave it fallow and some plant, he is able to say "I prefer this way, because it makes the field more productive.'

תנן חזקת הבתים והא בתים דביממא ידיע בליליא לא ידיע

אמר אביי מאן מסהיד אבתים שיבבי שיבבי מידע ידעי בין ביממא בין בליליא

רבא אמר כגון דאתו בי תרי ואמרי אנן אגרינן מיניה ודרנא בה תלת שנין ביממא ובליליא

They learn {in a Mishna} "PRESUMPTIVE TITLE TO HOUSES". There are houses in the case of houses we can know if a man lives there by day but not if he lives there by night!

Abaye said: Who is it that testifies to {a man having lived in} a house? — The neighbors; and the neighbors know whether he has lived in it by night as well as by day.

Rava said: For instance, two persons come forward and say, We hired the house from him and lived in it day and night for three years.

א"ל רב יימר לרב אשי והא נוגעין בעדותן נינהו דאי לא אמרי הכי אמרינן להו זילו הבו ליה אגר ביתא להאי

א"ל דייני דשפילי הכי דייני מי לא עסקינן דנקטי אגרא בידייהו ואמרו למאן ניתבוה

אמר מר זוטרא ואי טעין ואמר ליסהידו לי דדיירו בה תלת שנין ביממא ובליליא טענתיה טענה

ומודה מר זוטרא ברוכלין המחזירין בעיירות דאף על גב דלא טעין טענינן ליה

ומודה רב הונא בחנוותא דמחוזא דביממא עבדי בליליא לא עבדי

Rav Yemar said to Rav Ashi: But these men are interested witnesses, because if they do not make this assertion we shall tell them to go and pay the rent to the claimant?

He {=Rav Ashi} said to him: Only incompetent judges would proceed thus. Are we not dealing with a case where they come with the rent in their hands and say "to whom do we give it?"

Mar Zutra said: If the claimant demands that two witnesses should be produced to testify that the occupier lived in the house three years day and night, his demand is valid.

{Bava Batra 29b}

And Mar Zutra admits that where the claimant is an itinerant peddler, even if he does not raise the plea, the court raises it for him. And Rav Huna admits in the case of the shops of Machoza {that it is not necessary}, because they are only used by day and not by night.

רמי בר חמא ורב עוקבא בר חמא זבון אמתא תרוייהו מר אשתמש בה ראשונה ושלישית וחמישית ומר אשתמש בה שניה ורביעית וששית

נפק ערעור עילוה

אתו לקמיה דרבא

אמר להו מ"ט עבדיתו הכי כי היכי דלא תחזקו אהדדי וכי היכי דלא הוי חזקה לדידכו לעלמא נמי לא הוי חזקה

וה"מ דלא כתיב עיטרא אבל כתיב עיטרא קלא אית ליה

Rami bar Chama and Rav Ukva bar Chama bought a maidservant in partnership, the arrangement being that one should have her services during the first, third and fifth years, and the other during the second, fourth and sixth. Their title to her was contested. They came before Raba. He said to them: Why did you make this arrangement? So that neither of you should obtain a presumptive right against the other. And just as you have no presumptive right against each other, so you have no presumptive right against outsiders.

And these words are where there was not written agreement, but where there was a written agreement, there would be a voice to it.

אמר רבא אכלה כולה חוץ מבית רובע קנאה כולה חוץ מבית רובע

א"ר הונא בריה דרב יהושע לא אמרן אלא דבר זריעה הוא אבל לאו בר זריעה הוא קני ליה אגב ארעא

מתקיף לה רב ביבי בר אביי אלא מעתה צונמא במאי יקנה לאו באוקומי בה חיותא ומשטח בה פירי הכא נמי איבעיא ליה לאוקומי בה חיותא ומשטח בה פירי

וכן הלכה

Rava said: If the occupier has eaten {=occupied} the whole field except the space of the sowing of a quarter of a kav, he acquires ownership {after three years} of the whole field with the exception of that quarter of a kav.

Rav Huna son of Rav Yehoshua said: We only say this if it was suitable for sowing, but if it was not suitable for sowing, he acquires it via the {rest of the} land.

Rav Bibi bar Abaye objected to it: If that is so, how does a man acquire a piece of rock {through occupation}? Is it not by stationing his animals there and laying out his crops there? So here too, he should have stationed his animals there and laid out his crops there.

And so is the halacha.

Rif Bava Batra 14a {26a - b; 27b; 29a}

2009-10-15T08:21:00.000-04:00

14a

See the Rif inside here.

{Bava Batra 26a}

אלא כדשמואל ש"מ:

Rather, it is as Shmuel said. We indeed so deduce.

{Bava Batra 26b}

קוצץ ויורד והעצים שלו:

ודוקא חוץ לשש עשרה אמה אבל בתוך שש עשרה אמה לבעל האילן:

"HE CAN CUT RIGHT DOWN {TO ANY DEPTH} AND THE WOOD BELONGS TO HIM":

And specifically outside sixteen cubits of the tree, but within sixteen cubits of the tree, it belongs to the owner of the tree.

{Bava Batra 27b}

Mishna:

אילן שהוא נוטה לשדה חברו קוצץ מלא מרדע על גבי המחרישה

ובחרוב ובשקמה כנגד המשקולת

בית השלחין וכל האילן כנגד המשקולת

אבא שאול אומר כל אילן סרק כנגד המשקולת

אילן שהוא נוטה לרה"ר קוצץ כדי שיהא הגמל עובר ורוכבו

רבי יהודה אומר טעון פשתן או זמורות

ר' שמעון אומר כל האילן כנגד המשקולת מפני הטומאה:

IF A MAN'S TREE OVERHANGS HIS NEIGHBOR'S FIELD, THE LATTER MAY CUT AWAY THE BRANCHES TO A HEIGHT SUFFICIENT TO ALLOW HIM TO USE THE OXGOAD OVER THE PLOW.

IF THE TREE IS A CAROB OR SYCAMORE, HE CAN CUT DOWN {ALL THE BRANCHES} PLUMB {WITH THE BOUNDARY}.

IF THE FIELD IS AN IRRIGATED ONE, {THE BRANCHES OF ALL} TREES MAY BE CUT DOWN PLUMB.

ABBA SHAUL SAYS THAT THE BRANCHES OF ANY WILD FRUIT-BEARING TREE CAN BE CUT DOWN PLUMB.

IF A TREE OVERHANGS A PUBLIC THOROUGHFARE THE BRANCHES SHOULD BE CUT AWAY TO A HEIGHT SUFFICIENT TO ALLOW A CAMEL TO PASS UNDERNEATH WITH ITS RIDER.

RABBI YEHUDAH SAYS, SUFFICIENT FOR A CAMEL LADEN WITH FLAX OR BUNDLES OF VINE-RODS.

RABBI SHIMON SAYS THAT {THE BRANCHES OF} ALL TREES SHOULD BE CUT AWAY PLUMB {WITH THE STREET} TO GUARD AGAINST UNCLEANNESS.

סליקא לה פרק לא יחפור
END PEREK TWO

BEGIN PEREK THREE

Mishna:

חזקת הבתים בורות שיחין ומערות ומרחצאות ושובכות בית הבדין ובית השלחין ועבדים וכל שהוא עושה פירות תדיר חזקתן שלש שנים מיום ליום

שדה הבעל חזקתה שלש שנים מיום ליום:

A PRESUMPTIVE TITLE TO HOUSES, PITS, DITCHES AND CAVES, DOVECOTES, BATHS, OLIVE PRESSES, IRRIGATED FIELDS, SLAVES, AND ANYTHING WHICH IS CONTINUALLY PRODUCING IS CONFERRED BY THREE YEARS {UNCHALLENGED POSSESSION} FROM DAY TO DAY.

{A PRESUMPTIVE TITLE} TO A NON-IRRIGATED FIELD IS CONFERRED BY THREE YEARS' POSSESSION NOT RECKONED FROM DAY TO DAY.

Gemara:

חזקתן ג' שנים

מ"ט

אמר רבא שתא קמייתא מיזדהר איניש בשטרא תרתי מיזדהר תלת נמי מיזדהר טפי לא מיזדהר

א"ל אביי אלא מעתה מחאה שלא בפניו לא תהוי מחאה דא"ל אי מחית באנפאי הוה מיזדהרנא בשטרי חברך חברא אית ליה וחברא דחברך חברא אית ליה

אמר רב הונא ג' שנים שאמרו והוא שאכלן רצופות

א"ר חמא ומודה רב הונא

A presumptive title is acquired in three years. What is the reason?

{Bava Batra 29a}

Rava said: For the first year a man takes care of his title-deed, and so for two, three years does he take care; beyond that he does not take care.

Abaye said to him: If so, a protest made not in the presence of the holder is no protest, since the latter can say, 'If you had protested to me personally, I should have taken more care of my title-deed'? — The other can retort, '{You must have known of my protest because} your friend has a friend and your friend's friend has a friend.

Rav Huna said: The three years mentioned in the Mishnah only count if the occupier took the crops in all three successively.

Rav Chama said: And Rav Huna admits

Rif Bava Batra 13b {25b - 26a}

2009-10-14T10:04:00.000-04:00

13b

See the Rif inside here.

{Bava Batra 25b}

רבי יוסי במשרה וירק וכרישין ובצלין ליכא היזקא דלא מודה ביה רבי יוסי

דלא ליתיה להיזקא דהני אלא לאחר זמן כענין זה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו

And if Rabbi Yossi admits by flaxwater and vegetables, and leeks and onions, then there is no damage in which Rabbi Yossi does not admit. In all [בכל] there is no damage to these except after a time, in the manner of this one digging within his own and this one

ולענין חרדל ודבורים נמי מסתברא לן דהלכתא כותיה

דהא אוקימנא למתני' בלוקח ולית חד מינייהו דקדים דמה נפשך

אי סבירא לן כרבנן דאמרי דבורים לחרדל לא מזקי אלא חרדל הוא דמזיק דבורים אפ"ה הלכה כר' יוסי דלאו גיריה הוא דהא ליכא חד מינייהו דקדים

ועוד אפי' בעל דבורים קדים לאו גיריה דבעל חרדל נינהו דכי שדי ביניתא בעפרא לא משכחא ליה ואי לבתר דסליק לאו גיריה נינהו ולאו גרמא דגיריה נינהו אלא גרמא בעלמא נינהו

והלכך הלכה כרבי יוסי בכולה מתניתין בין במשרה וירק בין בחרדל ודבורים

וכדקא פריש רבינא דהוא בתרא

אלא מיהו צריך ודאי לארחוקי משרה מירק כי היכי דלא להוי גיריה

כי היכי דמרחיק בור שיח ומערה ואמת המים וכו' דלא ליהוי גיריה

דכולי' פירקין מודה ביה ר' יוסי דמודה ר' יוסי בגיריה דאי לא מרחיק כי האי שיעורא גיריה נינהו או גרמא דגיריה הוא:

And in terms of mustard and bees as well, it is logical to us that the halacha is like him {Rabbi Yossi}. For behold we establish the Mishna as referring to a purchaser, and there is not one of them who precedes. For what have you? If we maintain like the Sages who say that bees do not damage mustard but that it is mustard which damages bees, even so the halacha is like Rabbi Yossi, for it is not his caused damage {girei}, because there is not one of them who preceded.

And furthermore, even if the owner of the bees preceded, it is not the girei of the owner of the mustard, for when he throws the grains in the dirt, they will not find it, and if after it is removed, it is neither caused girei or the gerama of girei, but rather mere gerama. Therefore, the halacha is like Rabbi Yossi in the entire Mishna, whether by flaxwater and vegetables or mustard and bees. And as Ravina, who is the latest position, explained.

However, he certainly needs to distance flaxwater from vegetables so that it will not be girei {his arrows -- direct action damaging}, just as one distances a pit, well, cistern and water channel, etc., so that it will not be his arrows {damaging}. For in all of our chapter, Rabbi Yossi admits, for Rabbi Yossi admits by his arrows, that if he does not distance this distance, they are his arrows of the indirect result of his arrows {and he is responsible for the damage}.

Mishna:

מרחיקין את האילן מן הבור עשרים וחמש אמה ובחרוב ובשקמה חמשים אמה בין מלמעלה בין מלמטה בין מן הצד

אם הבור קדמה קוצץ ונותן דמים

ואם האילן קדם לא יקוץ

ספק זה קדם וספק זה קדם לא יקוץ

ר' יוסי אומר אע"פ שהבור קדם לא יקוץ שזה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו:

A TREE MUST BE KEPT AWAY FROM A PIT [IN A NEIGHBOUR' S FIELD] TWENTY-FIVE CUBITS — A SYCAMORE OR A CAROB FIFTY CUBITS;

IT MAKES NO DIFFERENCE WHETHER THE TREE IS ON HIGHER OR LOWER GROUND OR ON A LEVEL WITH THE PIT.

IF THE PIT WAS THERE FIRST, THE OWNER CAN HAVE THE TREE CUT DOWN ON GIVING COMPENSATION.

IF THE TREE WAS THERE FIRST, HE CAN NOT HAVE IT CUT DOWN.

IF THERE IS A DOUBT WHICH WAS THERE FIRST, HE CANNOT HAVE IT CUT DOWN.

RABBI YOSSI SAYS THAT EVEN IF THE PIT WAS THERE BEFORE THE TREE THE OWNER CANNOT HAVE THE TREE CUT DOWN, BECAUSE THIS ONE DIGS IN HIS PROPERTY, THE OTHER PLANTS IN HIS.

Gemara:

אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יוסי

Rav Yehuda cited Shmuel: The halacha is like Rabbi Yossi.

אמר רב אשי כי הוינן בי רב כהנא הוה אמרינן מודה רבי יוסי בגיריה דיליה

רב פפי יוכנאה עני הוה והעשיר בנא אפדנא הוו הנך עצרי בשיבבותיה דכי הוו קא דייקי שומשמי הוה נאיד אפדניה

אתא לקמיה דרב אשי אמר להו כי הוינן בי רב כהנא הוה אמרינן מודה רבי יוסי בגיריה

וכמה כדנאיד נכתמא אפומא דחצבא

Rav Ashi said: When we were in the academy of Rav Kahana, we would say that Rabbi Yossi admits by his arrows {causing damage}.

Rav Papa Yochnaah was a pauper and became wealthy. He built a country-house. In his neighborhood were some sesame-oil makers who, when they crushed the sesame seeds, used to make his villa shake.

He came before Rav Ashi. He {=Rav Ashi} said to them: When we were in the academy of Rav Kahana, we would say that Rabbi Yossi admits by his arrows.

{Bava Batra 26a}

And how much must it shake {to constitute damage}? Enough to make the lid of a pitcher rattle.

דבי בר מריון בריה דרב אבין כי הוו נפצי כיתנא הוה קא אזלא רקתא דכיתנא ומזקי אינשי

אתו לקמיה דרבינא

אמר להו כי אמרינן מודה רבי יוסי בגיריה הני מילי דקא אזלא מכחו אבל הכא זיקא הוא דקא ממטי ליה

מתקיף ליה מר בר רב אשי מאי שנא מזורה ורוח מסייעתו

אמרוה רבנן קמיה דמרימר

אמר להו היינו זורה ורוח מסייעתו

וכן הלכה

When the people in the house of Bar Marion the son of Rav Avin used to beat flax, the dust used to fly about and damage people. They came {in a courtcase} before Ravina.

He said to them: When we say that Rabbi Yossi admits by his arrows, these words are where where he himself sets the cause of the damage in motion. Here it is the wind which carries the dust about.

Mar bar Rav Ashi objected to him: How do these man differ from a man winnowing {on Shabbat} when the wind aids him?

The Sages said this before Mereimar. He said to them: This is the same as the man winnowing {on Sabbath} when the wind comes and helps him.

And so is the halacha.

וה"מ לענין איסורא דאסור למגרם היזקא לאינשי כדאמרינן גרמא בנזקין אסור

אבל לענין תשלומין פטור דגרסינן בפרק הכונס צאן לדיר אמר רב אשי כי אמרינן זורה ורוח מסייעתו ה"מ לענין שבת דמלאכת מחשבת אסרה תורה אבל הכא גרמא בעלמא הוא וגרמא בנזקין פטור:

And these words are in terms of the prohibition, for it is forbidden to cause damage to people, as we have said that indirect cause in damages is prohibited. But in terms of recompense, he is exempt, for we learn in perek Hakones Tzon LaDir: Rav Ashi said: When do we say that this is the same as a man winnowing and the wind helping him? In terms of Shabbat, for it is a melechet machshevet {an act carried out with thought or intention} which the Torah forbids. But here, it is mere indirect cause, and indirect cause by damages, he is exempt {from paying}.

Mishna:

לא יטע אדם אילן סמוך לשדה חברו אא"כ הרחיק ממנו ארבע אמות

אחד גפנים ואחד כל האילן

היה גדר בינתים זה סומך לגדר מכאן וזה סומך לגדר מכאן

היו שרשין יוצאין לתוך שדה חבירו מעמיק ג' טפחים כדי שלא יעכב את המחרישה

היה חופר בור שיח ומערה קוצץ ויורד והעצים שלו:

A MAN SHOULD NOT PLANT A TREE [IN HIS OWN FIELD] CLOSE TO HIS NEIGHBOR'S FIELD UNLESS HE KEEPS IT AT A DISTANCE OF FOUR CUBITS; THIS APPLIES BOTH TO A VINE AND TO ALL OTHER TREES.

IF THERE IS A FENCE BETWEEN THE TWO FIELDS, EACH MAY PLANT CLOSE UP TO THE FENCE ON HIS OWN SIDE.

IF THE ROOTS {OF ONE MAN'S TREE} SPREAD INTO HIS NEIGHBOR'S FIELD, HE {=THE LATTER} CAN CUT THEM AWAY TO A DEPTH OF THREE HANDBREADTHS SO THAT THEY SHOULD NOT IMPEDE THE PLOW.

IF HE DIGS A PIT, DITCH, OR CAVE, HE CAN CUT RIGHT DOWN {TO ANY DEPTH}. AND THE WOOD BELONGS TO HIM.

Gemara:

תניא ד' אמות שאמרו כדי עבודת הכרם

אמר שמואל לא שנו אלא בארץ ישראל אבל בבבל שתי אמות

תניא נמי הכא לא יטע אדם אילן סמוך לשדה חברו אא"כ הרחיק ממנו שתי אמות

והא אנן תנן ד' אמות

They learnt {in a brayta}: The four cubits of which they spoke are to allow working the vineyard.

Shmuel said: They only learned this in the land of Israel. But in Babylonia, two cubits.

A brayta also says so:

A man should not plant a tree nearer than two cubits to his neighbour's field.

But we learned {in the Mishna} four?

Rif Bava Batra 13a {24b - 25b}

2009-10-13T19:20:00.000-04:00

13a

See the Rif inside here.

{Bava Batra 24b}

אומר כל אילן סרק חמשים אמה
אם העיר קדמה קוצץ ואינו נותן דמים ואם האילן קדם קוצץ ונותן דמים
ספק זה קדם וספק זה קדם קוצץ ואינו נותן דמים:

SAYS: ALL WILD FRUIT TREES MUST BE KEPT AT A DISTANCE OF FIFTY CUBITS.
IF THE TOWN WAS THERE FIRST, THE TREE IS CUT DOWN AND NO COMPENSATION IS GIVEN. IF THE TREE WAS THERE FIRST, IT IS CUT DOWN BUT COMPENSATION MUST BE GIVEN.
IF THERE IS A DOUBT WHICH WAS FIRST, IT IS CUT DOWN AND NO COMPENSATION IS GIVEN.

Gemara:

ומ"ש מבור דאמר קוצץ ונותן דמים
אמר רב כהנא קידר' דבי שותפי לא חמימי ולא קרירא:

And how is this different from a pit, that one says that one cuts down {the tree} and pay compensation? Rav Kahana said: A pot with two cooks {lit. partners} is neither hot nor cold.

Mishna:

מרחיקין גורן הקבוע מן העיר נ' אמה
ולא יעשה אדם גורן קבוע בתוך שלו אא"כ היה לו נ' אמה לכל רוח ומרחיק מנטיעותיו של חבירו ומנירו כדי שלא יזיק:

A FIXED THRESHING-FLOOR MUST BE KEPT FIFTY CUBITS FROM A TOWN. A MAN SHOULD NOT FIX A THRESHING-FLOOR ON HIS OWN ESTATE UNLESS THERE IS A CLEAR SPACE ALL ROUND OF FIFTY CUBITS. HE MUST KEEP IT AWAY FROM THE PLANTATION OF HIS NEIGHBOR AND HIS PLOUGHED FALLOW A SUFFICIENT DISTANCE TO PREVENT DAMAGE BEING CAUSED.

{Bava Batra 25a}

מרחיקין את הנבילות ואת הקברות ואת הבורסקי מן העיר נ' אמה אין עושין בורסקי אלא למזרח העיר
ר' עקיבא אומר לכל רוח הוא עושה חוץ ממערבה ומרחיק חמשים אמה לכל רוח
מרחיקין את המשרה מן הירק ואת הכרישין מן הבצלים ואת החרדל מן הדבורים
ר' יוסי מתיר בחרדל

CARRION, GRAVES, AND TANYARDS MUST BE KEPT FIFTY CUBITS FROM A TOWN. A TANYARD MUST ONLY BE PLACED ON THE EAST SIDE OF THE TOWN.
RABBI AKIVA SAYS IT MAY BE PLACED ON ANY SIDE EXCEPT THE WEST, PROVIDING IT IS KEPT FIFTY CUBITS AWAY.
FLAXWATER MUST BE KEPT AWAY FROM VEGETABLES AND LEEKS FROM ONIONS AND MUSTARD PLANTS FROM A BEEHIVE.
RABBI YOSSI DECLARES IT PERMISSIBLE {TO COME NEARER} IN THE CASE OF MUSTARD.

{Bava Batra 25b}

Gemara:

תניא רבי יוסי מתיר בחרדל שיכול לומר לו עד שאתה אומר לי הרחק חרדלך מן דבוריי הרחק דבורך מן חרדלי שבאות ואוכלות לגלוגי
חרדלי טעמייהו דרבנן ברי על המזיק להרחיק את עצמו הלכך מרחיקין את המשרה מן הירק ואת הכרישין מן הבצלים ואת החרדל מן הדבורים
ור' יוסי סבר על הניזק להרחיק את עצמו ואפילו משרה וירק לא בעו לרחוקי
והא דקתני ר' יוסי מתיר בחרדל לדבריהם דרבנן קאמר להו לדידי על הניזק להרחיק את עצמו וכולהו לא בעו רחוקי אלא לדידכו דאמריתו על המזיק להרחיק את עצמו תינח משרה וירק דהני מזקי הני והני לא מזקי הני אלא חרדל ודבורים תרוייהו מזקי אהדדי

ורבנן דבורים לחרדל לא מזקי אי בבינתא לא משכחת לה ואי בטרפא הדר פארי

וקיימא לן כר' יוסי

They learnt {in a brayta}: Rabbi Yossi permits. For he is able to say to him "before you tell me 'distance your mustard from my bees', you distance your bees from my mustard, for they come and eat the twigs {of the mustard plants}.
Mustard, the reason of the Sages is that it is certainly upon the damager to distance himself. Therefore, we distance the flaxwater from the vegetables, the leeks from onions, and the mustard from the bees. And Rabbi Yossi maintains that it is upon the damaged party to remove himself, such that even regarding flaxwater and vegetables, they do not need to distance it. And this that we teach that Rabbi Yossi permits by mustard, he is stating that within the position of the Sages. He is saying to them: According to me, it is upon the damaged party to distance himself, such that for all of them, they do not require distancing. But according to you, that you say that it is upon the damager to distance himself, this is fine in regards to flaxwater and vegatables, for these damage those, while those do not damage these. But mustard and bees, each of them damage the other.

And the Sages: Bees do not damage mustard. If the grains {of mustard}, they do not find it. If its leaves, they will regrow.

And we establish like Rabbi Yossi.

וחזינן בפירושא דגאון דלית הלכתא כר' יוסי בחרדל ודבורים

וקאמר נמי דלענין משרה וירק מודה ר' יוסי דמרחיקין

ובטעמא דמילתא בלחוד הוא דפליג רבי יוסי ולאו בגופיה דדינא

ואנן קשיא לן האי פירוש דכד מעיינת ביה בגמרא משכחת ליה לרבי יוסי דבגופיה דדינא פליג דהכי קאמר

לדידי אפי' משרה וירק נמי לא בעו רחוקי ודקאמר דמודה רבי יוסי בגיריה ובגרמא דגיריה אין ודאי הכין הוא אלא הכא במשרה וירק ליכא לא לגיריה ולא גרמא דגיריה דמיא מיתם תיימי והדר אזלי

ואי מודה

And we have seen in the commentary of the Gaon that the halacha is not like Rabbi Yossi by the mustard and bees. And he says as well that in terms of flaxwater and vegetables, Rabbi Yossi admits that we distance. And only in the reason of the matter does Rabbi Yossi argue, and not in the substance of the law.

And to us, this explanation is difficult. For when you consider the gemara, you find regarding Rabbi Yossi that in the substance of the law he argues. For: this is what it means to say: according to me, even flaxwater and vegetables also do not require distancing. And this that it states that Rabbi Yossi admits by damage he caused and by gerama {indirect cause} of his damage. For caused damage there certainly is there. But here, by flaxwater and vegetables, there is neither caused damage nor indirectly caused damage, for the water will dry up and it will then go.

And if Rabbi Yossi admits

Rif Bava Batra 12b {23a - b; 24b}

2009-10-06T13:14:00.000-04:00

12b

See the Rif inside here.
{Bava Batra 23a}

מחמת ירושה אינו צריך טענה

for an heir does not need to plead {that his father bought the property}.

לוקח איצטריכא ליה
לוקח נמי תנינא
לקח חצר ובה זיזין וגזוזטראות הרי היא בחזקתה
צריכא דאי אשמועינן גבי רשות הרבים הוה אמינא כונס לתוך שלו היה אבל גבי שובך דליכא למימר הכי אימא לא
ואי אשמועינן גבי שובך כיון דרה"י הוא אימא פיוסי פייסיה
אי נמי אחולי אחיל גביה אבל רשות הרבים מאן מחיל גביה דמוכר ולמאן פייס צריכא:

For a purchaser it is necessary.
A purchaser, we have also taught it:

'If a man buys a courtyard in which are beams and balconies projecting over the main thoroughfare, he has a legal right to retain them.'

It is necessary. For if I had only the statement regarding the main thoroughfare to go by, I should say that the reason there is that it {the courtyard} had been originally drawn back {from the main thoroughfare} into his own. But by a pigeon cote, where one cannot say this, I would say no. And if I had only the statement by the pigeon cote, since it is the private domain, I would say that he appeased him, or alternatively, the other waived his right in his favor. But in a public domain, who waived their right to the seller, and who does he appease? Therefore it is necessary.

הרי הוא בחזקתו:
והאמר רב נחמן אמר רבה בר אבהו אין חזקה לנזקין
רב מרי אמר בקוטרא ורב זביד אמר בבית הכסא:

"HE HAS A RIGHT TO KEEP IT":
But Rav Nachman cited Rabba bar Avuah: there is no legal title to things which cause damage.
Rav Mari said: to such a thing as smoke.
And Rav Zevid said: to such a thing as a privy.

{Bava Batra 23b}
Mishna:

ניפול הנמצא בתוך חמשים אמה הרי הוא של בעל השובך
חוץ מחמשים אמה הרי הוא של מוצאו
נמצא בין שני שובכות קרוב לזה שלו וקרוב לזה שלו
מחצה על מחצה שניהם יחלוקו

A YOUNG PIGEON WHICH IS FOUND ON THE GROUND WITHIN FIFTY CUBITS FROM A COTE BELONGS TO THE OWNER OF THE COTE;
IF FOUND BEYOND FIFTY CUBITS FROM THE COTE, IT BELONGS TO THE FINDER.
IF IT IS FOUND BETWEEN TWO COTES IT BELONGS TO THE ONE TO WHOSE COTE IT IS NEARER.
IF IT IS EXACTLY MIDWAY, THEY MUST SHARE IT.

Gemara:

א"ר חנינא רוב וקרוב הולכין אחר הרוב ואף על גב דרובא דאורייתא וקורבא דאורייתא אפילו הכי רובא עדיף וכן הלכתא:

Rabbi Chanina said: Majority vs. proximity, we follow majority. And even though majority is Biblical and proximity is Biblical, even so, majority is greater. And so is the halac

{Bava Batra 24b}
Mishna:

מרחיקין את האילן מן העיר עשרים וחמשה אמה ובחרוב ובשקמה חמשים אמה
אבא שאול

TREES MUST BE KEPT AT A DISTANCE OF TWENTY-FIVE CUBITS FROM A TOWN; CAROBS AND SYCAMORE TREES FIFTY CUBITS.

ABBA SHAUL

Rif Bava Batra 12a {22b - 23a}

2009-10-05T15:38:00.000-04:00

12a

See the Rif inside here.

{Bava Batra 22b}

בהדי דמנח ליה קפצה ויתבא ארישא

והא גרמא הוא

אמר רב טובי בר קיסנא אמר רב מתנה אמר רב זאת אומרת גרמא בנזקין אסור

that as he is setting it {the ladder}, it {the weasel} jumps on and sits at its head.

But this is an indirect cause?!

Rav Tovi bar Kisna cited Rav Matna who cited Rav: This effectively says that indirect cause by damages is prohibited.

רב יוסף הוו ליה הנהו תאלי דהוו אתו אומני יתבי תותייהו ואתו עורבי ואכלי דמי וסלקי יתבו בתאלי ומפסדי להו

אמר להו רב יוסף אפיקו לי קור קור מהכא

א"ל אביי והא גרמא הוא

הא אמר רב טובי בר קיסנא א"ר מתנה אמר רב זאת אומרת גרמא בנזקין אסור

והא אחזוקי להו

והאמר רב נחמן אמר רבה בר אבהו אין חזקה לנזקין

לאו מי אתמר עלה רב מרי אמר בקוטרא ורב זביד אמר בבית הכסא

אמר ליה הני לדילי כיון דאנינא דעתאי כקוטרא וכריחא דבית הכסא דאמו לי:

Rav Yosef has certain small date trees {Bava Batra 23a} under which cuppers used to sit {and let blood}, and ravens used to collect to suck up the blood, and they used to fly on to the date trees and damage them.

Rav Yosef said to them {the cuppers}: Take away your croakers from here.

Abaye said to him: But it is an indirect cause?

"But Rav Tovi bar Kisna cited Rav Matna who cited Rav: This effectively states that indirect cause by damages is prohibited."

"But he granted them the right {to let blood under the trees; or: they have established the right}?"

"But Rav Nachman cited Rabba bar Abahu: There is no title to cause damages."

"But do we not state upon it: Rav Mari said: regarding smoke; and Rav Zevid said: in the privy?"

He {=Rav Yosef} said to him: 'I am very sensitive, and these ravens are {as offensive} to me as smoke or a privy.'

ואם לקחו אפילו בית רובע הרי הוא בחזקתו:

אמר רב פפא ואיתימא רב זביד זאת אומרת טוענין ליורש וטוענין ללוקח

טוענין ליורש תנינא הבא

{IF, HOWEVER, HE BUYS IT [FROM ANOTHER] WITH ONLY THE SPACE FOR SOWING A QUARTER OF A KAB ROUND IT, HE HAS A RIGHT TO KEEP IT":

Rav Pappa, and some say Rav Zevid, said: This effectively states that they {=Bet Din} may plead the cause of an heir and may plead the cause of a purchaser.

Pleading the cause of an heir? We have learned it: One who comes

Rif Bava Batra 11b {22a - 23a; 22b}

2009-10-05T11:48:00.000-04:00

11b

See the Rif inside here.

{Bava Batra 22a}

Mishna:

מי שהיה כותלו סמוך לכותל חבירו לא יסמוך לו כותל אחר אלא אם כן הרחיק ממנו ארבע אמות

החלונות מלמעלן ומלמטן ומכנגדן ד"א:

IF A MAN HAS A WALL RUNNING ALONGSIDE HIS NEIGHBOR'S WALL, HE SHOULD NOT BRING ANOTHER WALL ALONGSIDE UNLESS HE KEEPS IT [AT LEAST] FOUR CUBITS AWAY.

IF THERE ARE WINDOWS, HE MUST LEAVE A CLEAR SPACE OF FOUR CUBITS WHETHER ABOVE OR BELOW OR OPPOSITE.

Gemara:

וקמא היכי סמיך

אמר רב יהודה הכי קאמר הבא לסמוך לא יסמוך אלא אם כן הרחיק ממנו ארבע אמות

א"ל רבא והא מי שהיה כותלו סמוך לכותל חבירו קתני

אלא אמר רבא ה"ק מי שהיה כותלו סמוך לכותל חבירו בד' אמות ונפל לא יסמוך לו כותל אחר אלא אם כן הרחיק ממנו ארבע אמות

מאי טעמא דוושא דהכא מעלי להתם

אמר רב לא שנו אלא כותל גינה אבל כותל חצר אם בא לסמוך סומך

ורב אושעיא אמר אחד כותל גינה ואחד כותל חצר אם בא לסמוך אינו סומך

אמר ר' יוסי בר חנינא ולא פליגי הא בעיר חדשה והא בעיר ישנה:

And the first one, how close was it? Rav Yehuda said: This is what is means to say: {Bava Batra 22b} "If a man wants to build a wall alongside of his neighbor's wall, he must not do so unless he keeps it [at least] four cubits away."

Rava said: But the Mishna taught, "one who had his wall close to the wall of his fellow!"

Rather, Rava said, this is what it means to say: "If a man had a wall running alongside of his neighbour's wall at a distance of four cubits and it falls down, he must not bring another wall alongside unless he keeps it four cubits away."

What is the reason? The treading of the earth between is good for the walls.

Rav said: They only learned this regarding the wall of a vegetable garden, but the wall of a courtyard, if he comes the build alongside, he may build alongside.

And Rav Oshaya said: Whether the wall of a vegetable garden or the wall of a courtyard, if he comes to build alongside, he may not build alongside.

R' Yossi bar Chanina said: And they do not argue. This one in a new town and this one in an old town.

החלונות מלמעלן ומלמטן וכו': ש

תאנא מלמעלן שלא יציץ ויראה מלמטן שלא יעמוד ויראה מכנגדן שלא יאפיל (טעמא דשלא יאפיל אבל משום דוושא לא הכא במאי עסקינן בבא לו מן הצד) וכמה כדי שלא יאפיל

אמר רב ייבא חמוה דאשיאן בר נדבך משמיה דרב כמלא רוחב חלון וכמה טפח

וצריך לשפע כותלו כדי שלא יעמוד עליו ויציץ

בד"א מן הצד ומרוח אחת אבל משתי רוחות ארבע אמות:

"IF THERE ARE WINDOWS, WHETHER ABOVE OR BELOW...":

A tanna taught: a space must be left 'above' so that he should not be able to peep into the other one's room, and 'below' so that he should not stand on tiptoe and look in, and 'opposite' so that he should not take away his light.

(* The reason is that he should not take away his light, but because the ground should be trodden, no? What are we dealing with? Where he comes from the side {at right angles}. *)

And how much is such that he should not take away his light?

Rav Yeva, the father-in-law of Ashian bar Nadvach said in the name of Rav: The breadth of a window. And how much is that? A handbreadth.

And he needs to slope his wall so that one cannot stand on it and peer in.

Where are these words said? From the side and from one direction, but from two directions {it must be a distance of} four cubits.

Mishna:

מרחיקין את הסולם מן השובך ארבע אמות כדי שלא תקפוץ הנמיה

ואת הכותל מן המזחילה ארבע אמות כדי שיהא זוקף את הסולם:

מרחיקין את השובך מן העיר חמשים אמה

לא יעשה אדם שובך בתוך שלו אלא אם כן יש לו חמשים אמה לכל רוח

רבי יהודה אומר בית ארבעה כורין מלא שגר היונה ואם לקחו אפילו בית רובע הרי הוא בחזקתו:

A LADDER MUST BE KEPT AWAY FROM A PIGEON COTE FOUR CUBITS SO THAT A WEASEL SHOULD NOT BE ABLE TO SPRING {FROM THE LADDER ON TO THE COTE}.

AND THE WALL MUST BE KEPT FOUR CUBITS FROM THE {NEIGHBOR'S} ROOF-GUTTER SO AS TO ALLOW ROOM FOR SETTING A LADDER.

{Bava Batra 23a}

A PIGEON COTE MUST BE KEPT FIFTY CUBITS FROM A TOWN.

MAN SHOULD NOT PUT UP A PIGEON COTE ON HIS OWN ESTATE UNLESS THERE IS A CLEAR SPACE OF FIFTY CUBITS ALL ROUND.

RABBI YEHUDA SAYS, THE SPACE SHOULD BE SUFFICIENT FOR THE SOWING OF FOUR KOR, WHICH IS AS MUCH AS A BIRD FLIES AT A TIME. IF, HOWEVER, HE BUYS IT {FROM ANOTHER} WITH ONLY THE SPACE FOR SOWING A QUARTER OF A KAB ROUND IT, HE HAS A RIGHT TO KEEP IT.

{Bava Batra 22b}

Gemara:

אלמא מתני' דלא כרבי יוסי דאמר זה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו

אפילו תימא ר' יוסי

דאמר רב אשי כי הוינן בי רב כהנא הוה אמרינן מודה רבי יוסי בגירי דיליה

מ"ט זימנין

Thus, our Mishna is not like Rabbi Yossi, who said 'the one may dig {a pit where he likes} in his property, and the other may plant {a tree where he likes} in his property'.

One may even say it is Rabbi Yossi. For Rav Ashi said: When we were in the house of Rav Kahana, we would say 'Rabbi Yossi admits by the damage he caused {that he is responsible}.' What is the reason? There are times

Rif Bava Batra 11a {21a - 22a}

2009-10-02T11:49:00.000-04:00

11a

See the Rif inside here.

{Bava Batra 21a}

בני חצר מעכבין עליו

ודוקא תינוקות דעובדי כוכבים אבל תינוקות של ישראל שרי כדכתבינן לעיל

וכן מי שיש לו בית בחצר השותפין לא ישכירנו לא לרופא ולא לאומן ולא לגרדי ולא לסופר יהודי שכותב שטרות ולא לסופר ארמאי:

the residents of the courtyard can prevent him.

And specifically {a teacher} of heathen schoolchildren, but Jewish schoolchildren, he is permitted, as we wrote above.

And so too, one who has a house in the courtyard of partners may not rent it to a doctor, a craftsman, a weaver, a Jewish scribe who writes legal documents, or a gentile scribe.

{Bava Batra 21b}

אמר רב הונא האי בר מבואה דאוקים ריחיא ואתא בר מבואה חבריה וקא מוקים גביה דינא הוא דמעכב עליה דאמר ליה קא מפסקת לה לחיותאי

מיתיבי עושה אדם חנות בצד חנותו של חבירו ומרחץ בצד מרחצו של חבירו ואינו יכול למחות בידו מפני שיכול לומר לו אתה עושה בתוך שלך ואני עושה בתוך שלי

תנאי היא דתניא כופין בני מבואות זה את זה שלא להושיב ביניהן לא חייט ולא בורסי ולא אחד מבעלי אומניות ולא מלמדי תינוקות ולשכנו אינו כופהו ר"ש בן גמליאל אומר אף לשכנו כופהו

וליתא לדרב הונא דהא קם ליה כיחידאה ולעולם הלכה כסתם

ועוד דהא רב הונא בריה דרב יהושע דהוא בתרא פליג עליה

Rav Huna said: If a resident of an alley sets up a handmill and another resident of the alley wants to set up one next to him, the first has the right to stop him, because he can say to him, 'You are interfering with my livelihood.'

They objected {from a brayta}:

'A man may open a shop next to another man's shop or a bath next to another man's bath, and the latter cannot object. because he can say to him, I do what I like in my property and you do what you like in yours?'

It is a matter of Tannaitic dispute. For they learnt {in a brayta}:

The residents of an alley can prevent one another from bringing in a tailor or a tanner or a teacher or any other craftsman, but to a neighbor, they cannot prevent.
R' Shimon ben Gamliel says: They can even prevent a neighbor.

And we do not rule like Rav Huna, for he maintains like an individual {a yachid}, and the halacha is always like the setam. And furthermore, because of this of Rav Huna son of Rav Yehoshua, who is later, who argues on him.

דאמר רב הונא בריה דרב יהושע פשיטא לי בר מתא אבר מתא אחריתי מצי מעכב ואי שייך בכרגא לא מצי מעכב

בר מבואה אבר מבואה דנפשיה לא מצי מעכב

בעי רב הונא בריה דרב יהושע בר מבואה אבר מבואה אחריני מאי תיקו

הלכך לא מצי מעכב

אמר רב יוסף ומודה רב הונא במקרי דרדקי דלא מצי מעכב

דאמר מר קנאת סופרים תרבה חכמה

For Rav Huna son of Rav Yehoshua said: It is quite clear to me that the resident of one town can prevent the resident of another town, but if he he pays taxes to that town, he cannot prevent. {And} the resident of an alley cannot prevent another resident of the same alley.

Rav Huna son of Rav Yehoshua inquired: Can the resident of one alley prevent the resident of another alley?

The question stands unresolved. Therefore, he is not able to prevent.

Rav Yosef said: And Rav Huna admits regarding a teacher of schoolchildren, that he cannot prevent. For Master said:

{Bava Batra 22a}

The jealousy of Torah teachers {soferim -- scribes} increases wisdom.

אמר ר"נ בר יצחק ומודה רב הונא בריה דרב יהושע ברוכלין המחזירין בעיירות דלא מצי מעכבי

דאמר מר עזרא תיקן להן לישראל שיהו רוכלין מחזרין בעיירות

והני מילי להדורי אבל לאקבועי לא

ואי צורבא מרבנן הוא אפילו לאקבועי

כי הא דרבא שרא להו לרב יאשיה ולרב עובדיה לאקבועי דלאו כהלכתא

מ"ט כיון דרבנן נינהו לא ניטרדו מגרסייהו

Rav Nachman bar Yitzchak said: And Rav Huna son of Rav Yehoshua admits regarding itinerant spice-sellers who travel between towns that they cannot prevent one another. For Master said: Ezra made a rule for Israel that spice-sellers should go about from town to town.

And these words are regarding going from house to house, but to settle there, no. And if he is a Torah scholar, even to settle there. As Rava permitted Rav Yoshia and Rav Ovadia to settle, against the rule.

What is the reason? Since they are scholars, they should not be disturbed from their studies.

הנהו דיקולאי דאייתו דיקולי לבבל

אתו בני מתא קא מעכבי עילוייהו

אתו לקמיה דרבינא

אמר להו מעלמא אתו ולעלמא ליזבנו

וה"מ ביומא דשוקא אבל בלא יומא דשוקא לא

וביומא דשוקא נמי לא אמרן אלא לזבוני בשוקא אבל במתא לאהדורי לא

Certain basket-sellers brought baskets to Babylon. The residents of the town came and prevented them {from selling}. They came before Ravina. He said to them: They have come from outside and they can sell to the people from outside.

And these words are on the day of the market, but when not on the day of the market, no.

And on the days of the market, as well, they only said, for selling in the market, but in the town, going house to house, no.

הנהו אימרויי דאייתו אימרי לפום נהרא

אתו בני מתא קא מעכבי עלייהו

אתו לקמיה דרב כהנא

אמר להו דינא הוא דמעכבי עילוייכו

א"ל אית לן אשראי

אמר להו זילו זבינו שיעור חיותייכו עד דגביתו אשראי דידכו ואזליתו:

Certain wool-sellers brought wool to Pum Nahara. The townspeople tried to stop them from selling it. They came before Rav Kahana. He said to them: They are acting in accordance with the law by preventing you.

They said to him: We have money owing to us here.

He said to them: Go and sell enough to support you until you are able to collect your debts, and then go.

Rif Bava Batra 10b {20b - 21b; 21a}

2009-10-01T11:43:00.000-04:00

10b

See the Rif inside here.

{Bava Batra 20b}

Mishna:

לא יפתח אדם חנות של נחתומים וחנות של צבעים תחת אוצרו של חברו ולא רפת בקר

באמת ביין התירו אבל לא רפת בקר

חנות שבחצר יכול למחות בידו ולומר לו איני יכול לישן לא מקול הנכנסין ולא מקול היוצאין

אבל עושה כלים ויוצא ומוכר בשוק ואינו יכול למחות בידו ולומר לו איני יכול לישן לא מקול הפטיש ולא מקול הרחיים ולא מקול התינוקות:

A MAN SHOULD NOT OPEN A BAKERY OR A DYER'S WORKSHOP UNDER HIS NEIGHBOR'S STOREHOUSE, NOR A COWSHED.

IN POINT OF FACT THEY {= THE RABBIS} PERMITTED {A BAKERY OR DYER'S WORKSHOP TO BE OPENED} UNDER WINE, BUT NOT A COWSHED.

{IF A MAN DESIRES TO OPEN} A SHOP IN A COURTYARD, HE {=HIS NEIGHBOR} MAY PREVENT HIM ON THE GROUND THAT HE WILL NOT BE ABLE TO SLEEP THROUGH THE NOISE OF PEOPLE COMING AND GOING.

A MAN, HOWEVER, MAY MAKE ARTICLES IN THE COURTYARD TO TAKE OUT AND SELL IN THE MARKET, AND HIS NEIGHBOUR CANNOT PREVENT HIM ON THE GROUND THAT HE CANNOT SLEEP FROM THE NOISE OF THE HAMMER OR OF THE MILL-STONES OR OF THE CHILDREN.

Gemara:

תנא אם היתה רפת בקר קודמת לאוצר מותר

תנא ביין התירו מפני שמשביחו ולא רפת בקר מפני שמסריחו

א"ר יוסף האי חמרא דידן אפילו קוטרא דשרגא נמי קשיא ליה

א"ר ששת ואספסתא כי רפת בקר דמיא:

A tanna taught: If the cowshed is there before the storehouse, it is permitted {to be opened}.

A tanna taught: They declared it permissible in the case of wine because it {the smoke} improves it, while they forbade a cowshed because it {=the smell} spoils it.

Rav Yosef said: Our wine is adversely affected even by the smoke of a lamp.

Rav Sheshet said: Cropped grain is on the same footing as a cowshed.

חנות שבחצר יכול למחות בידו וכו'ש

מ"ש רישא ומ"ש סיפא

אמר רבא סיפא אתאן לתינוקות של בית רבן ומתקנת יהושע בן גמלא ואילך שתיקן שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל פלך ופלך ומכניסין אותן כבן שש כבן שבע

"A SHOP IN A COURTYARD, HIS NEIGHBOUR MAY PREVENT HIM...":

Why is the case in the resha different from that of the sefa?

{Bava Batra 21a}

Rava said: The sefa is going on school children, and from the edict of Yehoshua ben Gamla and on, that he instituted that schoolteachers would be placed in each and every district, and in each and every town, and that children should enter school at the age of six or seven.

א"ל רב לרב שמואל בר שילת עד בר שית לא תקביל מכאן ואילך קביל ואספי ליה כי תורא

וא"ל רב לרב שמואל בר שילת כי מחית ליה לינוקא לא תמחיה אלא בערקתא דמסאנא

דקארי קארי ודלא קארי ליהוי צוותא לחבריה

Rav said to Rav Shmuel bar Shelat: Before the age of six do not accept pupils; from that age you can accept them. and stuff them with Torah like an ox.

And Rav said to Rav Shmuel bar Shelat: When you punish a pupil, only hit him with a shoe latchet. The attentive one will read {of himself}, and if one is inattentive, put him next to a diligent one.

אמר רבא מתקנת יהושע בן גמלא ואילך לא ממטינן ינוקא ממתא למתא אבל מבי כנישתא לבי כנישתא ממטינן ואי מפסיק נהרא לא ממטינן ואי איכא תיתורא ממטינן גמלא לא ממטינן זימנין דמיקרי ונפל

Rava said: Under the ordinance of Yehoshua ben Gamla, children are not to be sent {every day to school} from one town to another, but they can be compelled to go from one synagogue to another {in the same town}. If, however, there is a river in between, we cannot compel them. But if, again. there is a bridge, we can compel them — not, however, if it is merely a plank. For there are times in which a mishap will occur and he will fall.

אמר רבא סך מקרי דרדקי עשרין וחמשה ינוקי

ואי איכא חמשין מותבינן תרי

ארבעין מותבינן ליה ריש דוכאנא ומסייעינן ליה ממתא

Rava said: The number of pupils to be assigned to each teacher is twenty-five. If there are fifty, we appoint two teachers. If there are forty, we appoint an assistant, at the expense of the town.

אמר רבא האי מקרי ינוקא דגריס ואיכא אחרינא דגריס טפי מיניה לא מסלקינן ליה דילמא אתי לאיתרשולי

ורב דימי מנהרדעא אמר כ"ש דדייק טפי

דאמר מר קנאת סופרים תרבה חכמה

Rava said: If we have a teacher who reads {/gets on} with the children and there is another who can get on better, we do not replace the first by the second, for fear that the second when appointed will become indolent.

And Rav Dimi of Nehardea said: All the more so, that he will exert himself more. For master said: 'the jealousy of scribes increaseth wisdom.'

ואמר רבא הני תרי מקרי דרדקי חד גריס ולא דייק וחד דייק ולא גריס מותבינן דגריס ולא דייק ושבישתא ממילא נפקא

רב דימי מנהרדעא אמר מותבינן דדייק ולא גריס ושבישתא דעאל עאל:

And Rava said: If there are two teachers of whom one gets on fast but with mistakes and the other slowly but without mistakes, we appoint the one who gets on fast and makes mistakes, since the mistakes go out by themselves {=correct themselves in time}.

Rav Dimi of Nehardea said: We appoint the one who goes slowly but makes no mistakes, for once a mistake is implanted it has entered.

גרסינן בפרק כל כתבי הקדש

אמר ר"ל משום ר' יהודה נשיאה אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל פיהם של תינוקות של בית רבן

א"ל רב פפא לאביי דידי ודידך מאי

א"ל אינו דומה הבל שאין בו חטא להבל שיש בו חטא

ואמר ר"ל משום רבי יהודה נשיאה אין מבטלין תינוקות של בית רבן אפילו לבנין בה"מ

ואמר ר"ל משום רבי יהודה נשיאה כך מקובל אני מאבותי כל עיר שאין בה תינוקות של בית רבן מחריבין אותה ואמרי לה מחרימין אותה

אמר רבא מיקרי דרדקי דפשע בינוקי ושתלא דאפסיד שיתליה וטבחא דנביל ליה לחיותא [ואומנא] וספר מתא דטעי מסלקינן להו בלא אתרייתא מאי טעם כולן כמותרין ועומדין הן

כללא דמלתא כל פסידא דלא הדר כמותרה ועומד הוא

We learn in perek Kol Kitvei Hakodesh:

Resh Lakish cited Rabbi Yehuda Nesia: The world only is sustained because of the mist of the breath of schoolchildren.

Rav Pappa said to Abaye: Yours and mine, what of it?

He {=Abaye} said to him: Mist {of the breath} of one who has no sin is not comparable to the mist of one who has sin.

And Resh Lakish cited Rabbi Yehuda Nesia: We do not cause neglect of Torah by schoolchildren, even for the building of the Temple.

And Resh Lakish cited Rabbi Yehuda Nesia: So I have received as tradition from my ancestors: Any city which lacks schoolchildren, they destroy it; and some say {the textual variant} they place it under the ban.

{Bava Batra 21b}

Rava said: A schoolteacher who negligently teaches the children, a vine-dresser who ruins the vine, a butcher who renders the animal a neveila, [and a craftsman] and a scribe of the town who erred, we remove them without warning. What is the reason? All of them stand as if the have been warned.

The general rule of the matter is that any damage which cannot be undone are standing as if warned.

{Bava Batra 21a}

תניא אחד מבני חצר שביקש ליעשות רופא אומן גרדי ומלמד תינוקות

They learnt {in a brayta}: If one of the residents of a courtyard wants to become a doctor, a craftsman, a weaver, or teacher of schoolchildren,

Rif Bava Batra 10a {19a - 20b}

2009-09-30T10:27:00.000-04:00

10a

See the Rif inside here.

{Bava Batra 19a}

המחמצן אבל מן הנדיין ארבע אמות

תניא נמי הכי נברכת הכובסין ארבע אמות

והא אנן תנן שלשה טפחים אלא לאו שמע מינה כרב נחמן ש"מ:ש

{distancing} from a soaking pool {where linen was soaked before washing}, but from a washing pool, four cubits.

A brayta also says so: The fuller's pool must be kept four cubits away.

But did we not learn {in the Mishna} three handbreadths? Rather, do we not deduce like Rav Nachman? We indeed so deduce.

{Bava Batra 19b}

ואת מי רגלים מן הכותל שלשה טפחים וכו':ש

תניא לא ישתין אדם מים בצד כותלו של חברו אלא אם כן הרחיק ממנו שלשה טפחים

במה דברים אמורים בכותל לבינים אבל בכותל של אבנים בכדי שלא יזיק

וכמה טפח

ושל צונמא מותר

"AND URINE MUST BE REMOVED THREE HANDBREADTHS...":

They learnt {in a brayta}: A man should not make water on the side of another man's wall, but should keep three handbreadths away. This is the rule for a wall of brick, but if the wall is of stone. he need keep away only so far as not to do any damage. How much is this? A handbreadth. If the wall is of hard stone, it is permitted.

ש(הגה"ה

אמר שמואל רקיק אינו ממעט בחלון

ותיפוק ליה דמקבל טומאה ודבר המקבל טומאה אינו חוצץ מפני הטומאה

כשנילוש במי פירות

מיתיבי קופה מלאה תבן וחבית מלאה גרוגרות המונחין בחלון רואין

כל שאילו ינטלו ויכולין התבן והגרוגרות לעמד בפני עצמן חוצצין ואם לאו אין חוצצין

תבן הא קא חזי לבהמתו

בתיבנא סריא

גרוגרות הא קא חזי ליה

בשהתריפו

האי חבית היכי דמי אי פומיה לבר תיחוץ דכלי חרס אינו מטמא מגבו

לא צריכא דפומיה לגו ואיבעית אימא בחבית של מתכת עד כאן):ש

(* Gloss:

Shmuel said: A thin wafer does not narrow a window space.

Cannot this be derived from the fact that a wafer is a thing which is capable of becoming {ritually} unclean, and the rule is that anything which is capable of becoming ritually unclean cannot form a partition to prevent the passage of uncleanness? Where it was kneaded with fruit juice.

They objected: If a basket full of straw or a jar full of dry figs is placed in a window space, then we see: If when they {= the basket and the jar} are taken away the straw and the figs can stand by themselves, then they form a partition, but if not, they do not form a partition.

Now straw is fit for the food of animals?

With moldy straw.

But figs are fit for him {to eat}?

Where they have bred worms.

This jar, how so? If its mouth faces outwards,

{Bava Batra 20a}

it forms a partition, for an earthenware vessel does not communicate uncleanness from its outside.

No, it is necessary; where its mouth faces inside. Or alternatively, a jar of metal.

Until here {the gloss}.

{Bava Batra 20b}

מרחיקין את הריחים וכו': מאי טעמא משום טריא

והא דתניא ושל חמור ג' מן האיצטרוביל שהן ארבע מן הקלת

התם מאי טריא איכא

משום קלא:

"MILL-STONES SHOULD BE KEPT AT A DISTANCE...":

What is the reason? Because of the shaking.

But they learnt {in a brayta}: Millstones fixed on a base, must be kept three handbreadths from the casing which means four from the sieve.

There, what shaking is there?

{Rather,} because of the noise.

Mishna:

לא (יעשה) [יעמיד] אדם תנור בתוך הבית אא"כ יש על גביו גובה ארבע אמות

היה מעמידו בעלייה עד שיהא תחתיו מעזיבה ג' טפחים ובכירה טפח

ואם הזיק משלם מה שהזיק

רבי שמעון אומר לא נאמר כל השיעורין האלו אלא שאם הזיק יהא פטור מלשלם:

AN OVEN SHOULD NOT BE FIXED IN A ROOM UNLESS THERE IS ABOVE IT AN EMPTY SPACE OF AT LEAST FOUR CUBITS.

IF IT IS FIXED IN AN UPPER CHAMBER. THERE MUST BE UNDER IT PAVED FLOORING AT LEAST THREE HANDBREADTHS THICK.

FOR A SMALL STOVE ONE HANDBREADTH IS ENOUGH.

IF IN SPITE OF THESE PRECAUTIONS DAMAGE IS CAUSED, THE OWNER OF THE OVEN MUST PAY FOR THE DAMAGE.

RABBI SHIMON SAYS: ALL THESE LIMITATIONS WERE ONLY LAID DOWN WITH THE IDEA THAT IF AFTER OBSERVING THEM HE STILL CAUSES DAMAGE, HE IS NOT LIABLE TO PAY.

Gemara:

וליתא לדרבי שמעון דהא אוקמה אביי בשיטה בפרק הבית והעלייה:

And we do not maintain like Rabbi Shimon, for behold, Abaye establishes it in a consistent line in perek Habayit veHaaliyah.

Rif Bava Batra 9b {17b - 18a; 19a}

2009-09-29T11:27:00.000-04:00

See the Rif inside here.

{Bava Batra 17b}

ליתנהו לשרשין דמזקי ליה לבור

אבל הכא מצי א"ל כל מרא ומרא דקא מחית מרפית לה לארעאי

the roots are not present to damage the pit. But here, he {the owner of the field} can say to him {who wants to dig the pit}, each and every stroke you dig weakens the ground.

וקיימא לן כרבא ואף על גב דקיימא לן כר' יוסי דאמר זה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו הא קי"ל דמודה רבי יוסי בגירי דיליה והא גיריה הוא

And we establish like Rava. And even though we establish like Rabbi Yossi who said that this one may did in his own and this one may plant in his own, behold we establish that Rabbi Yossi would admit {that he is responsible} for his caused damage. And behold, this is his caused damage.

ש(תא שמע מרחיקין את הזבל ואת המלח מכותל חברו שלשה טפחים

טעמא דאיכא כותל הא ליכא כותל לא מרחקינן הוא הדין אף על גב דליכא כותל וקמ"ל דהנך קשו לכותל):ש

(* Come and hear: "WE SHOULD DISTANCE OLIVE REFUSE, DUNG,

{Bava Batra 18a}

SALT, LIME, AND FLINT STONES AT LEAST THREE HANDBREADTHS FROM HIS NEIGHBOR'S WALL."

The reason it that there is a wall. Thus, if there is no wall, we do not distance. The same is true even though there is no wall. And we deduce that these are damaging to the wall.

{Bava Batra 19a}

ולא נברכת של כובסין: אמר רב נחמן אמר רבה בר אבהו לא שנו אלא מן

"NOR A FULLER'S POOL":

Rav Nachman cited Rabba bar Avuah: The only learned this regarding

Rif Bava Batra 9a {14a; 15a; 17a - b}

2009-09-23T08:29:00.000-04:00

See the Rif inside here.

{Bava Batra 14a}

תנו רבנן אין עושין ס"ת לא ארכה יתר על היקפה ולא היקפה יתר על ארכה:

שאלו את רבי ס"ת בכמה [אמר להן] בגויל ששה טפחים בקלף איני יודע

רב הונא כתב שבעין ספרי תורות ולא איתרמי ליה אלא חד

The Sages learnt {in a brayta}: A sefer Torah should be such that its length does not exceed its circumference nor Its circumference its length.

They asked Rabbi: A sefer Torah, how much? He said to them: With thick parchment, six handbreadths, with thin parchment I do not know.

Rav Huna wrote 70 sifrei Torah, and hit the measurement only once.

{Bava Batra 15a}

אמר רבי אבא אמר שמואל שמונה פסוקים שבתורה יחיד קורא אותם:

Rabbi Abba cited Shmuel {our gemara: R' Yehoshua bar Abba citing R' Giddel citing Rav}: The last eight verses in the Torah, one person reads them.

סליקא להו פרק השותפין

End perek HaShutfin

{Bava Batra 17a}

BEGIN PEREK TWO

Mishna:

לא יחפור אדם בור סמוך לבורו של חבירו ולא שיח ולא מערה ולא אמת המים ולא נברכת של כובסים אא"כ הרחיק מכותלו של חבירו שלשה טפחים וסד בסיד מרחיקין את הגפת ואת הזבל ואת המלח ואת הסיד ואת הסלעים מכותלו של חבירו ג' טפחים או סד בסיד מרחיקין את הזרעים ואת המחרישה ואת מי רגלים מן הכותל ג' טפחים מרחיקים את הריחים ג' מן השכב שהן ד' מן הרכב ואת התנור ג' מן הכליא שהן ד' מן השפה:

A MAN SHOULD NOT DIG A PIT [IN HIS OWN FIELD] CLOSE TO THE PIT OF HIS NEIGHBOR, NOR A DITCH NOR A CAVE NOR A WATER-CHANNEL NOR A FULLER'S POOL, UNLESS HE KEEPS THEM AT LEAST THREE HANDBREADTHS FROM HIS NEIGHBOR'S WALL AND PLASTERS [THE SIDES].

A MAN SHOULD KEEP OLIVE REFUSE, DUNG, SALT, LIME, AND FLINT STONES AT LEAST THREE HANDBREADTHS FROM HIS NEIGHBOR'S WALL OR PLASTER IT OVER.

SEEDS, PLOUGH FURROWS, AND URINE SHOULD BE KEPT THREE HANDBREADTHS FROM THE WALL.

MILLSTONES SHOULD BE KEPT THREE HANDBREADTHS AWAY RECKONING FROM THE UPPER STONE, WHICH MEANS FOUR FROM THE LOWER STONE.

AN OVEN SHOULD BE KEPT THREE HANDBREADTHS RECKONING FROM THE FOOT OF THE BASE, WHICH MEANS FOUR FROM THE TOP OF THE BASE.

{Bava Batra 17b}

Gemara:

פתח בבור וסיים בכותל ליתני אא"כ הרחיק מבורו של חברו ג' טפחים

אמר אביי ואיתימא רב יהודה מכותל בורו

שנינו שנמצא מרחיק מחלל הבור ששה טפחים (וליתני אלא אם כן הרחיק מבורו של חבירו שלשה טפחים) הא קמ"ל דכותל בור שלשה טפחים נפקא מינה למקח וממכר

כדתניא האומר לחבירו בור וכתליה אני מוכר לך צריך שיהא הכותל שלשה טפחים

It {=the first statement in the Mishna} began with a pit {of his neighbor} and ended with a wall! Let it teach "unless he distances from the wall of his fellow three handbreadths!" We thus learn that he should distance from the hollow of the pit six handbreadths. (* And let it teach "unless he distanced from the pit of his fellow three handbreaths. *) This informs us that the wall of a pit is three handbreadths, with a practical application to selling and buying.

As they learnt {in a brayta}: If a man says to another, 'I will sell you a pit and its walls,' the wall must be not less than three handbreadths thick.

Abaye said, and some say it was Rav Yehuda: From the wall of his pit.

איתמר הבא לסמוך בצד המצר אביי אמר סומך רבא אמר אינו סומך

בשדה שאינה עשויה לבורות דברי הכל סומך

כי פליגי בשדה העשויה לבורות

אביי אמר סומך ואפילו לרבנן דאמרי מרחיקין את האילן מן הבור עשרים וחמש אמה התם דבעידנא דקא נטע איתיה לבור אבל הכא בעידנא דקא חפר ליתיה לבור

ורבא אמר אינו סומך ואפילו לרבי יוסי דאמר זה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו התם דבעידנא דקא נטע

It was stated {by Amoraim}: If a man desires to juxtapose {his pit} close up to the boundary {between his field and his neighbor's}, Abaye said that he may juxtapose; Rava said he may not juxtapose.

Regarding a field which is not made to have pits, all agree that he may juxtapose. Where do they argue? Regarding a field where pits would naturally be dug.

Abaye says he may juxtapose {his pit}, and even according to the Sages who say that one distances a {newly planted} tree from the pit 25 cubits, there it was at the time that he planted, the pit was already there. But here, at the time he dug, there was no pit {on the other side}.

And Rava said that he may not juxtapose, and even according to Rabbi Yossi who said that this may dig within his own {land} and this may plant within his own, there it was at a time such that when he planted,

Rif Bava Batra 8b {13a - 14a}

2009-09-21T07:43:00.000-04:00

See the Rif inside here.
{Bava Batra 13a}

השכר לאמצע ואם עשאן לעצמן הרי עשיר אומר לעני קח לך עבדים וירחצו במרחץ קח לך זיתים וענבים ובוא ועשה בבית הבד

שמע מינה דלית דינא דגוד או אגוד
וקשה לרב יהודה

the rental money {brought in} is split; but if they made it for their own use, then behold the rich brother can say to the poor one,

{Bava Batra 13b} "Take slaves and let them wash you down in the bath, take olives and make oil from them in the press."

We derive from this that there is no law of "name a price {for my share} or I will name a price."

And so it is difficult for Rav Yehuda.

ופרקינן שאני התם דגוד איכא אגוד ליכא

איכא מאן דמוכח מכאן דלא אמר גוד או אגוד אלא בזמן שיד שניהם משגת לקנות
אבל בזמן שהאחד עשיר ויכול לקנות ואחד עני ואין ידו משגת לא אמר גוד או אגוד

ואנן לא סבירא לן הכי אלא כי אמר תובע לנתבע גוד או אגוד אמרינן דינא קא"ל ולא איכפת לן בנתבע בין אית ליה ובין לית ליה

ומתני' דשני אחין היינו טעמא שהעני הוא התובע והוא אין יכול לומר לעשיר גוד את או אנא אגוד דהא לית ליה למיגד ולכן איבטל דינא דגוד או אגוד שהעשיר יאמר לו איני רוצה לגוד גוד אתה וכיון דלית ליה איבטל דינא דגוד או אגוד

אבל אם היה העשיר תובע לעני ואומר לו גוד או אגוד הוה אמרי' ליה דינא קא"ל גוד ואי לית לך שבקיה ואיהו לגוד

כללא דמילתא היכא שהתובע אומר גוד או אגוד לא איכפת לן בנתבע אי אית ליה למיגד או לית ליה דאי לית ליה יניח לתובע לגוד

And we resolve that it is different there, for "name your price" there is, while "I will name a price" there is not.

There is one who maintains that it is clear from here that we only say "name a price or I will name a price" when both of them are able to buy. But at a time where one is a wealthy man and able to buy, while the other is a pauper and is not able to buy, we do not say "name a price or I will name a price."

And we do not maintain so. Rather, when the claimant says to the claimee "name a price or I will name a price," we say that he is telling him the law, and it does not matter to us regarding the claimee whether he has or does not have.

And out Mishna of two brothers, this is the reason, that the pauper is the claimant, and he is not able to say to the wealthy man "either you or I should name a price," for he cannot name a price. And therefore the law of "you name a price or I will name a price" is nullified, for the wealthy man can say, "I do not wish to name a price; you name a price." And since he does not have, the law of "name a price or I will name a price" is nullified.

But if the wealthy man was claiming against the pauper, and said to him "name a price or I will name a price," we say that he is telling him the law: name a price, and if you do not have, leave it and it he will name a price.

The rule of the matter is that where the claimant says "name a price or I will name a price," it does not matter to us regarding the claimee whether he has enough to name a price or not, we leave it to the claimant to name a price.

{Bava Batra 13b}

אמר אמימר הלכתא אית דינא דגוד או אגוד

ותניא נמי הכי כל שאילו יחלק ושמו עליו חולקין ואם לאו מעלין אותו בדמים
תניא טול אתה שיעור ואני פחות שומעין לו רשב"ג אומר אין שומעין לו

מ"ט דרשב"ג משום דאמר אי בדמי לית לי למיתן לך ואי במתנה לא ניחא לי

דכתיב ושונא מתנות יחיה

וקפסקי רבוותא דהלכתא כרשב"ג משום דמסתבר טעמיה:

Amemar said: The halacha is that there is a law of "name a price or I will name a price."

And a brayta also says so: Anything which if divided would still retain its name, they divide, and if not, they enter into it for its monetary value.

They learnt {in a brayta}: You take the {minimum} measure {namely, 4 cubits in the courtyard} and I, less, they listen to him. R' Shimon ben Gamliel says: They do not listen to him.

What is the reason of R' Shimon ben Gamliel? Because he {the one offered extra} can say, "if for money {which I must render to you}, I do not have to give to you. And if as a gift, I do not want this. For it is written {Mishlei 15:27}:

כז עֹכֵר בֵּיתוֹ, בּוֹצֵעַ בָּצַע; וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה.

27 He that is greedy of gain troubleth his own house; but he that hateth gifts shall live.

And the {post-Talmudic} Rabbis have ruled that the halacha is like R' Shimon ben Gamliel, because his reasoning makes sense.

ובכתבי הקדש אף על פי ששניהם רוצין לא יחלוקו:ש

אמר שמואל לא שנו אלא בכרך אחד אבל בשתי כריכות אם רצו לחלוק חולקין

ואם לאו אית דינא דגוד או אגוד

ודוקא לחלוק כגון תהלים ותורה אין חולקים אא"כ [רצו] דתרוייהו צריכי להאי ותרוייהו צריכי להאי אבל תהלים ותהלים תורה ותורה (לא) ע"כ חולקין (דמצי למימר ליה גוד או אגוד): ש

"AND REGARDING SCROLLS OF THE SCRIPTURE, THEY MAY NOT BE DIVIDED EVEN IF BOTH AGREE":

Shmuel said: They only learned this regarding one scroll, but if on two scrolls, if they wish to divide, they may divide.

And if not, there is the rule of "name a price or I will name a price."

And specifically to divide such as Tehillim and Torah, they do not divide unless both of them want, for both of them need this and both of them need this. But Tehillim and Tehillim, Torah and Torah (no), against his will they divide (for he is able to say to him "name a price or I will name a price").

הג"ה עד סוף הפרק:

אמר ליה רב אשי לאמימר והא רבין בר חנינא ורב דימי בר חנינא הויין להו תרי אמהתא

חדא הוה ידעה אפויי ובשולי וחדא ידעה פילכי ונוולא וביסתרקי

אתו לדינא קמיה דרבא ואמר להו לית דינא דגוד או אגוד

אמר ליה שאני התם דמר ניחא ליה בתרוייהו ומר ניחא ליה בתרוייהו:

Gloss until the end of the perek:

Rav Ashi said to Amemar: But Ravin bar Chanina and Rav Dimi bar Chanina had to them two maidservants, one who knew how to bake and cook and one who knew how to spin and weave. They came to judgement before Rava and he said to them, "there is no rule {here} of "name a price or I will name a price."

He {=Amemar} said to him: It is different them, for this master would have liked to have both of them and this master would have liked to have both of them.

תנו רבנן מדביק אדם תורה ונביאים וכתובים כאחד דברי ר"מ

ורבי יהודה אומר תורה בפני עצמה ונביאים בפני עצמן וכתובים בפני עצמן

וחכמים אומרים כל אחד ואחד בפני עצמו

אמר רבי מעשה והביאו לפנינו ס"ת ונביאים וכתובים מדובקים כאחד והכשרנום

ומניח כדי לגול עמוד בתחלתו וכדי היקף בסופה ונותן בין כל חומש וחומש ארבע שיטין וכן בין כל נביא ונביא ובנביא של י"ב שלש שיטין ומתחיל מלמעלה ומסיים מלמטה שאם רצה לחתוך חותך

The Sages learnt {in a brayta}: It is permissible to fasten the Torah, Neviim and Ketuvim together. These are the words of Rabbi Meir. And Rabbi Yehuda says: Torah by itself, Neviim by themselves, and Ketuvim by themselves. And the Sages say: Each and every one my itself.

Rabbi said: There was an incident in which they brought before us a sefer Torah, Neviim, and Ketuvim fastened together as one, and we declared them valid.

And he should leave {as a space} in order to roll it the length of the {wooden} cylinder at the beginning and corresponding to the circumference at the end. And he places between each and every Chumash four lines. And so too between each and every Navi. And in the Navi of Twelve {Prophets}, three lines {between each}, and he begins at the top {of a column} and finishes at the bottom,

{Bava Batra 14a}

such that if he wants to cut {off one section}, he can cut.

תניא כל הספרים נגללין מתחלתן ס"ת היא נגללת לאמצעיתה ועושה לה עמוד אילך ועמוד אילך

They learnt {in a brayta}: Other books are rolled up from the beginning to the end {with but a single cylinder}, while a sefer Torah is rolled up to its middle, having a cylinder on this side and a cylinder on that side.

Rif Bava Batra 8a {12a - 13a}

2009-09-04T10:28:00.000-04:00

See the Rif inside here.

{Bava Batra 12a}

פרץ את פצימיו מטמא כל סביביו:

but if the posts have been taken down it does render unclean all the space around it.

א"ר ענן אמר שמואל מבואות המפולשות לרה"ר ובקשו בעלי מבואות להעמיד להן דלתות בני רה"ר מעכבים עליהם דזימני דדחקי בני רה"ר ועיילי להתם:ש

Rav Anan cited Shmuel: If the residents of alleyways which open out on to the public thoroughfare desire to set up doors at the entrance, the members of the public domain {who use the thoroughfares} can prevent them. For there are times that the members of the public domain are pressed and they enter there.

ש(אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן מבואות המפולשות לעיר אחרת ובקשו בני מבוי לסתמן בני העיר אחרת מעכבין עליהם ואפילו איכא דרכא אחרינא): ש

(* Rabba bar bar Channa cited Rabbi Yochanan: If there are alleyways which are open {providing throughways} to another town, and the residents of the alleyway wish to close it, the residents of the other town can prevent them; and even where there is another path. *)

אמר רב יהודה אמר רב מצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו:

Rav Yehuda cited Rav: A field path to which the public have established a right of way must not be damaged.

ולא את השדה עד שיהא בו תשעת קבין לזה וכו':ש

ולא פליגי מר כי אתריה ומר כי אתריה:ש

"A FIELD SHOULD NOT BE DIVIDED UNLESS THERE WILL BE NINE KABS' SPACE TO EACH...":
And they do not argue; this one for his place, and this one for his place.

{Bava Batra 12b}

פשיטא חלק פשוט וחלק בכור יהבינן ליה אחד מצרא

יבם מאי

אמר אביי היא היא

ורבא אמר אמר קרא והיה הבכור הוייתו כבכור ואין חלוקתו כבכור

It is obvious that the portion {of a field} as a first-born and the portion assigned to him as an ordinary son should be contiguous. A yavam {who gets a first-born portion}, what?

Abaye said: It is the same.

And Rava said: Scriptures states {Devarim 25:6}

ו וְהָיָה, הַבְּכוֹר אֲשֶׁר תֵּלֵד--יָקוּם, עַל-שֵׁם אָחִיו הַמֵּת; וְלֹא-יִמָּחֶה שְׁמוֹ, מִיִּשְׂרָאֵל.

6 And it shall be, that the first-born that she beareth shall succeed in the name of his brother that is dead, that his name be not blotted out of Israel.

His being shall be as firstborn, but his portion shall not be as firstborn. {That is, he gets a double-portion, but cannot insist that it be contiguous.}

ההוא גברא דזבן ארעא אמיצרא דבי נשיה

כי קא פלגי אמר להו פלגו לי אמיצראי

אמר רבה כגון זה כופין על מדת סדום

מתקיף לה רב יוסף אמרי אחי מעלינן ליה כנכסי דבי בר מריון

והלכתא כרב יוסף

There was a certain person who bought land adjacent to that of his father-in-law. When they divided it {=the father-in-law's estable}, he said to them, "divide it up for me such that I have it on my border."

Rabba said: Such as this, we compel upon the trait of Sodom {such that we can insist that he receive this portion}.

Rav Yosef objected to this: The brothers may say to him We reckon this field as specially valuable like the property of the house of Bar Marion.

And the halacha is like Rav Yosef.

תרתי ארעתא חדא אהאי נגרא וחדא אהאי נגרא

אמר רבה כגון זה כופין על מדת סדום

מתקיף לה רב יוסף זימנין דהאי מדויל והאי לא מדויל

והלכתא כרב יוסף:

If there are two fields, one on this channel and one on that channel --

Rabba said: such as this, we force against the trait of Sodom {such that he can demand an adjacent field}.

Rav Yosef objected to him: There are times that one channel may continue running while the other dries up.

And the halacha is like Rav Yosef.

תרוייהו אחד נגרא

אמר רב יוסף כגון זה ודאי כופין על מדת סדום

מתקיף לה אביי בעינן לאפושי אריסי

והלכתא כרב יוסף אפושי אריסי ולא כלום היא:

If both of them were on one channel--

Rav Yosef said: such as this, we certainly force, against the trait of Sodom.

Abaye objected to this: {He can say} it requires more metayers.

And the halacha is like Rav Yosef; hiring more metayers is not considered anything.

{Bava Batra 13a}

חד גיסא נגרא וחד גיסא נהרא פלגי לה בקרנא זול (כגון זו):ש

On one side is a channel and on one side is a river, they divide it diagonally. (Such as this:)

ולא את הטרקלין ולא את המורן וכו':ש

אין בהן כדי לזה וכדי לזה מאי

אמר רב יהודה אית דינא דגוד או אגוד

ורב נחמן אמר לית דינא דגוד או אגוד

ת"ש שני אחים אחד עני ואחד עשיר והניח להן אביהם מרחץ ובית הבד אם עשאן לשכר

"NOR A HALL, NOR A DRAWING ROOM...":

If they are not large enough to leave sufficient space for both after division, what is the ruling?

Rav Yehuda said: He has {the right to say} "either you name a price {for my share} I will name a price {for yours}."

And Rav Nachman said: He does not have {the right to say} "either you name a price {for my share} I will name a price {for yours}."

Come and hear: If there are two brothers, one rich and one poor, to whom their father leaves a bath and an olive press, if he made them for renting,

Rif Bava Batra 7b {11b - 12a}

2009-09-03T16:58:00.000-04:00

See the Rif inside here.

{Bava Batra 11b}

ומרפסת יש להן ד"א

היו חמשה בתים פתוחים למרפסת אין להן אלא ד' אמות

and a balcony carry with them four cubits. If there are five rooms opening on to the balcony, they carry with them only four cubits between them.

גרסי' בסוכה בית שאין בו ד"א על ד' אמות פטור מן המזוזה ומן המעקה ואין האחים והשותפים חולקים בו דלא חזי לדירה:

We learn in Succah: A house which only has 4 cubits X 4 cubits is exempt from mezuzah and from the requirement to build a guardrail {on the roof}, and brothers and partners do not split it, for it is not fit for dwelling.

{Bava Batra 11b}

בית חציו מקורה וחציו אינו מקורה אין לו ארבע אמות

ואפילו קרויו לבר ולא מיבעיא קרויו מלגיו דעייל מלגואי ומפריק

If a room is half roofed over and half unroofed, it does not have four cubits. And even if the roofing is over the outer part, and it need not be said if the roofing is over the inner part, for it is possible for him to go right through and unload.

בעי מיניה רב הונא מרבי אמי אחד מבני מבוי שבקש להחזיר פתחו למבוי אחר בני מבוי מעכבין עליו או אין מעכבין עליו

א"ל בני מבוי מעכבין עליו

אכסניא לפי בני אדם מתחלקת או לפי פתחים מתחלקת

א"ל אכסניא לפי בני אדם מתחלקת

תניא נמי הכי זבל שבחצר מתחלקת לפי פתחים ואכסניא לפי בני אדם מתחלקת

Rav Huna inquired of Rabbi Ammi: If one of the residents of the alleyway desires to turn round his door to another alley-way, can the residents of this alley-way prevent him or can they not prevent him?

He {=Rabbi Ammi} said to him: The residents of this alley-way can prevent him.

"Is the achsania per capita or are they according to the number of doors?"

He {=Rabbi Ammi} said to him: Per capita.

A brayta also says so: The dung in the courtyard is divided according to doors; achsania per capita.

יש שפירשו זבל של אכסניא וגולפא ושדריא שדרך האכסנאים להניחם חולקים אותם בעלי האכסניא לפי בני אדם

ויש שפירשו אכסניא זו היא אכסניא של מלך או של עבדיו כשגובים אותם לפי בני אדם ולא לפי פתחים

There are those who explain, the dung of the achsania {animals of the guests} which they dig up and cast out, for it is the way of the guests to leave them -- the hosts of the guests split them according to the number of people.

And some explain that achsania is the achsania of the king, or his servants, when they collect them, it is in accordance with the number of people and not according to the number of doors.

האי דאמרינן בני מבוי מעכבין עליו ה"מ מבוי שאינו מפולש מפני שמרבה עליהן את הדרך אבל מבוי מפולש אין מעכבין עליו דהוה ליה רשות הרבים:

This that we said that residents of the alleyway can prevent him, these words are regarding an alley which is not open {on both sides}, since this would increase upon them the path, but an open alleyway, they cannot prevent him, for there is to him the public domain.

אמר רב הונא אחד מבני מבוי שבקש לסתום כנגד פתחו בני מבוי מעכבין עליו מפני שמרבה עליהן את הדרך

מיתיבי חמש חצרות הפתוחות למבוי כולן משתמשות עם החיצונה וחיצונה משתמשת לעצמה והשאר משתמשות עם השניה והשניה משתמשת לעצמה ומשתמשת עם החיצונה

נמצאת הפנימית משתמשת עם כולן ומשתמשת לעצמה

Rav Huna said: If one of the residents of an alley-way desires to fence in the space facing his door, the residents of the alleyway can prevent him, on the ground that he increases upon them the path.

They raised an objection {from a brayta}:

'If five [adjoining] courtyards open on an alley-way, all [the inner ones] share with the outside one the use [of the part facing it], but the outside one can use that part only. The remainder [the inner three] share with the second, but the second has the use only of the part facing itself and the outside one.
Thus the innermost one has sole use of the part facing itself and shares with all the others [the use of the part facing them].'

{So why can't he fence in that part, if the others have no right to use it?}

תנאי היא

דתניא אחד מבני מבוי שבקש להחזיר פתחו למקום אחר בני מבוי מעכבין עליו

היה סתום ובקש לפותחו אין בני מבוי מעכבין עליו

וחמש חצרות הפתוחות למבוי כולן משתמשות עם החיצונה והחיצונה משתמשת לעצמה והשאר משתמשות עם השניה והשניה משתמשת עם החיצונה ומשתמשת לעצמה נמצאת פנימית משתמשת עם כולן ומשתמשת לעצמה דברי רבי

ר' שמעון בן אלעזר אומר חמש חצרות הפתוחות למבוי כולן משתמשות במבוי

It is a matter of Tannaitic dispute. For they learnt {in a brayta}:

If one of the residents of an alley-way desires to open a door on to another alley-way, the residents of that alley-way can prevent him. If, however, he only desires to reopen there one which had been closed, they cannot prevent him.
And {filling in a chasurei mechsera, } if five [adjoining] courtyards open on an alley-way, all [the inner ones] share with the outside one the use [of the part facing it], but the outside one can use that part only. The remainder [the inner three] share with the second, but the second has the use only of the part facing itself and the outside one. Thus the innermost one has sole use of the part facing itself and shares with all the others [the use of the part facing them]. These are the words of Rabbi.
R' Shimon ben Eleazar says: if five courtyards open on to an alley-way, they all share the use of the alley-way.

וקם ליה רב הונא כרבי שמעון בן אלעזר

וליתא לדרב הונא דהא דרבי פליגא עליה דרבי שמעון בן אלעזר וקיימא לן הלכה כרבי מחברו:

And Rav Huna establishes like Rabbi Shimon ben Eleazar. And we do not hold like Rav Huna, for Rabbi argues upon Rabbi Shimon ben Eleazar; and we establish that the halacha is like Rabbi over his colleague.

היה סתום ובקש לפותחו אין בני מבוי מעכבין עליו

אמר רבה לא שנו אלא שלא פרץ את פצימיו אבל פרץ את פצימיו בני מבוי מעכבין עליו

א"ל אביי לרבה תניא דמסייעא לך בית סתום יש לו ארבע אמות

פרץ את פצימיו אין לו ד' אמות

בית סתום אינו מטמא כל סביביו

{Earlier we said} 'If he desires to reopen a door which has been closed, the residents of the other courtyard cannot prevent him.'

Rabba {our gemara: Rava} said: They only learned this where he had not taken down the posts of the closed door {demonstrating he intended to eventually reopen it}, but if he had taken down the posts of the closed door, the residents of the courtyard can prevent him reopening it.

Abaye said to Rabba {our gemara: Rava}: There is a brayta in support of you:

{Bava Batra 12a}

A room that is shut up carries with it four cubits in the courtyard, but if the posts [of the door] have been taken down, it does not carry with it four cubits. If a room is shut up it does not render unclean all the space around it,

Rif Bava Batra 7a {Sanhedrin 26b; Bava Batra 11a - b}

2009-09-01T08:42:00.000-04:00

See the Rif inside here.

{Sanhedrim 26b}

גרסינן בפ' דיני ממונות

אמר רב נחמן אוכלי דבר אחר ומאי ניהו מקבלי צדקה של עכו"ם פסולין לעדות

ולא אמרן אלא בפרהסיא אבל בצינעא לא

ובפרהסיא נמי לא אמרן אלא דהוה ליה לאיתזוני בצינעא וקא מבזי נפשיה בפרהסיא

אבל לא הוה אפשר ליה לאיתזוניה בצינעא לא דחיותיה היא:

We learn in perek Dinei Mamonot {=perek Zeh Borer, Sanhedrin 26b}:

Rav Nachman said: Those who eat the other thing {pork} -- and who are they? Those who accept the charity of heathens -- are invalid for testimony.

And they only said this regarding publicly doing so, but privately, no. And publicly as well, they did not say, except where he has what to be supported from privately, and he degrades himself {by accepting it} in public. But if it is not possible for him to obtain support privately, no, for it is a matter of life.

{Bava Batra 11a}

Mishna:

אין חולקין את החצר עד שיהא בה ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה

ולא את השדה עד שיהא בה תשעת קבין לזה ותשעת קבין לזה

רבי יהודה אומר תשעה חצאי קבין לזה וכן לזה

ולא את הגנה עד שיהא בה חצי קב לזה וחצי קב לזה

ר' עקיבא אומר בית רובע

ולא את הטרקלין ולא את המורן ולא את השובך ולא את הטלית ולא את המרחץ ולא את בית הבד עד שיהא בהן כדי לזה ולזה

אימתי בזמן שאין שניהן רוצין אבל בזמן ששניהם רוצין אפילו בפחות מיכן יחלוקו

וכתבי הקדש אע"פ ששניהם רוצין לא יחלוקו:

A COURTYARD SHOULD NOT BE DIVIDED UNLESS THERE WILL BE [AFTER THE DIVISION] AT LEAST FOUR CUBITS FOR EACH OF THE PARTIES. A FIELD SHOULD NOT BE DIVIDED UNLESS THERE WILL BE NINE KABS' [SPACE] FOR EACH.

RABBI YEHUDA SAYS, UNLESS THERE WILL BE NINE HALF-KABS [SPACE] FOR EACH.

A VEGETABLE GARDEN SHOULD NOT BE DIVIDED UNLESS THERE WILL BE HALF A KAB FOR EACH.

RABBI AKIVA, HOWEVER, SAYS, A QUARTER KAB'S SPACE.

A HALL, A DRAWING ROOM, A DOVECOT, A GARMENT, A BATHHOUSE, AN OLIVE PRESS AND AN IRRIGATED PLOT OF LAND SHOULD NOT BE DIVIDED UNLESS SUFFICIENT WILL BE LEFT FOR EACH PARTY.

WHEN IS THIS THE RULE? WHEN ONE OR OTHER OF THE OWNERS IS NOT WILLING TO DIVIDE. BUT IF BOTH AGREE, THEY CAN DIVIDE EVEN IF LESS THAN THESE QUANTITIES [WILL BE LEFT].

SACRED WRITINGS, HOWEVER, MAY NOT BE DIVIDED EVEN IF BOTH AGREE.

Gemara:

א"ר אסי א"ר יוחנן ד"א שאמרו חוץ משל פתחים

תניא נמי הכי אין חולקין את החצר עד שיהא בה שמונה אמות לזה ושמונה אמות לזה

והא תנן ארבע אמות אלא לאו ש"מ כדרבי אסי אמר רבי יוחנן ש"מ

והני מילי בשאין אחד מהן מכיר את חלקו שכל אחד ואחד מהן יש לו רשות להשתמש בכולה אבל אם כל אחד מהן מכיר את חלקו ואינו יכול להשתמש בחלקו של חבירו חולקין ואע"פ שאין שם שמונה אמות לזה ושמונה אמות לזה

Rabbi Assi cited Rabbi Yochanan: The four cubits of which they spoke are exclusive of the space in front of the doors.
A brayta also said so: A courtyard should not be divided unless eight cubits will be left to each party.

But we learnt {in the Mishna} "four cubits"!

Rather, do we not deduce like this of Rabbi Assi citing Rabbi Yochanan? We indeed so deduce.

ממאי מדאמרי' בריש פירקא ואי היזק ראיה שמיה היזק מאי איריא רצו אפי' לא רצו נמי פלגי

א"ר יוחנן משנתנו בשאין בה דין חלוקה ואי לית בה דין חלוקה כי רצו מאי הוי ליהדרו בהו

ופריק שקנו מידן ברוחות

רב אשי אמר כגון שהלך זה בעצמו והחזיק וזה בעצמו והחזיק

ש"מ דמתני' דקתני רצו בשאין כל א' מהם מכיר את חלקו הילכך כיון דקנו מידם ברוחות אי נמי אחזיק כל חד מיניהו במנתיה איסתליק ליה רשות ממנתא דחבריה ופלגי ולא מצי לעכובי אהדדי ואף על גב דלית בה דין חלוקה דהא ליכא לכל חד מינייהו רשותא במנתא דחבריה:

From what? From what we said in the beginning of the perek:

And if damage of seeing is called damage, why does it matter if they wish? When they don't wish as well, they must split. Rabbi Yochanan said: Our Mishna is where there is no law {/right} of division... And if it was where there was no right of division, when they agreed, what of it {that they can be compelled}? Either can retract! And they resolve: Where he acquired in from his hand in terms of sides. Rav Ashi said: Such that this one went by himself and took hold of {via kinyan chazaka} his share, and this one, by himself took hold of his share.

we deduce that our Mishna which taught "they wanted" was where neither of them recognizes his portion; therefore, since they acquired from their hands sides, or alternatively, each of them took possession {via chazaka} of his portion, the his dominion over the portion of his friend has gone, and they have split, such that they are not able to block one another, even though there is not in it a law of splitting, for behold, neither of them has dominion in the portion of his friend.

{Bava Batra 11a{

אמר רב הונא חצר לפי פתחיה מתחלקת

ורב חסדא אמר נותן לכל פתח ופתח ארבע אמות והשאר חולקין בשוה

תניא כוותיה דרב חסדא פתחים שבחצר יש להן ארבע אמות לכל אחד ואחד

היה לזה פתח אחד ולזה שני פתחים זה שיש לו פתח אחד נוטל ארבע אמות וזה שיש לו שני פתחים נוטל ח' אמות והשאר יחלוקו בשוה

היה לו פתח א' רחב שמונה אמות נוטל ח' אמות כנגד הפתח ברוחב ד' אמות בחצר

והני ד' אמות על ח' אמות דקאמר ד' אמות על ח' אמות דוקא ולא סגיא בבציר מארבע אמות ואע"ג דאיכא עשר אמין באורכא אי ליכא בפותיא ארבע אמות לית בה דין חלוקה

דכיון דלית בה ד' אמות לא חזיא לתשמישתא

Rav Huna said: Each party takes a share in the courtyard proportionate to the number of his doors.

And Rav Chisda said: four cubits are allowed for each door and the remainder is divided equally.

A brayta in accordance with Rav Chisda: Doors opening on to the courtyard carry with them a space of four cubits. If one of the joint owners has one door and the other two doors, [if they divide] the one who has one door takes four cubits and the one who has two doors takes eight cubits, and the remainder is divided equally. If one has a doorway eight cubits broad, he takes eight cubits facing his door and four cubits in the courtyard.

And these 4 cubits X 8 cubits that it said are specifically 4 cubits X 8 cubits, and it is not sufficient with {equivalent area but with} less than 4 cubits; and even if there are 10 cubits in length, if there are not 4 cubits in width, there is not in this the law of division. For since there are not four cubits in it, it is not fit for use.

אמר אמימר האי חפירה דסופלי יש לו ד"א לכל רוח

ולא אמרן אלא דלא ייחד לה פיתחא אבל ייחד לה פיתחא אין לו אלא ארבע אמות לפני פתחו בלבד

Amemar said: This pit holding date-stones, it has four cubits on all sides.

And they only said this where he has no designated door from which he goes to it, but if he has a designated door, {Bava Batra 11b} it carries with it only four cubits in front of his door.

אמר רב הונא אכסדרה אין לה ד' אמות

טעמא מאי משום פירוק משאות הכא אפשר דעייל לגואי ומפריק

מותיב רב ששת אחד שערי בתים וא' שערי אכסדראות יש להן ד"א

כי תניא ההיא באכסדרה רומיתא דלא אפשר למיעל לגואי ומפריק

Rav Huna said: An exedra {a covered way, open at the sides} does not have four cubits.

What is the reason {usually for four cubits}? To provide space for the owner to unload his animals. If there is an exedra he can go into it and unload there.

Rav Sheshet objected: 'Gates of exedras equally with gates of houses carry with them four cubits.'

Where it taught that {in a brayta}, it was regarding a Roman exedra, where it is not possible to enter and unload.

תנו רבנן בית שער אכסדרה

The Sages learnt {in a brayta}: A lodge {at the entrance of a large house}, an exedra

Rif Bava Batra 6b {8b - 9a; 10a; 9b; Ketubot 67b; Bava Batra 8a}

2009-08-31T07:20:00.002-04:00

See the Rif inside here.

{Bava Batra 8b}

כיון דשמעה להא דתניא ורשאין בני העיר לעשות קופה תמחוי ותמחוי קופה ולשנותן לכל מה שירצו הוה יתיב

Once he heard this that they learnt {in a brayta}, "and he townspeople make a charity fund as a soup kitchen and a soup kitchen as a charity fund, and can apply it to any purpose they choose," he did sit.

אמר אביי מריש הוה עביד מר תרי כיסי חד לעניי מתא וחד לעניי עולם

כיון דשמעה להא דא"ל שמואל לרב תחליפא בר אבימי עביד ואתני איהו נמי עביד ומתני

אמר רב אשי אנא אפילו אתנויי לא צריכנא כיון דכל דאתי אדעתא דידי אתי מאי דבעינא עבידנא ביה:

Abaye said: Initially, Master {=Rabba} used to keep two purses, one for the poor from outside and one for the poor of the town. When, however, he heard of what Shmuel said to Rav Tachlifa bar Avmi, "Make {one purse only} and stipulate {with the people that it may be used for both},

{Bava Batra 9a}

he too made and stipulated.

Rav Ashi said: I do not even need to stipulate, since whoever comes {to give me money for charity} relies on my judgment, and leaves it to me to give to whom I will.

הנהו טבחי דאתנו בהדי הדדי דכל דעביד ביומא דחבריה ניקרעינו למשכיה

אזל חד מינייהו עבד ביומא דחבריה קרעינהו למשכיה

אתא לקמיה דרבא חייבינהו

איתיביה רב יימר בר שלמיא לרבא ולהסיע על קיצותן

לא אהדר ליה

אמר רב פפא שפיר עבד דלא אהדר ליה

ה"מ היכא דליכא אדם חשוב אבל איכא אדם חשוב לאו כל כמינייהו דאתנו

There were butchers who made an agreement with one another that if either killed on the other's day, the skin of his beast should be torn up. One of them actually did kill on the other's day, and the other went and tore up the skin.

This came before Rava, and he obligated him {to make restitution}.

Rav Yemar bar Shelemya objected to Rava {from the brayta, that gives the townpeople authorization} "to inflict penalties for breach of their regulations".

He {=Rava} did not respond to him.

Rava Pappa said: He was quite right not to answer him; this regulation holds good only where there is no distinguished man in the town, but where there is a distinguished man, they certainly have not the power to make such stipulations.

ת"ר אין מחשבין בצדקה עם גבאי צדקה ולא בהקדש עם הגזברין

ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנא' ולא יחשבו את האנשים אשר יתנו את הכסף על ידם לתת לעושי המלאכה כי באמונה הם עושים

The Sages learnt {in a brayta}: The collectors for charity are not required to give an account of the moneys entrusted to them for charity, nor the treasurers of the Sanctuary of the moneys given for holy purposes. There is no actual proof of this, but there is a hint to it, for it is written {II Melachim 12:16}

טז וְלֹא יְחַשְּׁבוּ אֶת-הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר יִתְּנוּ אֶת-הַכֶּסֶף עַל-יָדָם, לָתֵת, לְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה: כִּי בֶאֱמֻנָה, הֵם עֹשִׂים.

16 Moreover they reckoned not with the men, into whose hand they delivered the money to give to them that did the work; for they dealt faithfully.

אמר רב הונא בודקין למזונות ואין בודקין לכסות

איבעית אימא סברא ואב"א קרא

סברא דהאי קא מיבזי והאי לא קא מיבזי

קרא דהכא כתיב הלוא פרוס לרעך לחמך

פרוש כתיב

התם כתיב כי תראה ערום וכסיתו לאלתר

Rav Huna said: Applicants for food are examined but not applicants for clothes. This rule can be based, if you like on common sense, or if you prefer, on Scripture.

Common sense -- because the one {who has no clothing} is exposed to contempt, but not the other is not exposed to contempt. Scripture, for here is is written {Yeshaya 63:7}:

ז הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ, וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת: כִּי-תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ, וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם.

7 Is it not to deal thy bread to the hungry, and that thou bring the poor that are cast out to thy house? when thou seest the naked, that thou cover him, and that thou hide not thyself from thine own flesh?

Paros {with a sin rather than a samech} is written {which means "examine; we have it with a samech}. There {by clothing}, it is written {same pasuk}:

ז הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ, וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת: כִּי-תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ, וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם.

7 Is it not to deal thy bread to the hungry, and that thou bring the poor that are cast out to thy house? when thou seest the naked, that thou cover him, and that thou hide not thyself from thine own flesh?

{meaning} immediately.

ורב יהודה אמר בודקין לכסות ואין בודקין למזונות

אבע"א סברא ואבע"א קרא

סברא האי קא מצטער והאי לא קא מצטער

קרא הכא כתיב הלוא פרוס לרעב לחמך פרוס והב ליה לאלתר

והתם כתיב כי תראה ערום כי יראה לך בעדים

תניא כוותיה דרב יהודה אמר כסוני בודקין אחריו פרנסוני אין בודקין אחריו:

And Rav Yehuda said: We investigate for clothing but do not investigate for food. If you prefer, as logic, and if you prefer, from Scripture. As logic, this one {lacking food} is suffering while this one {lacking clothing} is not suffering. As Scripture, here, it is written {same pasuk}:

Deal {paros} and give to him, immediately. While there it is written {same pasuk}:

when you have seen -- with witnesses {/evidence}.

There is a brayta in accordance with Rav Yehuda: If he says "clothe me," they investigate after him; "Feed me," they do not investigate after him.

תנן התם אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום מככר בפונדיון מארבע סאין בסלע

לן נותנין לו פרנסת לינה שבת נותנין לו מזון שלש סעודות

מאי פרנסת לינה

אמר רב פפא פוריא ובי סדיא
ואם היה עני המחזיר על הפתחים אין נזקקין לו למתנה מרובה אבל נזקקין לו למתנה מועטת

The learned {in a Mishna} there: The minimum to be given to a poor man who is on his way from one place to another is a loaf which costs a pundion when four se'ahs of wheat are sold for a sela'. If he stays overnight, he is given his requirements for the night.

What are the 'requirements for the night'?

Rav Pappa said: A bed and a pillow.

And {this too from Rav Pappa:} if he is a pauper who begs from door to door, we do not listen to his request for a large gift, but we do listen to his request for a small gift.

אמר רב אסי לעולם אל ימנע אדם עצמו משלישית השקל בשנה שנאמר והעמדנו עלינו מצות לתת עלינו שלישית השקל בשנה וגו'ש

ואמר רב אסי שקולה צדקה כנגד כל המצות שנאמר והעמדנו עלינו מצות

מצוה לא נאמר כאן אלא מצות

Rav Assi said: A man should never neglect to give the third of a shekel {for charity} in a year, for it is stated {Nechemiah 10:33}:

לג וְהֶעֱמַדְנוּ עָלֵינוּ מִצְו‍ֹת, לָתֵת עָלֵינוּ שְׁלִישִׁית הַשֶּׁקֶל בַּשָּׁנָה, לַעֲבֹדַת, בֵּית אֱלֹהֵינוּ.

33 Also we made ordinances for us, to charge ourselves yearly with the third part of a shekel for the service of the house of our God;

And Rav Assi said: Charity is equivalent to all the mitzvot, for it is written {same pasuk}:

לג וְהֶעֱמַדְנוּ עָלֵינוּ מִצְו‍ֹת, לָתֵת עָלֵינוּ שְׁלִישִׁית הַשֶּׁקֶל בַּשָּׁנָה, לַעֲבֹדַת, בֵּית אֱלֹהֵינוּ.

33 Also we made ordinances for us, to charge ourselves yearly with the third part of a shekel for the service of the house of our God;

Mitzvah {singular} is not stated but mitzvot {plural}.

אמר רב אסי יותר כח המעשה מן העושה שנאמר והיה מעשה הצדקה שלום ועבודת הצדקה השקט ובטח עד עולם

רבי אלעזר הוה יהיב פרוטה לעניא והדר מצלי דכתיב אני בצדק אחזה פניך (וגו') מאי אשבעה בהקיץ תמונתך

אמר רב נחמן ברבי יצחק אלו תלמידי חכמים שמנדדין שינה מעיניהם הקב"ה משביען מזיו השכינה לעולם הבא

כלומר משכר הקיצה שמקיצין את עצמן מן השינה זוכה לשבוע מתמונתו של הקב"ה

Rav Assi {our gemara: Rabbi Eleazar} said: He who causes others to do good is greater than the doer, for it is stated {Yeshaya 32:17}:

יז וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה, שָׁלוֹם; וַעֲבֹדַת, הַצְּדָקָה--הַשְׁקֵט וָבֶטַח, עַד-עוֹלָם.

17 And the work of righteousness shall be peace; and the effect of righteousness quietness and confidence for ever.

{Bava Batra 10a}

Rabbi Eleazar used to give a coin to a poor man and afterwards pray, for it is written {Tehillim 17}:

טו אֲנִי--בְּצֶדֶק, אֶחֱזֶה פָנֶיךָ; אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ, תְּמוּנָתֶךָ.

15 As for me, I shall behold Thy face in righteousness; I shall be satisfied, when I awake, with Thy likeness. {P}

{with tzedek as tzedaka}.

What is meant by {the end of the pasuk}, אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ, תְּמוּנָתֶךָ?

Rav Nachman son of Rabbi Yitzchak said: These are Torah scholars who banish sleep from their eyes in this world, and whom the Holy One, blessed be He, feasts with the resplendence of the Divine presence in the future world.

That is to say, from the reward of the wakening that they awake themselves from sleep, they merit to be satisfied from the likeness of Hashem.

ש(אמר ר' יצחק הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות

דכתיב הלוא פרוס לרעב לחמך אז יבקע כשחר אורך וארוכתך מהרה תצמח והלך לפניך צדקך וכבוד ה' יאספך אז תקרא וה' יענה תושע ויאמר הנני

והמפייסו בדברים מתברך בי"א ברכות שנאמר ותפק לרעב נפשך ונפש נענה תשביע וזרח בחושך אורך ואפלתך כצהרים ונחך ה' תמיד וגו' ובנו ממך חרבות עולם מוסדות דור ודור תקומם וקרא לך גודר פרץ משובב נתיבות לשבת ע"כ): ש

{Bava Batra 9b}

R' Yitzchak said: He who gives a small coin to a poor man obtains six blessings. For it is written {Yeshaya 63:7}:

ז הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ, וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת: כִּי-תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ, וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם.

7 Is it not to deal thy bread to the hungry, and that thou bring the poor that are cast out to thy house? when thou seest the naked, that thou cover him, and that thou hide not thyself from thine own flesh?

{and the next pesukim}

ח אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ, וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח; וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ, כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ.	8 Then shall thy light break forth as the morning, and thy healing shall spring forth speedily; and thy righteousness shall go before thee, the glory of the LORD shall be thy rearward.
ט אָז תִּקְרָא וַה' יַעֲנֶה, תְּשַׁוַּע וְיֹאמַר הִנֵּנִי: אִם-תָּסִיר מִתּוֹכְךָ מוֹטָה, שְׁלַח אֶצְבַּע וְדַבֶּר-אָוֶן.	9 Then shalt thou call, and the LORD will answer; thou shalt cry, and He will say: 'Here I am.' If thou take away from the midst of thee the yoke, the putting forth of the finger, and speaking wickedness;

And {R' Yitzchak continues} he who addresses to him words of comfort obtains eleven blessings. For it is written {the next pesukim}:

י וְתָפֵק לָרָעֵב נַפְשֶׁךָ, וְנֶפֶשׁ נַעֲנָה תַּשְׂבִּיעַ; וְזָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹרֶךָ, וַאֲפֵלָתְךָ כַּצָּהֳרָיִם.	10 And if thou draw out thy soul to the hungry, and satisfy the afflicted soul; then shall thy light rise in darkness, and thy gloom be as the noon-day;
יא וְנָחֲךָ יְהוָה, תָּמִיד, וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ, וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ; וְהָיִיתָ, כְּגַן רָוֶה, וּכְמוֹצָא מַיִם, אֲשֶׁר לֹא-יְכַזְּבוּ מֵימָיו.	11 And the LORD will guide thee continually, and satisfy thy soul in drought, and make strong thy bones; and thou shalt be like a watered garden, and like a spring of water, whose waters fail not.
יב וּבָנוּ מִמְּךָ חָרְבוֹת עוֹלָם, מוֹסְדֵי דוֹר-וָדוֹר תְּקוֹמֵם; וְקֹרָא לְךָ גֹּדֵר פֶּרֶץ, מְשֹׁבֵב נְתִיבוֹת לָשָׁבֶת.	12 And they that shall be of thee shall build the old waste places, thou shalt raise up the foundations of many generations; and thou shalt be called the repairer of the breach, the restorer of paths to dwell in.

Until here {the gloss in the Rif}.

{Ketubot 67b}

ת"ר די מחסורו אתה מצווה עליו לפרנסו ואי אתה מצווה עליו לעשרו

אשר יחסר לו אפילו סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו וכו'ש

כדכתיבנן בפרק מציאת האשה

The Sages learnt {in a brayta}:

{based on Devarim 15:8:

ח כִּי-פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת-יָדְךָ, לוֹ; וְהַעֲבֵט, תַּעֲבִיטֶנּוּ, דֵּי מַחְסֹרוֹ, אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ.

8 but thou shalt surely open thy hand unto him, and shalt surely lend him sufficient for his need in that which he wanteth.

}

'Sufficient for his need' -- you are commanded to maintain him, but you are not commanded to make him rich;

'in that which he wanteth' -- even a horse to ride upon and a slave to run before him, etc., as we write in perek Metziat HaIsha {in Ketubot}.

איפרא הורמיז אימיה דשבור מלכא שדרה ד' מאה (ארנקי) דדינרי לקמיה דרבי אמי ולא קבלינהו שדריתינהו

לקמיה דרבא וקבלינהו

שמע רבי אמי ואיקפד אמר לית ליה ביבוש קצירה תשברנה נשים באות מאירות אותה

ורבא משום שלום מלכותא הוא דעביד

ורב אמי סבר אי משום שלום מלכותא איבעי ליה למיתבינהו לעניי עכו"ם

ורבא נמי לעניי עכו"ם יהבינהו

ור' אמי דאיקפד לא סיימוה קמיה

איפרא הורמיז שדרה ארנקי דדינרי לקמיה דרב יוסף

א"ל תהוי הא למצוה רבה

יתיב רב יוסף וקא הוי בה מצוה רבה מאי היא

אמר אביי הא מדתני רב שמואל אין פוסקין צדקה על היתומים אפילו לפדיון שבויים

ש"מ פדיון שבויים מצוה רבה היא

{Bava Batra 10b}

Ifra Hormiz the mother of King Shapur sent four hundred dinarim (* in a chest *) to Rabbi Ammi, and he did not accept it. Before Rava, and he accepted it. Rabbi Ammi heard and was upset. He {=Rabbi Ammi} said: Does he not have {the pasuk, Yeshaya 27:11}:

יא בִּיבֹשׁ קְצִירָהּ, תִּשָּׁבַרְנָה, נָשִׁים, בָּאוֹת מְאִירוֹת אוֹתָהּ: כִּי לֹא עַם-בִּינוֹת, הוּא--עַל-כֵּן לֹא-יְרַחֲמֶנּוּ עֹשֵׂהוּ, וְיֹצְרוֹ לֹא יְחֻנֶּנּוּ. {פ}

11 When the boughs thereof are withered, they shall be broken off; the women shall come, and set them on fire; for it is a people of no understanding; therefore He that made them will not have compassion upon them, and He that formed them will not be gracious unto them. {P}

And Rava acted as he did because of peace with the government.

And Rav Ammi maintained that if because of peace with the government, he ought to have distributed the money to the heathen poor.

And Rava, as well, distributed it to the heathen poor. And R' Ammi, who was upset, they did not explain it fully before him.

{Bava Batra 8a}

Ifra Hormiz the mother of King Shapur sent a chest of gold coins to Rav Yosef. She said to him, it should be for a great mitzvah. Rav Yosef sat and considered, what is a great mitzvah? Abaye said: This from what Rav Shmuel taught: money for charity is not to be levied from orphans even for the redemption of captives, we may conclude that redemption of captives is a great mitzvah.

Rif Bava Batra 6a {8b}

2009-08-30T14:27:00.000-04:00

See the Rif inside here.

{Bava Batra 8b}

ותמחוי קופה ולשנותם לכל מה שירצו

ורשאין בני העיר להתנות על השערים ועל המדות ועל שכירות הפועלין ולהסיע על קיצותן:

or the soup kitchen like the charity fund, and to apply them to whatever purposes they choose.

And the townspeople are also at liberty to fix weights and measures, prices, and wages, and to inflict penalties for the infringement of their rules.

גרסי' בתחלת ערכין

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב סלע זו לצדקה מותר לשנותה בין לעצמו בין לאחר לא שנא אמר עלי ולא שנא אמר זו

ות"ר האומר סלע זו לצדקה עד שלא באת ליד גבאי מותר לשנותה משבאת ליד גבאי אסור לשנותה

We learn in the beginning of Arachin {6a}:

Rav Nachman cited Rabba bar Avuah who cited Rav: This sela {money} to charity, he is able to exchange it, whether for himself or for another. It does not matter whether he said "upon me" or "this one."

And the Sages learnt {in a brayta}: One who says "this sela to charity", until it reaches the hand of the collector, it is permitted to exchange it; once it reaches the hand of the collector, it is forbidden to exchange it.

וגרסינן התם נמי אמר רב ישראל שהתנדב מנורה או נר לבית הכנסת אסור לשנותה

סבר ר' חייא בר אבא למימר לא שנא לדבר הרשות לא שנא לדבר מצוה

א"ל ר' אמי הכי אמר ר' יוחנן לא שנו אלא לדבר הרשות אבל לדבר מצוה מותר לשנותה

וה"מ עד שלא נשתקע שם בעליה אבל לאחר שנשתקע שם בעליה אפילו לדבר הרשות מותר לשנותה

And we learn there as well:
Rav said: An Israelite who pledged as a donation a candelabrum or a lamp to the synagogue, it is forbidden to exchange it.

Rabbi Chiyya bar Abba thought to say that it matters not whether for a optional purpose or a mitzvah purpose.

Rabbi Ammi said to him: So said Rabbi Yochanan: They only learned this regarding a optional purpose, but for a mitzvah purpose, it is permitted to exchange it.

And these words are so long as the name of its owner {/donor} was not established {such that the person will be upson}, but after the name of its owner was established {such that people will credit it to him}, even for an optional purpose, it is permitted to change it.

{Bava Batra 8b}

אמר מר אין עושין שררה על הצבור בפחות משנים

מנלן

אמר רב נחמן בר כהן דאמר קרא והם יקחו את הזהב ואת התכלת ואת הארגמן וגו'ש

שררה הוא דלא עביד הא הימוני מהימן

מסייע ליה לר' חנינא דאמר מעשה היה ומינה רבי שני אחים בקופה

מאי שררותא

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לפי שממשכנין על הצדקה ואפילו בערב שבת

איני והא כתיב ופקדתי על כל לוחציו

ואמר רב יצחק בר שמואל בר מרתא משמיה דרב אלו גבאי צדקה

לא קשיא הא דאמיד והא דלא אמיד

כי הא דרבא כפייה לרב נתן בר אמי ואפיק מיניה ארבע מאה זוזי לצדקה

Master said {above}: Since any office conferring authority over the community must be filled by at least two persons.

From where do we know this? Rav Nachman bar Kohen said: For it says in Scriptures {Shemot 28:5}:

ה וְהֵם יִקְחוּ אֶת-הַזָּהָב, וְאֶת-הַתְּכֵלֶת וְאֶת-הָאַרְגָּמָן, וְאֶת-תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי, וְאֶת-הַשֵּׁשׁ. {פ}

5 And they shall take the gold, and the blue, and the purple, and the scarlet, and the fine linen. {P}

They were not to exercise authority over the community, but that they were to be trusted. This supports Rabbi Chanina, who said that there was an incident in which Rabbi appointed two brothers upon the charity fund.

What is the authority {involved}? Rav Nachman cited Rabba bar Avuah: Because the collectors can take a pledge for a charity contribution even on erev Shabbat.

Is this indeed so? But it is written {Yirmeyahu 30:20}:

כ וְהָיוּ בָנָיו כְּקֶדֶם, וַעֲדָתוֹ לְפָנַי תִּכּוֹן; וּפָקַדְתִּי, עַל כָּל-לֹחֲצָיו.

20 Their children also shall be as aforetime, and their congregation shall be established before Me, and I will punish all that oppress them.

And Rav Yitzchak bar Shmuel bar Marta said in the name of Rav: These are charity collectors.
This is no question. Here is where he was wealthy, and here is where he was not wealthy.

Like this of Rava, who compelled Rav Natan bar Ami and took from him 400 zuz for charity.

והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע

זה דיין שדן דין אמת לאמתו

ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד

אלו גבאי צדקה

במתניתין תנא והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע זה דיין שדן דין אמת לאמתו וגבאי צדקה ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד אלו מלמדי תינוקות כגון רב שמואל בר שילת

דרב אשכחיה לרב שמואל בר שילת דהוה קאי בגינתיה

אמר ליה שבקתה להימנותך

אמר ליה הא תליסר שנין דלא חזיא לי והשתא דעתאי עלוייהו

רבנן מאי אמר רבינא ואוהביו כצאת השמש בגבורתו

{Daniel 12:3}:

ג וְהַמַּשְׂכִּלִים--יַזְהִרוּ, כְּזֹהַר הָרָקִיעַ; וּמַצְדִּיקֵי, הָרַבִּים, כַּכּוֹכָבִים, לְעוֹלָם וָעֶד. {פ}

3 And they that are wise shall shine as the brightness of the firmament; and they that turn the many to righteousness as the stars for ever and ever. {P}

This is a judge who judges the true law to its true conclusion.

וּמַצְדִּיקֵי, הָרַבִּים, כַּכּוֹכָבִים, לְעוֹלָם וָעֶד -- {with emphasis on matzdikei, causative of tzedaka} -- these are the charity collectors.

In a brayta they taught:

וְהַמַּשְׂכִּלִים--יַזְהִרוּ, כְּזֹהַר הָרָקִיעַ -- This is a judge who judges the true law to its true conclusion, as well as a charity collector.

וּמַצְדִּיקֵי, הָרַבִּים, כַּכּוֹכָבִים, לְעוֹלָם וָעֶד -- These are teachers of young children.

Such as Rav Shmuel bar Shelat; for Rav found Rav Shmuel bar Shelat who was standing in a garden.

He {=Rav} said to him: Have you abandoned your faith {=your post}?

He {=Rav Shmuel bar Shelat} said to him: I have not seen this garden for thirteen years, and even now my thoughts are with the children.

Upon the Rabbis, what {does Scriptures say}? Ravina said: {Shofetim 5:31}:

לא כֵּן יֹאבְדוּ כָל-אוֹיְבֶיךָ, ה', {ר} וְאֹהֲבָיו, כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ; {ס} וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ, אַרְבָּעִים שָׁנָה. {ר} {ש}

31 So perish all Thine enemies, O LORD; but they that love Him be as the sun when he goeth forth in his might. And the land had rest forty years. {P}

ת"ר גבאי צדקה אינן רשאין לפרוש זה מזה בשוק אבל זה פורש לשער וזה פורש לחנות וגובין

מצא מעות בשוק לא יתנם לתוך כיסו אלא נותנן לתוך ארנקי של צדקה ולכשיגיע לביתו יטלם כיוצא בו

היה נושה בחבירו מנה ופרעו בשוק לא יתנם לתוך כיסו אלא נותן לתוך ארנקי של צדקה ולכשיגיע לביתו יטלם

The Sages learnt {in a brayta}: The collectors of charity {when collecting} are not permitted to separate from one another, though one may collect at the gate while the other collects at a shop {in the same courtyard}. If one of them finds money in the street, he should not put it into his purse but into the charity box, and when he comes home he should take it out. If one of them has lent a man a maneh and he pays him in the street, he should not put the money into his own purse but into the charity box, and take it out again when he comes home.

תנו רבנן גבאי צדקה שאין להם עניים לחלק פורטין לאחרים ואין פורטין לעצמן

כיוצא בו גבאי תמחוי שאין להן עניים לחלק מוכרין לאחרים ואין מוכרין לעצמן

תנו רבנן מעות של צדקה אין מונין שנים שנים אלא אחת אחת

אמר אביי מריש לא הוה יתיב מר אציפי דבי כנישתא בבי מדרשא

The Sages learnt {in a brayta}: If the collectors have no poor to whom to distribute it, they should change the small coins into larger ones with other persons, but not from their own money. Similarly, if the stewards of the soup kitchen have {food over and} no poor to whom to distribute it, they may sell it to others but not to themselves.

The Sages learnt {in a brayta}: In counting out money collected for charity, they should not count the coins two at a time, but only one at a time.

Abaye said: Initially, the Master {=Rabba} would not sit on the mats in the synagogue, in the study hall.

Rif Bava Batra 5b {8a - b}

2009-08-30T13:40:00.001-04:00

See the Rif inside here.

{Bava Batra 8a}

רבה בר רב הונא רמא כרגא ארבנן

א"ל ר"נ בר רב יצחק עבר מר אדאורייתא ואדנביאי ואדכתובי

אדאורייתא דכתיב אף חובב עמים כל קדושיו בידך

אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע אפי' בשעה שאתה מחבב עמים כל קדושיו יהיו בידך

מאי והם תכו לרגלך ישא מדברותיך

תני רב יוסף אלו ת"ח שמכתתין רגליהם מעיר לעיר וממדינה למדינה לישא וליתן בדיבורו של מקום

Rabba bar Rav Huna {our gemara: Rav Nachman bar Rav Chisda} imposed a poll tax upon the Sages.

Rav Nachman bar Rav Yitzchak said to him: Master has transgressed the Torah, Neviim, and Ketuvim.

Upon Torah, for it is written {Devarim 33:3}:

ג אַף חֹבֵב עַמִּים, כָּל-קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ; וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ, יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ.

3 Yea, He loveth the peoples, all His holy ones--they are in Thy hand; and they sit down at Thy feet, receiving of Thy words.

Moshe said before Hashem: Master of the Universe! Even at the time you love {other} nations, all His holy ones should be in Your hand.

What is meant by {the end of the pasuk}

ג אַף חֹבֵב עַמִּים, כָּל-קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ; וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ, יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ.

3 Yea, He loveth the peoples, all His holy ones--they are in Thy hand; and they sit down at Thy feet, receiving of Thy words.

Rav Yosef taught: these are Torah scholars who cut their feet {going} from city from city and from country to country to give and take in the speech of the Ominpresent.

אדנביאי דכתיב גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם

ואמר עולא הפסוק הזה בלשון ארמי נאמר אם כולן יתנו בגוים עתה אקבצם ואם לאו ויחלו מעט ממשא מלך שרים

Upon the Neviim, for it is written {Hoshea 8:10}:

י גַּם כִּי-יִתְנוּ בַגּוֹיִם, עַתָּה אֲקַבְּצֵם; וַיָּחֵלּוּ מְּעָט, מִמַּשָּׂא מֶלֶךְ שָׂרִים.

10 Yea, though they hire among the nations, now will I gather them up; and they begin to be minished by reason of the burden of king and princes.

and Ulla said: This verse is said in Aramaic: If all of them study {יתנו} among the nations, now shall I gather them; and if not, then some of them shall begin to be free from the burden of king and princes.

אדכתובי דכתיב מנדה בלו והלך לא שליט למירמא עליהון

ואמר רב יהודה מנדה זו מנת המלך בלו זו כסף גולגלתא והלך זה ארנונא כגון תשורה או ארוחה שעושין למלך כשעובר עליהן

Upon the Ketuvim, for it is written {Ezra 7:24}

כד וּלְכֹם מְהוֹדְעִין, דִּי כָל-כָּהֲנַיָּא וְלֵוָיֵא זַמָּרַיָּא תָרָעַיָּא נְתִינַיָּא, וּפָלְחֵי, בֵּית אֱלָהָא דְנָה -מִנְדָּה בְלוֹ וַהֲלָךְ, לָא שַׁלִּיט לְמִרְמֵא עֲלֵיהֹם.

24 Also we announce to you, that touching any of the priests and Levites, the singers, porters, Nethinim, or servants of this house of God, it shall not be lawful to impose tribute, impost, or toll, upon them.

and Rav Yehuda said: Minda -- this is the king's tax; Belo -- this is the poll tax; Vehalach -- this is arnona, such as gifts and accommodations that they give to the king when he passes by them.

גרסינן בנדרים

אמר רבא שרי ליה לאיניש לאודועי נפשיה באתרא דלא ידעין ליה

דכתיב ועבדך ירא את ה' מנעוריו

והא כתיב יהללך זר ולא פיך

לא קשיא הא באתרא דידעין לי' והא באתרא דלא ידעין ליה

We learn in Nedarim {62a}:

A person is permitted to make himself {and his worth} known in a place where they do not know him. For it is written {I Melachim 18, when Ovadiah speaks to Eliyahu}:

יב וְהָיָה אֲנִי אֵלֵךְ מֵאִתָּךְ, וְרוּחַ יְהוָה יִשָּׂאֲךָ עַל אֲשֶׁר לֹא-אֵדָע, וּבָאתִי לְהַגִּיד לְאַחְאָב וְלֹא יִמְצָאֲךָ, וַהֲרָגָנִי; וְעַבְדְּךָ יָרֵא אֶת-ה, מִנְּעֻרָי.

12 And it will come to pass, as soon as I am gone from thee, that the spirit of the LORD will carry thee whither I know not; and so when I come and tell Ahab, and he cannot find thee, he will slay me; but I thy servant fear the LORD from my youth.

But it is written {Mishlei 27}:

ב יְהַלֶּלְךָ זָר וְלֹא-פִיךָ; נָכְרִי, וְאַל-שְׂפָתֶיךָ.

2 Let another man praise thee, and not thine own mouth; a stranger, and not thine own lips.

? This is no question. Here in a place where they know him, and here in a place they do not know him.

אמר רבא שרא ליה לצורבא מרבנן לאודועי נפשיה ולמימר צורבא מרבנן אנא שרו לי תיגראי ברישא

דכתיב ובני דוד כהנים היו

מה כהן נוטל חלק בראש אף ת"ח נוטל חלק בראש

וכהן מנלן דכתיב וקדשתו כי את לחם אלהיך וגו'ש

ותנא דבי ר' ישמעאל וקדשתו לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה ראשון:

Rava said: A rabbinic scholar is permitted to make himself known and to say "I am a rabbinic scholar; begin with my case first {in court}." For it is written {II Shmuel 8}:

יח וּבְנָיָהוּ, בֶּן-יְהוֹיָדָע, וְהַכְּרֵתִי, וְהַפְּלֵתִי; וּבְנֵי דָוִד, כֹּהֲנִים הָיוּ. {ס}

18 and Benaiah the son of Jehoiada was over the Cherethites and the Pelethites; and David's sons were chief ministers. {S}

Just as a kohen takes his portion first, so too a Torah scholar takes his portion first. And a kohen from where? For it is written {Vayikra 21:8}:

ח וְקִדַּשְׁתּוֹ--כִּי-אֶת-לֶחֶם אֱלֹהֶיךָ, הוּא מַקְרִיב; קָדֹשׁ, יִהְיֶה-לָּךְ--כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם.

8 Thou shalt sanctify him therefore; for he offereth the bread of thy God; he shall be holy unto thee; for I the LORD, who sanctify you, am holy.

and they taught in the academy of Rabbi Yishmael -- "thou shalt sactify him" -- for every matter of sanctity: to open {=read the Torah} first, to bless first, and to take a portion first.

{Bava Batra 8a}

כמה יהא בעיר ויהא כאנשי העיר:ש

ולכל מילי מי בעינן י"ב חדש

ורמינהו ל' יום לקופה ג' חדשים לתמחוי ששה לכסות תשעה לקבורה שנים עשר לפסי העיר

א"ר אסי א"ר יוחנן כי תנן נמי מתניתין לפסי העיר תנן

ושמעינן מינה דכל הני מילי חיובא נינהו ומפקינן מינייהו בעל כרחן דומיא דפסי העיר

"HOW LONG MUST HE BE IN THE TOWN TO BE COUNTED AS ONE OF THE TOWNSMEN":

And for all matters, do we require twelve months? And I will object:

'{A man must reside in a town} thirty days to become liable for contributing to the soup kitchen, three months for the charity box, six months for the clothing fund, nine months for the burial fund, and twelve months for contributing to the repair of the town walls'

Rabbi Assi cited Rabbi Yochanan: When they taught it in our Mishna, they also taught it in regard to the walls of the town.

And we learn from here that all these things are obligatory, and that we take {money} from them {for this} against their wills, similar to the walls of the city.

תניא המודר הנאה מבני העיר ובא אדם ונשתהה שם כל ששהה שנים עשר חדש אסור ליהנות ממנו פחות מיכן מותר ליהנות ממנו מיושבי העיר כל ששהה שם ל' יום אסור ליהנות ממנו פחות מיכן מותר ליהנות ממנו

א"ר אסי א"ר יוחנן הכל לפסי העיר ואפילו מיתמי אבל מרבנן לא רבנן לא צריכי נטירותא

א"ר פפא לשורא ולפרשא דמתא ולטורזינא אפי' מיתמי

כללא דמילתא כל מידי דאית להו ליתמי נטירותא בגויה רמינן עילויהו

They learnt {in a brayta}: If a man vows that he will derive no benefit from the men of a certain town, he must derive no benefit from anyone who has resided there twelve months, but he may derive benefit from one who has resided there less then twelve months. If he vows to derive no benefit from the inhabitants of the town, he may derive none from anyone who has resided there thirty days, but he may from one who has resided there less than thirty days.

Rabbi Assi cited Rabbi Yochanan: All {contribute} towards the walls of the city, even from the orphans; but from the Sages, no -- Sages to not require protection.

Rav Pappa said: For the repair of the walls, for the horse-guard and for the keeper of the armory even orphans have to contribute. {Rif does not cite here, within Rav Pappa, an exemption for Sages, though our gemara has it. At any rate, this is not strictly the topic here.}

The general rule of the matter: Anything for which there is benefit for the orphans from it, we collect from them for it.

רבא רמא צדקה איתמי דבר מריון

א"ל אביי והאמר רב שמואל בר יהודה אין פוסקין צדקה על היתומים אפילו לפדיון שבוים

א"ל אנא לאחשובינהו קא עבידנא

Rava {our gemara: Rabba} levied a contribution for charity on the orphans of the house of Bar Merion.

Abaye said to him: But Rav Shmuel bar Yehuda said: money for charity is not to be levied on orphans even for the redemption of captives?

He {=Rava} said to him: I collect from them in order to give them a better standing.

{Bava Batra 8b}

ת"ר קופה נגבית בשנים ומתחלקת בשלשה

נגבית בשנים שאין עושין שררה על הצבור בממון בפחות משנים

מתחלקת בשלשה מפני שהוא כדיני ממונות

תמחוי נגבית בשלשה ומתחלקת בשלשה מפני שגיבויו וחילוקו שוה

ומפני מה קופה נגבית בשנים ותמחוי נגבית בשלשה שהקופה דבר קצוב הוא על כל אחד ואחד ואין הגבאין מוסיפין ולא גורעין אבל תמחוי אינו דבר קצוב אלא לפי צורך שעה היא נגבת לעניי עולם וצריכין לקצוב על כל אחד ואחד כראוי לו ונמצא כדיני ממונות לפיכך צריך שלשה

תמחוי נגבית בכל יום וקופה מע"ש לע"ש

תמחוי לעניי עולם קופה לעניי העיר

ורשאין בני העיר לעשות קופה תמחוי

The Sages learnt {in a brayta}: The charity fund is collected by two persons {jointly} and distributed by three. It is collected by two, because any office conferring authority over the community must be filled by at least two persons. It must be distributed by three, on the analogy of money cases {tried by a bet din of three}. Food for the soup kitchen is collected by three and distributed by three, since it is distributed as soon as it is collected.

And why is the charity fund collected with two while the soup kitchen is collected with three? For the charity fund is a set amount on each individual, and the collectors do not increase of decrease {from this demanded amount}. But the soup kitchen is not a set amount, but in accordance with the needs of the time, it is collected for the paupers of the world, and one needs to set upon each individual what is fitting for him, and it thus is like money cases; therefore it needs three.

Food is distributed every day, the charity fund from one Friday to the next Friday. The soup kitchen is for the paupers of the world, while the charity fund for the poor of the town. The townspeople, are at liberty to use the soup kitchen like the charity fund,

Rif Bava Batra 5a {7b - 8a}

2009-08-28T15:05:00.000-04:00

See the Rif inside here.

{Bava Batra 7b}

כופין אותו לבנות לעיר חומה דלתים ובריח

רשב"ג אומר לא כל העיירות ראויות לחומה

כמה יהא בעיר ויהא כאנשי העיר שנים עשר חדש ואם קנה בה בית דירה הרי הוא כאנשי העיר מיד:

HE [A RESIDENT OF A CITY] MAY BE COMPELLED TO CONTRIBUTE TO THE BUILDING OF A WALL, FOLDING DOORS AND A CROSS BAR.
RABBAN SHIMON BEN GAMLIEL SAYS: NOT ALL TOWNS REQUIRE A WALL.

HOW LONG MUST A MAN RESIDE IN A TOWN TO BE COUNTED AS ONE OF THE TOWNSMEN? TWELVE MONTHS. IF, HOWEVER, HE BUYS A HOUSE THERE, HE IS AT ONCE RECKONED AS ONE OF THE TOWNSMEN.

Gemara:

בעא מיניה ר"א מרבי יוחנן כשהן גובין לפי נפשות הן גובין או לפי שבח ממון הן גובין או לפי קרוב בתים הן גובין

אמר ליה לפי קרוב בתים הן גובין ואלעזר ברי קבע בה מסמרות:

Rabbi Eleazar asked from Rabbi Yochanan: When they collect, do they collect based on number of people, do they collect according to their wealth, or do they collect according to the proximity of their house {to the wall}?

He said to him: They collect according to the proximity to the wall. And Eleazar, my son, fix this {ruling firmly} with rivets.

תוספתא

מי שיש לו פתח במבוי אין בני מבוי כופין אותו לעשות דלת למבוי שיכול לומר רצוני שאכנס בחבילתי עד פתחי

כופין בני מבוי זה את זה שלא להושיב ביניהן לא חייט ולא בורסי ולא כל אחד מבעלי אומניות ולשכנו אינו כופהו

ורשב"ג אומר אף לשכנו כופהו

מי שיש לו בית בחצר אחרת משעבדין אותו לעשות עמהן דלת ונגר ומנעול לחצר ושאר כל הדברים אין משעבדין אותו

ואם היה שרוי עמהן באותה חצר משעבדין אותו על הכל

מי שיש לו חצר בעיר אחרת בני העיר משעבדין אותו לחפור עמהן בורות שיחין ומערות ואמת המים ושאר כל הדברים אין משעבדין אותו ואם היה שרוי עמהן באותה העיר משעבדין אותו על הכל

כופין בני מבוי זה את זה לעשות לחי וקורה למבוי

כופין בני בקעה זה את זה לעשות ביניהן חריץ ובן חריץ

כופין בני העיר זה את זה לבנות ביניהן בהכ"נ ולקנות להן ס"ת נביאים וכתובים:

Tosefta {Tosefta Bava Metzia 11.9}:

One who has an entrance in an alley, the residents of the alley cannot compel him to make a door for the alley, for he is able to say "My desire is that I should be able to enter until my entrance."

The residents of an alley can compel each other that there not settle among them {by renting to the person} a tailor, nor a tanner, nor a member of any profession {if there is already one there}. But to his neighbor {who is already there}, he cannot force him {to not take up that profession in competition}. And Rabban Shimon ben Gamliel says: Even to his neighbor, he can force him.

One who has a house in another courtyard, they can {still} compel him to make with them a door, door bolt, and lock for the courtyard, but for other things, they cannot compel him. And if he dwells with them in that courtyard, they can compel him regarding everything.

One who has a courtyard in another city, the residents of the city can compel him to dig with him pits, wells, cisterns, and aqueducts, but the rest of the things, they cannot compel him. And if he swells among them in that city, they can compel him regarding everything.

The residents of an alley can compel one another to make a post and crossbeam {for Shabbos} for the alley. The residents of a valley can compel one another to make among them a ditch and a small ditch. The residents of a city can compel one another to build among themselves a synagogue, and to purchase for themselves a sefer Torah, Neviim, and Ketuvim.

ר' יהודה נשיאה רמא דשורא ארבנן

א"ל ריש לקיש רבנן לא צריכי נטירותא:

Rabbi Yehuda the Prince {given Aramaic, and Resh Lakish, this is the Amora} imposed a levy for the wall upon the Sages.

Resh Lakish said to him: The Sages do not require protection.

{Bava Batra 8a}

רב פפא שדא כריא חדתא איתמי

א"ל רב ששת בריה דרב אידי ודילמא לא מדויל

אמר ליה מישקל שקלינא מינייהו ואי מדויל מדויל ואי לא מהדרין להו

א"ר יהודה הכל לגלי גפא אפילו מיתמי אבל מרבנן לא רבנן לא צריכי נטירותא

הכל לכריא דפתיא הוא תיקון רחובה של עיר ואפילו מרבנן

ולא אמרן אלא דלא נפקו בכלוזא אבל נפקו בכלוזא לא רבנן לאו בני מיפק בכלוזא נינהו

Rav Pappa imposed a levy for digging a new well upon orphans {who were minors, among others}.

Rav Sheshet son of Rav Iddi said to him: Perhaps no water will be found there? {and then the trustees for the orphans should not give this money on speculation}

He {=Rav Pappa} said to him: I will take from them, and if water is found, water is found. And if not, I will return it to them.

Rav Yehuda said: All must contribute to the building of doors in the town gates, even orphans; not, however, the Rabbis -- they do not require protection. All must contribute to the digging of a well {for a public fountain}, for it is an improvement of the plaza of the city, and even of the Sages.

And they only said this where there is no corvee {unpaid work themselves; but only a monetary contribution}, but when by corvee {to do the work themselves}, no; the Sages are not part of a corvee.

א(ההוא דמי כלילא דרמי אטבריא

אתו לקמיה דרבי

א"ל לידרו רבנן בהדן

אמר להו לא

ערקי'

ערוקו

ערקו פלגא דליוה לפלגא רמי אידך פלגא אפלגא

אתא לקמיה דרבי אמרו ליה לידרו רבנן בהדן

אמר להו לא

ערקינן

ערוקו

ערקו כולהו פש ההוא כובס שדא אכובס שכיב כובס פקע כלילא

אמר רבי ראיתם שאין פורענות באה אלא בשביל עמי הארץ ע"כ)א

There was a certain tax that was imposed in Teveriah. They came before Rabbi.

They said to him: 'Let the Rabbis give with us.'

He said to them: No.

"We will flee!"

"So flee!"

Half of them fled. Half of the demanded amount was remitted. The other half was cast upon the {remaining} half.

They came before Rabbi. They said to him: 'Let the Rabbis give with us.'

He said to them: No.

"We will flee!"

"So flee!"

All of them fled, leaving {only} a certain fuller. They cast is upon the fuller. The fuller died. {In our gemara, he ran away.} All of it was thus removed. Rabbi said: You should see that trouble {/punishment} only comes to the world because of the unlearned.

Until here {the text not from the Rif}.

Rif Bava Batra 4a {7a - b}

2009-08-28T09:14:00.000-04:00

See the Rif inside here.

{Bava Batra 7a}

לא מצינא דאטרח
לא קא מיתדר לי
אמר ליה חוק לך בארעא או שוף אכריסך עול ושוף ופוק
אמר רב חמא דינא קאמר ליה
והני מילי דלא מטו כשורי למטה מעשרה אבל מטו כשורי למטה מעשרה מצי א"ל למטה מעשרה רשותא דידי היא ולא משעבידנא לך
והני מילי דלא אתנו אהדדי אבל אתנו אהדדי סתר ובני

"I do not wish to be bothered."

"I have no place to live."

He {=upper} said to him: 'You can crawl on your belly to get in, and crawl on your belly to get out.' {despite the sinking of the doorway}
Rav Chama said: He told him the law. {that he can stop him from rebuilding}

And these words are if the beams did not sink lower than ten handbreadths, but if the beams sank lower than ten handbreadths, he {=lower} can say to him, "Below ten handbreadths is my property and is not subject to you."

And these words are if they had not made an agreement with one another, but if they had made an agreement with one another, then they must take down the house and rebuild it.

ועד כמה
אמר רב הונא בריה דרב יהושע כד נקיט איניש איסורייתא דמחוזא והדר.

And until how much {must it sink before the agreement kicks in}?

Rav Huna son of Rav Yehoshua said: Big enough for one to bring in a bundle {of reeds} of Mahuza and turn round with them.

ההוא גברא דהויא קא בני אשיתא אחורי כוי דחבריה
א"ל קא מאפילת עלי
א"ל סכרינא להאי ועבדינא לך כוי מלעיל
מרעת לה לאשיתאי
קסתרנא לה עד הכא ובנינא לה ועבדינא לך כוי מלעיל
א"ל אשיתא פלגא חדתא ופלגא עתיקא לא קיימא
א"ל סתרנא ליה לכוליה ביתא ובנינא ליה ועבדינא לך כוי מלעיל
לית לי דוכתא דדיירנא בה

אוגרנא לך
לא מצינא דאיטרח
אמר רב חמא דינא קאמר ליה ואע"ג דדייר ביה לתיבני וציבי

There was a certain individual was building a wall facing his fellow's windows.

He {=the window owner} said: 'You are shutting out my light.'

He {=wall builder} said: 'Let me close up your windows here and I will make you others above the level of my wall.'

{The reply:} 'You will damage my wall by so doing.'

{Wall builder:} 'Let me then take down your wall as far as the place of the windows and then rebuild it, fixing windows in the part above my wall.'

He {=window owner} said to him: 'A wall of which the lower part is old and the upper part new will not be firm.'

{skipping one part of the exchange.}

He {=wall builder} said to him: 'Let me take down the whole house and put windows in the new building.'

{Window owner:} 'Meanwhile I have no place wherein to live.'

{Wall builder:} 'I will rent a place for you.'

{Window owner:} 'I don't want to bother.'

Rav Chama said: He said the {correct} law to him; and even if he only uses it for storing straw and wood.

הנהו [בי] תרי אחי דפליגי חד מטייה אספלידא וחד מטייה תרביצא
אתא ההוא דתרביצא קא בני אשיתא אפומא דאספלידא
א"ל קא מאפילת עלי

א"ל בדידי קא בנינא

אמר רב חמא דינא קאמר ליה

א"ל רב אחא לרב אשי ומ"ש מהא דתניא האחין שחלקו אחד נטל שדה פרדס ואחד נטל שדה לבן יש לבעל פרדס ארבע אמות בשדה הלבן שע"מ כן חלקו

א"ל התם דעלו להדדי

הכא דלא עלו אהדדי

אטו בשופטני עסקינן דעלו באשיאתא והורדי ולא עלו באוירא

There were two brothers who divided, the one taking as part of his share a verandah open at one end and the other the front garden. The one who obtained the garden went and built a wall in front of the opening of the verandah.

He {=the brother who obtained the verandah} said to him: 'You are taking away my light.'

He {=the brother who obtained the garden} said to him: 'I am building on my own ground.'

Rav Chama said: He told him the law. {that he was allowed to build, since it was on his own ground}

Rav Acha {our gemara: Ravina} said to Rav Ashi: And how is this different from this that they learnt:

'If two brothers divide an inheritance, one taking a vineyard and the other a cornfield {adjacent}, the owner of the vineyard can claim four cubits in the cornfield, since it was understood that on that condition they divided'?

He {=Rav Ashi} said to him: There, because they struck a balance with one another. Here, that they did not strike a balance with each other.

"Are we dealing with idiots?"

"That they struck a balance in terms of walls and small beams, but they did not strike a balance in terms of airspace.

ולימא ליה עד האידנא הוה לי אספלידא השתא אית לי אינדרנא

אמר רב שימי בר רב אשי שמא בעלמא פליג ליה

מי לא תניא

האומר בית כור אני מוכר אע"פ שאין לו אלא לתך אחד הגיעו שלא מכר לו אלא שמא והוא דקרו בית כור

הכי השתא התם שמא בעלמא מזבנא ליה

הכא מצי א"ל דיירנא ביה כי דדיירי ביה אבהתא

And let him say to him: Until now, I had a verandah, while now I only have a dark room!

Rav Shimi bar Rav Ashi said: He only got a portion of something named so. Do we not learn {in a brayta}:

If a man says, I sell you a beth kor of ground, even if it subsequently prove to be only a lethek the sale is valid, since he sold him only something designated a beth kor, provided always that the land in question is commonly called a beth kor.

Let us see now. There, he only sold him something by that name. Here, he {verandah owner} can say to him, "{I only took this as my share on condition} that I should be able to live in it as our father lived."

{Bava Batra 7b}

נהרדעי לטעמייהו

דאמר רב נחמן אמר שמואל האחין שחלקו אין להם דרך זה על זה ולא חלונות זה על זה ולא סולמות זה על זה ולא אמת המים זה על זה והזהרו בהן שהלכות קבועות הן

ורב אמר יש להן

The Nehardeans {such as Rav Chama} are consistent {with each other}.

For Rav Nachman cited Shmuel {a Nehardeans}:

If brothers divide {property which they have inherited}, neither has the right of way against the other, nor the right of 'windows' against the other, nor the right of 'ladders' against the other, nor the right of a watercourse against the other; and take good heed of these rulings, because they are firmly established.

And Rav {our gemara: Shmuel} said: They do have.

ההוא שטרא דיתמי דנפק תברא עליה

אמר רב חמא לא מקרע קרעינן ליה ולא אגבויי מגבינן ביה

אגבויי לא מגבינן ביה דהא נפק תברא עליה ומקרע לא קרעינן ליה דילמא לכי גדלי יתמי מייתי ראיה ומרעי ליה לתברא

שלחה רב אחא בר רב לקמיה דרבינא הלכה מאי

שלח ליה הלכתא כוותיה דרב חמא לבר מתברא דאחזוקי סהדי בשקרי לא מחזקינן

מר זוטרא בריה דרב מרי אמר בהא הלכתא נמי כרב חמא דאם איתיה דתברא מעליא הוא איבעי ליה לאפוקי בחיי אבוהון ומדלא אפקיה בחיי אבוהון ש"מ ציורי ציירי

וכן הלכתא:

There was a certain bond of orphans {that they inherited} against which a receipt was produced.

Rav Chama said: We neither enforce payment on the strength of the bond, nor do we tear it up.

'We neither enforce payment', because a receipt is produced against it, 'nor do we tear it up', because it is possible that when the orphans grow up they will bring evidence invalidating the receipt.

Rav Acha bar Rav {our gemara: Rava} send before Ravina: The halacha is what?

He send {back} to him: The halacha is like Rav Chama {in all these cases}, except for the receipt, since we do not presume the witnesses {who have signed the receipt} to have been guilty of a falsehood.

Mar Zutra son of Rav Mari said: In this as well, the halacha is like Rav Chama, for if the receipt were genuine the defendant ought to have produced it in the lifetime of the father. We deduce from here that it was forged.

And so is the halacha.

Mishna:

כופין אותו לבנות בית שער ודלת לחצר

רשב"ג אומר לא כל החצרות ראויות לבית שער

HE [A RESIDENT OF A COURTYARD] MAY BE COMPELLED [BY THE REST] TO [CONTRIBUTE TO] THE BUILDING OF A PORTER'S LODGE AND A DOOR FOR THE COURTYARD.

RABBAN SHIMON BEN GAMLIEL SAYS: NOT ALL COURTYARDS ARE FIT TO HAVE A PORTER'S LODGE.

Rif Bava Batra 4a {6b - 7a}

2009-08-27T18:21:00.000-04:00

See the Rif inside here.

{Bava Batra 6b}

יומין לא הוי חזקה בתר תלתין יומין הוי חזקה

ואי סוכה דמצוה היא עד שבעה יומי לא הוי חזקה בתר הכי הוו חזקה

ואי חבריה בטינא לאלתר הוי חזקה

days, this does not constitute prescriptive right, but after thirty days it does constitute prescriptive right. If it is a Succah, {should no objection be raised} within seven days, this does not constitute prescriptive right, but {if objection is raised only} after seven days, it does constitute prescriptive right. And if he attaches it with clay {and still the neighbor does not object}, he acquires prescriptive right immediately.

אמר אביי שני בתים בצדי רה"ר זה עושה מעקה לחצי גגו וזה עושה מעקה לחצי גגו זה שלא כנגד זה ומעדיף

מאי אריא רשות הרבים אפילו רה"י נמי
רה"ר אצטריכא ליה
ס"ד אמינא א"ל סוף סוף הא בעית איצטנועי מבני רה"ר
קמ"ל דא"ל בני ר"ה ביממא חזי לי בליליא לא חזו לי את בליליא נמי חזית לי בני רה"ר כי קאימנא חזו לי כי יתיבנא לא חזי לי את כי יתיבנא נמי חזית לי בני רה"ר כי מעייני חזו לי כי לא מעייני לא חזו לי את כי לא מעיינת נמי חזית לי

Abaye said: If there are two houses on opposite sides of a public thoroughfare, the owner of the one should make a parapet for half his roof, and the other a parapet for half his roof, in such a way that the parapets do not face one another, though each should extend {his parapet a little beyond the middle}.

Why in connection to a public thoroughfare? Even a private grounds as well!

A public thoroughfare is needed. It was have arisen in my mind to say that he could say "When all is said and done you have to guard your privacy against the public." Therefore it informs us that he may say {and respond} "The public can only see me by day but not by night, whereas you can see me both by day and night; or again, the public can see me when I am standing but not when I am sitting, but you can see me whether I am standing or sitting; the public can see me when they look directly at me, but not otherwise, but you see me even without looking."

אמר רב נחמן אמר שמואל גג הסמוך לחצר חברו עושה לו מעקה גבוה ד' אמות אבל בין גג לגג לא

ורב נחמן דידיה אמר אפילו בין גג לגג אינו זקוק לארבע אמות אבל זקוק למחיצת עשרה

למאי אי להיזק ראיה ארבע אמות בעינן

אי לנתפס עליו כגנב במסיפס בעלמא סגי
אי משום גדיים בכדי שלא יזדקר הגדי בבת ראש סגי

לעולם לנתפס עליו כגנב ובעשרה לא מצי משתמיט ליה בציר מעשרה מצי משתמיט ליה אמר אימצורי הוא דקממצרנא ליה י' טפחים לא משתמיט

Rav Nachman cited Shmuel: If a man's roof adjoins another man's courtyard, he must make a parapet four cubits high, but between one roof and another this is not necessary.

And Rav Nachman stating his own words said: Even {here}, between one roof and another, four cubits is not required, but a partition of ten handbreadths is required.
For what? If to prevent damage of seeing, we require four cubits? If for the purpose of convicting his neighbor of felonious entry, a mere fence of sticks would suffice? If to prevent kids and lambs from jumping over, a partition too high for them to jump over at a headlong run would suffice?

In truth, to convict his neighbour of felonious entry. And with ten, he can find no excuse; less than ten, he can find an excuse, that he was doing this to measure it, but with ten handreadths, he cannot excuse himself.

איתמר ב' חצירות זו למעלה מזו
אמר רב הונא תחתון בונה כנגדו ועולה ועליון בונה כנגדו ועולה
ורב חסדא אמר מסייע עליון לו מלמטה ועולה

תניא כוותיה דרב חסדא שתי חצרות זו למעלה מזו לא יאמר העליון הריני בונה מכנגדו ועולה אלא מסייע לו מלמטה ועולה ואם היתה חצרו למעלה מגגו של חבירו אין זקוק לו

It was stated {by Amoraim}: If two courtyards adjoin and one is higher than the other --

Rav Huna said: the lower one has to build {the party wall} up from his level, and the higher one starts building from his level going up.

And Rav Chisda said: The upper one must assist below {where his wall starts} and up.

A brayta in accordance with Rav Chidsa: If there are two adjoining courtyards of which one is higher than the other, the owner of the higher one must not say to the other, "I will start building {the party wall} from my level, but he must assist the other to build from his level. If, however, his courtyard is higher than his neighbour's roof, he has no liability.

הנהו בי תרי דהוו דיירי חד עילאי וחד תתאי
איחביס תתאי
א"ל לעילאה תא ליבנייה
א"ל אנא שפיר דאירנא
אבנייה אנא
לית לי דוכתא דדיירנא בה
אמר ליה מוגרנא לך

There were two people living [in the same house], one in the upper room and one in the lower. The lower room began to sink into the ground.

He {=the owner of the lower room} said him {=the one above}: 'Let us rebuild.'
He {=lower} said to him: 'I am dwelling nicely.'

"I will rebuild."

"I do not have any place to live in {while you rebuild}."

He {=lower} said to him: I will rent for you.

Rif Bava Batra 3b {6a - b}

2009-08-27T13:07:00.000-04:00

See the Rif inside here.

דנעשה כאומר לא לויתי וכל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי דמי): ק

for he is made as if he said "I did not borrow." And anyone who says "I did not borrow" is as if he said "I did not pay."

{Bava Batra 6a}

סמך לו כותל אחר:ש
אמר רב הונא סמך לפלגא סמך לכולה

ורב נחמן אמר למאי דסמך סמך ולמאי דלא סמך לא סמך

והלכתא כרב נחמן

ומודה רב נחמן באפריזא וקיבעתא דכשורי

אמר רב נחמן בי [קורי] לא הוי חזקה ואף על גב דמנח הימלטא דאמר אמינא לכי מיפייסת לי לא תתרע אשיתאי
אמר רב נחמן אחזיק להורדי (לא) אחזיק לכשורי לכשורי אחזיק להורדי

"IF HE PUTS UP ANOTHER WALL CLOSE TO IT":

Rav Huna said: If the second wall matches half {the first wall}, it is the same as if it matched the whole.

And Rav Nachman said: where it matches it matches, and where it does not match it does not match.

And the halacha is like Rav Nachman. And Rav Nachman admits by a sustaining beam or fittings for fixing planks.

Rav Nachman {our gemara:Huna} said: Cavities for beams, this does not create a presumption that {the one who built it was assisted by the other}, even if he made the wooden lining in the cavities; for he can plead {when claiming part payment for it from the other}: The reason why I put them in was to prevent my wall becoming damaged, should you persuade me {to let you put cross beams in}.

Rav Nachman said: If a man has acquired a prescriptive right to rest small beams {upon his neighbor's wall}, that does not give him the right to {rest} large beams upon it; but if he has acquired the right to {rest} large beams, that does give him the right to {rest} small beams.

ק(ורב יוסף אמר אפילו אחזיק להורדי אחזיק לכשורי
איכא דאמרי אמר רב נחמן אפי' אחזיק לכשורי לא אחזיק להורדי) ש

(* And Rav Yosef said: Even if he has acquired the right to {rest} small beams, he also has the right to {rest} large beams.
Some {versions} say: Rav Nachman said: Even if he has acquired the right to large beams, he has not acquired the right to small beams.

ואמר רב נחמן אחזיק לניטפי אחזיק לשיפכי לשיפכי לא אחזיק לניטפי (וא"ד אמר ר"נ אפילו אחזיק לשיפכי אחזיק לניטפי) [אבל] לצריפא דאורבני לא
ורב יוסף אמר אפי' צריפא דאורבני
עבד רב יוסף עובדא בצריפא דאורבני [כשמעתיה] והלכתא כוותיה

And Rav Nachman said: If a man has a prescriptive right to let water drip {from his roof into his neighbor's courtyard}, he also has the right to {carry it off there by means of} a gutter-pipe; but if he has acquired the prescriptive right to {carry it off by means of} a gutter-pipe, he has not also the right to let it drip {from the roof}.
(* And some say: Rav Nachman said: Even if he acquired the prescriptive right to a gutter-pipe, he has acquired the prescriptive right to let it drip. *)

And Rav Yosef said: Even {to let it drip from} a cone-shaped roof of reeds {such that the constant dripping would be a nuisance}.

And Rav Yosef acted {, ruling} in an instance, by a cone-shaped roof of reeds.

And the halacha is like him.

אר"נ אמר רבה בר אבוה המשכיר בית לחבירו בבירה גדולה משתמש בזיזיה ובכותליה עד ד' אמות ובעובי הכותל במקום שנהגו אבל בתרבץ אפדני לא

ורב נחמן דידיה אמר אפי' בתרבץ אפדני אבל רחבה שאחורי בתים לא
רבה אמר אפי' רחבה שאחורי בתים
ואמר רבינא האי כשורא דמטללתא עד תלתין

Rav Nachman cited Rabba bar Avuah: If a man lets an apartment to another {Bava Batra 6b} in a large residence, he may make use of the projecting beams and the {cavities in the} walls until four cubits, and also the thickness of the wall, if this is the local custom, but not {the part of the wall facing} the front garden.

And Rav Nachman, stating his own position, said: even the side facing the front garden, but not the yard at the back of the house.

Rabba {our gemara: Rava} said: even the yard at the back.

And Ravina said: {If a man is allowed by his neighbour to support} the beam of his hut {on his wall} for thirty days

Rif Bava Batra 3a {5a - 6a}

2009-08-26T10:15:00.000-04:00

See the Rif inside here.

{Bava Batra 5a}

א (רוניא זבין ארעא אמצריה דרבינא

סבר רבינא לסלוקיה משום דינא דבר מצרא
אמר ליה רב סמא אמרי אינשי ארבעה לצלא וארבעה לצללא):א

(* Runia bought land adjoining that of Ravina. Ravina thought to eject him because of the law of adjoining {that he was entitled to preempt him to buy the land. Rav Sama {our gemara: Rav Sama bar R' Yeva} said: People say "The hide costs four zuzim, and four are for the tanner."

Mishna:

כותל חצר שנפל מחייבין אותו לבנותו עד ארבע אמות

בחזקת שנתן עד שיביא ראיה שלא נתן
מארבע אמות ולמעלה אין מחייבין אותו לבנותו

סמך לו כותל אחר אע"פ שלא נתן עליו את התקרה מגלגלין עליו את הכל בחזקת שלא נתן עד שיביא ראיה שנתן:

IF THE PARTY WALL OF A COURTYARD FALLS IN, EACH OF THE NEIGHBORS CAN BE COMPELLED BY THE OTHER TO [CONTRIBUTE TO THE COST OF] REBUILDING IT TO A HEIGHT OF FOUR CUBITS. [EACH OF THEM] IS ALWAYS PRESUMED TO HAVE GIVEN HIS SHARE UNTIL THE OTHER BRINGS A PROOF THAT HE HAS NOT GIVEN.

FOR REBUILDING HIGHER THAN FOUR CUBITS NEITHER CAN BE COMPELLED [TO CONTRIBUTE].

IF, HOWEVER, [THE ONE WHO HAS NOT CONTRIBUTED] BUILDS ANOTHER WALL CLOSE TO IT, EVEN THOUGH HE HAS NOT YET PUT A ROOFING OVER THE SPACE BETWEEN, THE [PRO RATA] COST OF THE WHOLE DEVOLVES UPON HIM, AND HE IS PRESUMED NOT TO HAVE GIVEN UNTIL HE ADDUCES PROOF THAT HE HAS GIVEN.

Gemara:

אמר ריש לקיש הקובע זמן לחבירו ואמר לו פרעתיך בתוך זמנו אינו נאמן ולואי שיפרענו בזמנו

והלכתא כריש לקיש ואפי' מיתמי

ואע"ג דאמר מר הבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה חזקה לא עביד איניש דפרע בגו זמניה

Resh Lakish said: If a lender stipulates a date for the repayment of a loan, and the borrower pleads {when the date of payment arrives} that he paid the debt before it fell due, his word is not accepted. Let him only pay when it does fall due!

{Bava Batra 5b}

And the halacha is like Resh Lakish. And even to orphans {who are his heirs}. And even though Master said "one who seeks to recover a debt from the property of orphans need not be paid unless he swears." This because the presumption is that a man does not pay a debt before it falls due.

איבעיא להו תבעו לאחר זמנו וא"ל פרעתיך תוך זמנו מהו מי אמרינן מה לי לשקר במקום חזקה או לא
ולא איפשיטא וכל כה"ג חומרא לתובע וקולא לנתבע
הילכך משתבע שבועת היסת דפרעיה ומיפטר

It was a question to them: If he {=the creditor} claims payment some time after the debt falls due, and he {=the debtor} pleads, I paid it before it fell due, how do we decide? Do we say 'what motive has he to tell a lie', when there is a presumption {against him}, or not?

And this is not resolved. And any such {unresolved case} is stringent to the plaintiff and lenient to the defendant. Therefore, he swears an oath of heses {Rabbinic oath} and is exempt.

{Bava Batra 6a}

ש (תא שמע בחזקת שנתן עד שיביא ראיה שלא נתן

אימת אילימא דאמר פרעתי בזמנו פשיטא אלא לאו תוך זמנו (אלמא עביד איניש דפרע בגו זמנו) ש

שאני התם דכל שעתא ושעתא זמניה הוא

(* Come and hear: "EACH IS PRESUMED TO HAVE GIVEN HIS SHARE UNTIL THE OTHER BRINGS PROOF THAT HE HAS NOT GIVEN." When? If you say that he said "I payed it at the appropriate time," this is obvious! Rather is it not so that it is within the time? Thus, a person does pay before it becomes due!

It is different over there, for every single hour is its appropriate time.

ת"ש מסיפא בחזקת שלא נתן

אימת אילימא דתבע לאחר זמן וא"ל פרעתיך בזמנו אמאי בחזקת שלא נתן

אלא לאו שתבעו אחר זמנו ואמר פרעתיך בתוך זמנו

אלמא לא אמרינן מיגו במקום חזקה

שאני התם דמימר אמר מי יאמר דמחייבי לי רבנן

Come and hear from the sefa {of that Mishna}: "HE IS PRESUMED NOT TO HAVE GIVEN UNTIL HE ADDUCES PROOF THAT HE HAS GIVEN."

When? If you say that he claimed payment after the time, and he {=the defendant} said "I have paid it in its proper time," why should the presumption be that he has not given? Rather, is it not that he claimed payment after the time, and he {=the defendant} said "I paid it within the time period {rather than at the due date}." Thus, we do not say "since" {he could have claimed I payed it at the time} in a place of a presumption.

It is different here, for he may say {to himself}, "How do I know that the Rabbis will compel me to pay?"

גרסינן בגמרא האומר לחברו מנה לי בידך והלה אומר הן

למחר אמר תנהו לי

נתתיו לך פטור אין לך בידי חייב

We learn in the gemara:

If one said to his fellow, "There is a maneh of mine in your possession," and the other one says "yes." {And} The next day, he says "give it to me." "I have already given it to you" -- he is exempt.

{But if he says} "I don't have of your in my possession," then he is liable.

Rif Bava Batra 2b {4b - 5a}

2009-08-26T09:03:00.000-04:00

See the Rif inside here.

{Bava Batra 4b}

Mishna:

המקיף את חבירו משלש רוחותיו ועמד וגדר את הראשונה ואת השניה ואת השלישית אין מחייבין אותו

ר' יוסי אומר אם עמד [ניקף] וגדר את הרביעית מגלגלין עליו את הכל:

IF A MAN HAS FIELDS SURROUNDING THOSE OF ANOTHER ON THREE SIDES AND FENCES THE FIRST, SECOND, AND THIRD, THE OTHER IS NOT BOUND [TO SHARE IN THE COST].
RABBI YOSSI SAYS: IF HE TAKES IT UPON HIMSELF TO FENCE THE FOURTH, THE WHOLE COST DEVOLVES UPON HIM.

Gemara:

אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' יוסי דאמר אם עמד וגדר את הרביעית מגלגלין עליו את הכל
לא שנא עמד מקיף ול"ש עמד ניקף:

Rav Yehuda cited Shmuel: The halacha is like Rabbi Yossi who said "IF HE TAKES IT UPON HIMSELF TO FENCE THE FOURTH, THE WHOLE COST DEVOLVES UPON HIM." It does not matter whether the encloser erects it, or whether the enclosed erects it.

איתמר
רב הונא אמר הכל לפי מה שגדר
וחייא בר רב אמר הכל לפי דמי קנים בזול

It was stated {by Amoraim}:

Rav Huna said: All is {reckoned} according the material he used to fence.

And Chiyya bar Rav said: All is according to the price of reeds, at its cheapest.

{Bava Batra 5a}

רוניא אקפיה רבינא מארבע רוחותיו
אמר ליה הב לי מה דגדרי
א"ל לא
הב לי דמי קנים בזול
א"ל לא
א"ל הב לי אגר נטוראי
א"ל לא

ש(יומא חדא הוה גדר דיקלא
א"ל רבינא לאריסיה זיל אייתי לי קיבורא דאהיני אזל לאיתויי רמי קלא אמר גלית אדעתך דניחא לך בהו לא יהא אלא עיזא בעלמא מי לא בעי נטירותא)ש

אתא לקמיה דרבא אמר ליה זיל פייסיה (במאי דפייס) ואי לא דיינינא לך כרב הונא ואליבא דרבי יוסי דאמר הכל לפי מה שגדר

וכן הלכתא:

Runia, Ravina enclosed him in from all four sides. {And then, he, presumably Ravina, fenced them in.}

He {=Ravina} said to him: Give me {money} for that which I fenced.
He {=Runia} said to him: No.

{Ravina said to him:} "Give me the cost of cheap reeds."

He {=Runia} said to him: No.

He {=Ravina} said to him: Then give me wages of a watchman.

He {=Runia} said to him: No.

(* One day, he {=Runia} was gathering dates. Ravina said to him sharecropper, "go and snatch for me a cluster of dates. He went to take them, and he {=Runia} raised his voice.

He {=Ravina} said: You have revealed your mind that you like this {fence}. Even if it were merely a goat, would you not need to watch it?

This came before Rava. He said to him: Go and appease him (* with what he will be appeased with *), and if not, I will judge you like Rav Huna's interpretation of Rabbi Yossi {ABOUT THE FOURTH FENCE}, who said that all is {reckoned} according the material he used to fence.

And so is the halacha.

Rif Bava Batra 2a {3a; 4a}

2009-08-25T08:23:00.000-04:00

See the Rif inside here.

{Bava Batra 3a}

א"ר אסי א"ר יוחנן בשקנו מידו

וכי קנו מידו מאי הוי קנין דברים בעלמא הוא ולהדרו בהו

שקנו מידו ברוחות פלוני קיבל רוח מזרחית ופלוני קיבל רוח מערבית

רב אשי אמר כגון שהלך זה בעצמו והחזיק בחלקו וזה בעצמו והחזיק בחלקו ומשום הכי לא מצו הדרי בהו:ש

Rabbi Assi cited Rabbi Yochanan: Where he {formally} acquired it from his hand.

And where he formally acquired it from his hand, then what? It is mere words, and either may retract!

Where he acquired in from his hand in terms of sides -- X took the east side and Y took the west side.

Rav Ashi said: Such that this one went by himself and took hold of {via kinyan chazaka} his share, and this one, by himself took hold of his share. And because of this, neither is able to retract.

מקום שנהגו לבנות גויל גזית וכו':ש

גויל אבני דלא משפיאן

גזית אבני דמשפיאן כדכתיב כל אלה אבנים יקרות כמדות גזית מגוררות במגרה מבית ומחוץ: ש

"IN DISTRICTS WHERE IT IS USUAL TO BUILD GEBIL, GAZITH, etc.":

Gevil are untrimmed stones. Gazit are trimmed stones. As is written {I Melachim 7:9}:

ט כָּל-אֵלֶּה אֲבָנִים יְקָרֹת, כְּמִדּוֹת גָּזִית, מְגֹרָרוֹת בַּמְּגֵרָה, מִבַּיִת וּמִחוּץ; וּמִמַּסָּד, עַד-הַטְּפָחוֹת, וּמִחוּץ, עַד-הֶחָצֵר הַגְּדוֹלָה.

9 All these were of costly stones, according to the measures of hewn stones, sawed with saws, within and without, even from the foundation unto the coping, and so on the outside unto the great court.

כפיסים ארחי לבנים לבני:ש

בגויל זה נותן ג' טפחים וכו': ש
איבעיא להו הן וסידן או הן בלא סידן ואסיקנא הן וסידן: ש

KEFISIN are half bricks. LEBENIM are whole bricks.

"In Gevil {untrimmed stones}, this one gives three handbreadths":

It was a question to them: Them and their mortar, or them without their mortar?

And we conclude: Them and their mortar.

{Bava Batra 4a}

הכל כמנהג המדינה: ש
לאיתויי מאי לאיתויי אתרא דנהיגי בהוצא ודפנא: ש

לפיכך אם נפל הכותל המקום והאבנים של שניהם: ש
פשיטא לא צריכא דנפל לרשותיה דחד מינייהו אי נמי דפנינהו חד לרשותיה

מהו דתימא להוי אידך המוציא מחבירו עליו הראיה קמ"ל דלא: ש
ושמעינן מהא דמילתא דידיעא לתרי שותפי אע"ג דאיתא השתא ברשות דחד מינייהו לא נפק מחזקה דאידך

מאי טעמא משום דשותפין לא קפדי אהדדי הילכך לית להו חזקה אלא בראיה או לאחר חלוקה: ש

"ALL ACCORDING TO THE CUSTOM OF THE DISTRICT":

To include what? To include places where fences are made of palm branches and branches of bay trees.

"THEREFORE IF THE WALL FALLS, THE PLACE AND THE STONES BELONG TO BOTH":

This is obvious! No, it is necessary, where it fell into the domain of one of them; alternatively, that one person cleared it into his domain. I would have said that for the other one, the principle would apply that if one wishes to take from his fellow, the burden of proof is upon him. Therefore it informs us that it is not so.

And we derive from this that as for a thing which was known to belong to two partners, even though it is not in the domain of one of them, it does not leave its presumed status of {belonging also to} the other one. What is the reason? Because partners are not so makpid {insistent} on ech other. Therefore, they have no presumed status without a proof or after division {of assets}.

ש(וכן בגינה

מאי קאמר ה"ק וכן בגינה סתם כמקום שנהגו לגדור דמי):ש

(* "SIMILARLY IN AN ORCHARD":

What is this saying? This is what it means to say? And similarly in an ordinary orchard, it is like a place where it is customary to make a fence.

Rif Bava Batra 1b {2a - 3a}

2009-08-24T14:55:00.000-04:00

1b

See the Rif inside.

{Bava Batra 2a, Mishna, continues}

וכן בגינה מקום שנהגו לגדור מחייבין אותו

אבל בבקעה מקום שלא נהגו לגדור אין מחייבין אותו

אלא אם רצה כונס בתוך שלו ובונה ועושה לו חזית מבחוץ

לפיכך אם נפל הכותל המקום והאבנים הרי הן שלו

ואם עשו מדעת שניהן בונין כותל באמצע ועושה לו חזית מכאן וחזית מכאן

לפיכך אם נפל הכותל המקום והאבנים של שניהן:

SIMILARLY WITH AN ORCHARD, IN A PLACE WHERE IT IS CUSTOMARY TO FENCE OFF, EITHER CAN BE COMPELLED TO DO SO.

BUT IN A STRETCH OF CORNFIELDS, IN A PLACE WHERE IT IS USUAL NOT TO FENCE OFF [THE FIELDS], NEITHER CAN BE COMPELLED. IF, HOWEVER, ONE DESIRES TO MAKE A FENCE, HE MUST WITHDRAW A LITTLE AND BUILD ON HIS OWN GROUND, MAKING A FACING ON THE OUTER SIDE.

CONSEQUENTLY, IF THE WALL FALLS, THE PLACE AND THE STONES [ARE ASSUMED TO] BELONG TO HIM.

IF, HOWEVER, THEY BOTH CONCUR, THEY BUILD THE WALL IN THE MIDDLE AND MAKE A FACING ON BOTH SIDES. CONSEQUENTLY IF THE WALL FALLS, [IT IS ASSUMED THAT] THE PLACE AND THE STONES BELONG TO BOTH.

Gemara:

א(הגה"ה סברוה מאי מחיצה גודא וטעמא דרצו הא לא רצו אין מחייבין אותו אלמא היזק ראיה לא שמיה היזק

תא שמע וכן בגינה מקום שנהגו לגדור

גינה שאני דאמר רבי אבהו אמר רב הונא אמר רב אסור לאדם שיעמוד על שדה חבירו בשעה שעומדת בקמותיה

ת"ש כותל חצר שנפל מחייבין אותו לבנותו עד ד"א

נפל שאני

ת"ש כופין אותו לבנות בית שער ודלת לחצר

היזיקא דרבים שאני

ת"ש החלונות מלמעלן ומלמטן (עד) ארבעה ותניא עליה מלמעלה שלא יציץ ויראה מלמטן כדי שלא יעמוד ויראה מכנגדן שלא יאפיל

היזיקא דבית שאני

ת"ש דאמר שמואל גג הסמוך לחצר חבירו עושין לו מעקה גבוה ד' אמות

שאני התם דא"ל בעל החצר לבעל הגג לא ידענא בהי עידנא אתית דאיצטנע מינך דלדידי קביעי לי תשמישי לדידך לא קביעי תשמישתך ע"כ):ש

(Gloss: They had thought that what is a mechiza (partition)? A wall,

{Bava Batra 2b}

and the reason {why either can be compelled} is that they agreed {to build a wall, rather than a mere fence of sticks}; thus, if they did not agree, they do not compell him. Thus it is that damage from seeing {and thus lack of privacy} is not called damage.

Come and here: "SIMILARLY WITH AN ORCHARD, IN A PLACE WHERE IT IS CUSTOMARY TO FENCE OFF." {and surely, the only reason is hezek re`iya}

An orchard is different, for Rabbi Abbahu {our gemara: Rabbi Abba} cited Rav Huna who cited Rav: It is forbidden for a person to stard at his fellow's field at the time of its standing grain.

Come and hear: 'If the wall of a courtyard falls in, he [the joint owner] can be compelled to help in rebuilding to a height of four cubits'.

If it falls, it is different. {for the owners must have previously agreed}

Come and hear: They can compel him to assist in building a gateway and a door to the courtyard.

The damage of the public {overlooking} is different.

Come and hear: '{A wall built facing} windows, whether above, below, or opposite, {must be kept} four cubits away'; and in explanation of this it was taught {in a brayta} that {if higher} it must be four cubits higher so that one should not be able to peep over and look in, and {if lower} four cubits lower so that one should not be able to stand on it and look in, and four cubits away so as not to darken the windows?

The damage for a house is different.

Come and hear: For Shmuel said {our gemara: Rav Nachman cited Shmuel}: 'If a man's roof adjoins his neighbour's courtyard, he must make a fence four cubits high.'

It is different there, for the owner of the courtyard may say to the owner of the roof: 'I do not know at what time you are coming, that I would be able to be secluded from you. For I have fixed times for using it {my courtyard}, but you have no fixed times for using it {your roof}.'

Until here {the gloss}.

)

{Bava Batra 3a}

מאי מחיצה פלוגתא

כדכתיב ותהי מחצת העדה

וכיון דרצו לחלוק בונין את הכותל בעל כרחן אלמא היזק ראיה שמיה היזק

ואי היזק ראיה שמיה היזק מאי איריא רצו כי לא רצו נמי פלגי

אמר רבי יוחנן משנתנו בשאין בה דין חלוקה אבל יש בה דין חלוקה אע"ג דלא בעי למפלג אלא חד מינייהו פלגי דהיזק ראיה שמיה היזק

ואי [משנתנו בשאין בה דין חלוקה] כי רצו מאי הוי להדרו בהו

What is a mechitza? A partition. As is written {in Bemidbar 31:43}

מג וַתְּהִי מֶחֱצַת הָעֵדָה, מִן-הַצֹּאן--שְׁלֹשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף, שִׁבְעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת.

43 now the congregation's half was three hundred thousand and thirty thousand and seven thousand and five hundred sheep,

and since they wish the divide it, they build they wall against their will. Thus, damage of seeing is called damage.

And if damage of seeing is called damage, why does it matter if they wish? When they don't wish as well, they must split.

Rabbi Yochanan said: Our Mishna is where there is no law {/right} of division, but if there was in it a law of division, even if only one of them wished to divide, they would divide it, because damage of seeing is called damage.

And if [our Mishna was where there was no right of division], when they agreed, what of it {that they can be compelled}? Either can retract!

Rif Bava Batra 1a {2a}

2009-08-23T09:52:00.000-04:00

See the Rif inside:

{Bava Batra 2a}

Mishna:

השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר בונין את הכותל באמצע

מקום שנהגו לבנות גויל גזית כפיסים לבנים בונין

הכל כמנהג המדינה

בגויל זה נותן שלשה טפחים וזה נותן שלשה טפחים

בגזית זה נותן טפחיים ומחצה וזה נותן טפחיים ומחצה

בכפיסים זה נותן טפחיים וזה נותן טפחיים

בלבנים זה נותן טפח ומחצה וזה נותן טפח ומחצה

לפיכך אם נפל הכותל המקום והאבנים של שניהם

IF JOINT OWNERS AGREE TO MAKE A MEHIZAH {partition} IN A COURTYARD, THEY SHOULD BUILD THE WALL IN THE MIDDLE.

IN DISTRICTS WHERE IT IS USUAL TO BUILD OF GEBIL, GAZITH, KEFISIN OR LEBENIM, THEY MUST USE SUCH MATERIALS, ALL ACCORDING TO THE CUSTOM OF THE DISTRICT.

IF GEBIL IS USED, EACH GIVES THREE HANDBREADTHS. IF GAZITH IS USED, EACH GIVES TWO HANDBREADTHS AND A HALF. IF KEFISIN ARE USED, EACH GIVES TWO HANDBREADTHS. IF LEBENIM ARE USED, EACH GIVES A HANDBREADTH AND A HALF.

THEREFORE IF THE WALL FALLS, [IT IS ASSUMED THAT] THE PLACE [IT OCCUPIED] AND THE STONES BELONG TO BOTH.

Rif Bava Kamma 46a {119a - b}

2009-08-21T10:32:00.000-04:00

46a

See the Rif inside here.

{Bava Kamma 119a}

והטורטני לפניהם

וכולן שאמרו הטמין אסור

ולוקחין מהן מפתח הגנה אבל לא מאחורי הגנה:

and their scales before them. And any of them who say hide it, it is forbidden. And one may purchase from them at the {front} entrance of the garden but not behind the garden.

גבאי צדקה לוקחין מן הנשים ומן העבדים ומן התינוקות דבר מועט אבל לא דבר מרובה:

A charity collector can take from women, servants, and children a small amount but not a large amount.

רבינא איקלע למחוזא אייתו בני מחוזא כבלי ושירי רמי קמיה וקביל מינייהו

אמר ליה רבא תוספאה והא תניא לוקחין מהן דבר מועט אבל לא דבר מרובה

אמר ליה הני לבני מחוזא דבר מועט הוא:

Ravina visited Mechoza. The residents of Mechoza brought before him chains and bracelets, threw them before him, and he accepted it from them. Rava Tosefaa said to him: But they learnt {in a brayta}: They take from them a small thing but not a large thing.

He said to him: These, to the residents of Mechoza, are a small thing.

איתמר גזלן מאימתי מותר ליגבות ממנו

רב אמר עד שיהא רוב משלו

ושמואל אמר אפילו דבר מיעוט משלו

אורי ליה רב יהודה לאדא דיילא כדברי האומר אפילו מיעוט משלו:

It was stated {by Amoraim}: A robber, from when is it permitted to collect {our gemara: buy} from him?

Rav said: Only once most is from him.

And Shmuel said: Even when a small percentage is of his.

Rav Yehuda instructed Adda the hand-washer {of others} in accordance with the words of the one who said "even when a small percentage is his."

ממון מסור

רב הונא ורב יהודה חד אמר אסור לאבדו ביד וחד אמר מותר לאבדו ביד

מאן דאמר מותר לאבדו ביד לא יהא ממונו חמור מגופו

ומ"ד אסור לאבדו ביד סבר דילמא הוי ליה זרעא מעליא ויכין רשע וצדיק ילבש

וסוגין דאסור לאבדו ביד דאיבעיא לן התם עשו תקנת נגזל במסור דמשתבע ושקיל מיניה דמסור או לא

ואסיקנא תיקו

ושמעת מינה דכל שכן שאסור לאבדו ביד:

The money {/property} of an informer:

Rav Huna and Rav Yehuda -- one said it is forbidden to destroy it directly, and one said it is permitted to destroy it directly.

The one who said it is permitted to destroy it directly, this is because his money shall not be more stringent than his body. And the one who said that it is forbidden to destroy it directly hold that perhaps he will have good descendants, and {Iyov 27:17, regarding the portion of the wicked man}:

יז יָכִין, וְצַדִּיק יִלְבָּשׁ; וְכֶסֶף, נָקִי יַחֲלֹק.

17 He may prepare it, but the just shall put it on, and the innocent shall divide the silver.

And our sugya is such that it is forbidden to destroy it directly, for it is a question to us there {Bava Kamma 62a}, "would they make the ordinance of the robbed person for the case of the informer, that he {the informee} can swear and collect, or not?" And we conclude there teku {the question stands}. And we derive from this that certainly it is forbidden to destroy it directly.

אמר רבי יוחנן כל הגוזל את חבירו שוה פרוטה כאלו נוטל נשמתו ממנו שנאמר כן ארחת כל בוצע בצע את נפש בעליו יקח: ואומר אל שאול ואל בית הדמים על אשר המית את הגבעונים

מאי ואומר וכי תימא הני מילי בידים אבל בגרמא לא תא שמע אל שאול ואל בית הדמים וגו'

והיכן מצינו בשאול שהרג את הגבעונים

אלא מתוך שהרג את נוב עיר הכהנים שהיו מספיקין להם מים ומזון העלה עליו הכתוב כאלו הרגן:

Rabbi Yochanan said: Anyone who steals from his fellow {even} something worth a peruta, it is as if he took his soul {/life}. For it is stated {Mishlei 1}:

יט כֵּן--אָרְחוֹת, כָּל-בֹּצֵעַ בָּצַע; אֶת-נֶפֶשׁ בְּעָלָיו יִקָּח.

19 So are the ways of every one that is greedy of gain; it taketh away the life of the owners thereof.

and it says {II Shmuel 21}:

א וַיְהִי רָעָב בִּימֵי דָוִד שָׁלֹשׁ שָׁנִים, שָׁנָה אַחֲרֵי שָׁנָה, וַיְבַקֵּשׁ דָּוִד, אֶת-פְּנֵי ה'; {ס} וַיֹּאמֶר ה', אֶל-שָׁאוּל וְאֶל-בֵּית הַדָּמִים, עַל-אֲשֶׁר-הֵמִית, אֶת-הַגִּבְעֹנִים.

1 And there was a famine in the days of David three years, year after year; and David sought the face of the LORD. {S} And the LORD said: 'It is for Saul, and for his bloody house, because he put to death the Gibeonites.'

aWhat is the purpose of this "and it says" {giving an additional proof}? That if you say that there words are directly, but indirectly, no, then come and hear: 'It is for Saul, and for his bloody house..."

And where do we find by Shaul that he slew the Giveonim? Rather, because he slew Nov, the city of Kohanim, who provided them sufficient water and food, the Scriptures considers him as if he slew them {the Giveonites}.

{Bava Kamma 119b}

החייט ששייר מן החוט כדי לתפור בו:

וכמה כדי לתפור בו

אמר רב אסי אמר רב יהודה מלא מחט וחוץ למחט

ואסיקנא מלא מחט וחוץ למחט כמלא מחט:

"IF A TAILOR LEFT A THREAD SUFFICIENT TO SEW WITH":

And how much is "SUFFICIENT TO SEW WITH"?

Rav Asi cited Rav Yehuda {our gemara: Rav Asi by himself}: The length of a needle and beyond the needle.

And we conclude: The length of a needle and beyond the needle the {additional amount of} the length of a needle.

ירושלמי

תני בר קפרא מלא משיכת מחט:

Yerushalmi:

Bar Kappara taught: the length of what a needle pulls.

סליק פרק הגוזל ומאכיל וסילקא להו מסכת בבא קמא

End perek, and end masechet Bava Kamma.

Rif Bava Kamma 45b {118b - 119a}

2009-08-19T10:55:00.000-04:00

45b

See the Rif inside here.

{Bava Kamma 118b}

דאהדר לכיסיה דלית ביה זוזי דכיון דלית ביה זוזי לא ממשמש ביה ולפיכך לא יצא דהא לא ממשמש ביה הלכך אי מתאביד או מיגנב ברשותא דגזלן איגנב ומחייב באחריותו:

was where he returned it to his purse which did not have zuzim in it. For since there are no zuzim in it, he will not feel in it. And therefore he has not fulfilled, for he will not feel in it. Therefore, if it is lost or stolen, it was stolen while still in the domain of the thief, and he is liable in its responsibility.

ובפרק איזהו נשך אמרינן אמר רב נחמן האי מאן דיזיף פשיטי מחביריה ואשכח בה טפיאתא אי בכדי שהדעת טועה חייב להחזיר ואי לא מתנה בעלמא הוא דיהיב ליה

א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אי איניש תקיפא הוא דלא יהיב ליה מתנה מאי

א"ל אימור מיגזל גזליה ואבלע ליה בחשבון דתניא הגוזל את חבירו והבליע לו בחשבון יצא

וכן הלכתא:

And in perek Eizehu Neshech {Bava Metzia 63b} we say: Rav Nachman said: If one borrows money from his neighbour and found a surplus therein, if it is an amount about which there could be an error, he must return it; otherwise, it is simply a gift that he gave him. {64a}

Rav Acha son of Rava said to Rav {our gemara: to Rav Ashi}: If he {=the lender} is a hard man, who never gives presents, what is the law?

He said to him: We can say that he stole from him {in the past} and is swallowing up this amount in the accounting. For they learnt {in a brayta}: If one stole from his fellow and swallowed it up in the accounting, he has fulfilled.

And so is the halacha.

{Bava Kamma 118b}

והא דתניא הגונב טלה מן העדר וסלע מן הכיס למקום שגנב יחזיר דברי רבי ישמעאל ר"ע אומר צריך דעת בעלים
אוקימנא בשומר שגנב מרשותו

דרבי ישמעאל סבר לא כלתה לה שמירתו ולפיכך לא צריך מידי דאיהו במקום בעלים קאי

ור' עקיבא סבר כלתה לה שמירתו ולפיכך צריך דעת בעלים דהא איהו לאו במקום בעלים קאי וכאילו לא החזיר דמי דעדיין ברשותיה קיימא:

And this that they learnt {in a brayta}:

If a man steals a lamb from the herd, or a sela' from a purse, he must restore it to the same place from which he stole it. These are the words of Rabbi Yishmael. Rabbi Akiva says: He requires the knowledge of the owners {as to the restoration}.

we establish it as referring to a watchman who steals from his {own} domain. That Rabbi Yishmael maintains that his bailment did not end, and therefore he does not require anything, for he is in the place of the owners. And Rabbi Akiva maintains that his bailment ended, and therefore he requires the knowledge of the owners, for he is not in the place of the owners, and it is as if he did not return it, for they are still in his domain.

Mishna:

אין לוקחין מן הרועין צמר וחלב וגדיים ולא משומרי פירות עצים ופירות.

אבל לוקחין מן הנשים כלי פשתן בגליל וכלי צמר ביהודה ועגלים בשרון.

וכולן שאמרו להטמין אסור:

ולוקחין ביצים ותרנגולין מכל מקום:

ONE SHOULD NOT BUY EITHER WOOL OR MILK OR KIDS FROM THE SHEPHERDS, NOR WOOD NOR FRUITS FROM THOSE WHO ARE IN CHARGE OF FRUITS.

IT IS HOWEVER PERMITTED TO BUY FROM HOUSE-WIVES WOOLLEN GOODS IN JUDEA, FLAXEN GOODS IN GALILEE OR CALVES IN SHARON, BUT IN ALL THESE CASES, IF IT WAS STIPULATED BY THEM THAT THE GOODS ARE TO BE HIDDEN, IT IS FORBIDDEN [TO BUY THEM].

EGGS AND HENS MAY, HOWEVER, BE BOUGHT IN ALL PLACES.

{Bava Kamma 119a}

מוכין שהכובס מוציא הרי אלו שלו:

ושהסורק מוציא הרי אלו של בעל הבית:

הכובס נוטל ג' חוטין והן שלו יתר מכן של בעל הבית.

ואם היה שחור על גבי לבן נוטל את הכל והן שלו.

החייט ששייר מן החוט כדי לתפור בו ומטלית שהיא שלש על שלש חייב להחזיר לבעלים.

מה שהחרש מוציא במעצר הרי אלו שלו ובכשיל הרי אלו של בעל הבית.

ואם היה עושה אצל בעל הבית אף הנסורת של בעל הבית

SHREDS [OF WOOL] WHICH ARE TAKEN OUT BY THE WASHER BELONG TO HIM. BUT THOSE WHICH THE CARDER REMOVES BELONG TO THE PROPRIETOR.

THE WASHER MAY REMOVE THE THREE THREADS AT THE EDGE] AND THEY WILL BELONG TO HIM, BUT ALL OVER AND ABOVE THAT WILL BELONG TO THE PROPRIETOR, THOUGH IF THEY WERE BLACK UPON A WHITE SURFACE, HE MAY REMOVE THEM ALL AND THEY WILL BELONG TO HIM.

IF A TAILOR LEFT A THREAD SUFFICIENT TO SEW WITH, OR A PATCH OF THE WIDTH OF THREE [FINGERS] BY THREE [FINGERS], IT WILL BELONG TO THE PROPRIETOR.

WHATEVER A CARPENTER REMOVES WITH THE ADZE BELONGS TO HIM, BUT THAT WHICH HE REMOVES BY THE AXE BELONGS TO THE PROPRIETOR. IF, HOWEVER, HE WAS WORKING ON THE PROPRIETOR'S PREMISES, EVEN THE SAWDUST BELONGS TO THE PROPRIETOR.

Gemara:

רבה זבן שבישתא מאריסא

אמר ליה אביי והא תנן ולא משומרי פירות עצים ופירות

אמר ליה הני מילי שומר דלית ליה בגויה אבל האי אריסא כיון דאית ליה בגויה אימר מדנפשיה קא מזבין:

Rabba {our gemara: Rav} bought bundles of twigs from a sharecropper.

Abaye said to him: But we learned {in the Mishna}: "NOR WOOD NOR FRUITS FROM THOSE WHO ARE IN CHARGE {shomerei} OF FRUITS."

He said to him: These words were regarding a watchman, who has no ownership in it. This one is a sharecropper, who has some ownership in it. We can say that he is selling of his own possession.

ת"ר שומרי פירות אימתי לוקחין מהן בזמן שיושבים ומוכרין והסלים לפניהם

The Sages learnt {in a brayta}: Watchers of fruit, when may one purchase from them? At the time that they sit and sell, with the baskets before them

Rif Bava Kamma 45a {118a - b}

2009-08-18T09:48:00.000-04:00

45a

See the Rif inside here.

{Bava Kamma 118a}

חייב באחריותו:

HE WOULD STILL BE RESPONSIBLE FOR IT.

ואם לא ידעו בו הבעלים לא בגניבתו ולא בחזירתו ומנו את הצאן והיא שלימה פטור מלשלם:

AND IF THE PROPRIETOR KNEW NEITHER OF THE THEFT NOR OF THE RESTORATION, BUT COUNTED THE SHEEP AND FOUND [THE HERD] COMPLETE, [THE THIEF WOULD BE] EXEMPT [IN REGARD TO ANY SUBSEQUENT MISHAP].

Gemara:

אמר רב לדעת צריך דעת

שלא לדעת מנין פוטר וכי קתני ומנו את הצאן והיא שלימה אסיפא

ושמואל אמר בין לדעת בין שלא לדעת מנין פוטר וכי קתני ומנו את הצאן והיא שלימה אכולה

ורבי יוחנן אמר לדעת מנין פוטר שלא לדעת אפילו מנין נמי לא בעי וכי קתני ומנו את הצאן והיא שלימה ארישא

ורב חסדא אמר לדעת מנין פוטר שלא לדעת צריך דעת וכי קתני ומנו את הצאן והיא שלימה ארישא

אמר רבא מאי טעמא דרב חסדא משום דנקטה ניגרא ברייתא

Rav said: If with {the proprietor's} knowlege, he also must know {of the restoration}. Without knowledge {of the theft}, the counting exempts {the thief}. And when it states {in the Mishna} "AND COUNTED THE SHEEP, AND THEY WERE COMPLETE," this was referring to the sefa {namely, where he had no knowledge of the theft}.

And Shmuel said: Whether with his knowledge {of the theft} or without his knowledge, the counting exempts. And when it states "AND COUNTED THE SHEEP, AND THEY WERE COMPLETE," it is going on all of it {both resha and sefa}.

And Rabbi Yochanan said: With his knowledge, the counting exempts, but without his knowledge, even a counting is not required. And when it states "AND COUNTED THE SHEEP, AND THEY WERE COMPLETE," it is going on the resha.

And Rav Chisda said: With his knowledge {of the theft}, the counting exempts; without his knowledge {of the theft}, he requires knowledge {of the restoration}. And when it states "AND COUNTED THE SHEEP, AND THEY WERE COMPLETE," it is going on the resha.

Rava said: {Bava Kamma 118b} What is Rav Chisda's reason? Because living things have the habit of running out into the fields.

מסתברא לן דהלכתא כרב חסדא משום דאנקטה ניגרא ברייתא דהא רבה כוותיה ס"ל

ועוד דטעמא דיליה מסתבר:

וה"מ בבעלי חיים משום דאנקיט להו ניגרא ברייתא

אבל מידי דלאו בעלי חיים כגון סלע מן הכיס וכיוצא בו הילכתא כר' יוחנן

דקי"ל דכל רב ושמואל ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן

ורב חסדא לא פליג עליה דר' יוחנן אלא בבעלי חיים משום דאינקיט להו ניגרא ברייתא אבל מידי דלאו בעלי חיים לא פליג הלכך הלכתא כר' יוחנן דאמר לדעת מנין פוטר שלא לדעת אפילו מנין לא צריך

It is logical to us that the halacha is like Rav Chisda, because they have the habit of running out into the fields. For behold Rabba maintains like him, and furthermore, his reasoning is logical. And these words are regarding living things, because have they the habit of running out into the fields. But something which is not a living thing, such as a sela {coin} from a purse and the like, the halacha is like Rabbi Yochanan. For we establishing that in all disputes between Rav, Shmuel, and Rabbi Yochanan, the halacha is like Rabbi Yochanan. And Rav Chisda does not argue on Rabbi Yochanan except in the case of living things, because they have the habit of running out into the fields. But something which is not a living thing, he does not argue. Therefore, the halacha is like Rabbi Yochanan who said that with his knowledge {of the theft}, the counting exempts, while without his knowledge, even the counting is not required.

והא דתני חדא הגוזל את חבירו והבליע לו בחשבון יצא ותניא אידך לא יצא

אסיקנא דכ"ע מנין פוטר וכ"ע אית להו דרבי יצחק דאמר אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה ושעה והוא דאחדא לכיסיה

ולא קשיא

הא דקתני יצא דאית ליה זוזי בכיסיה וכיון דאדם עשוי למשמש בכיסו הרי מנאו לאחר שהחזירו ולפיכך יצא דמנין פוטר.

והא דקתני לא יצא

And this that one Tannaitic sources has that "if one stole from his fellow but {made up for it when he} swallowed it up in the accounting, he has fulfilled {his duty}" while another brayta teaches "he has not fulfilled" -- we conclude that all agree that the counting exempts, and all agree that they adopt the position of Rabbi Yitzchak, who said that a person is accustomed to feel in his purse at every hour, and this is where he was holding on to his purse, and it is no contradiction: this what he says he fulfilled is where he had zuzim in his purse, and since a person is accustomed to feel in his purse, behold he will count them after they have been returned, and therefore he has fulfilled, for counting exempts. And this that they taught that he has not fulfilled

Rif Bava Kamma 44b {118a}

2009-08-17T08:49:00.000-04:00

44b

See the Rif inside here.

{Bava Kamma 118a}

לא יחזיר לו במדבר

על מנת לצאת למדבר יחזיר לו במדבר:

HE MAY NOT RESTORE IT TO HIM5 IN THE WILDERNESS;

UPON THE STIPULATION THAT HE WAS GOING INTO THE WILDERNESS, HE MAY MAKE RESTORATION EVEN WHILE IN THE WILDERNESS.

האומר לחבירו גזלתיך והלויתני והפקדת אצלי ואיני יודע אם החזרתי לך ואם לא החזרתי חייב לשלם:

IF ONE MAN SAYS TO ANOTHER, 'I HAVE ROBBED YOU, I HAVE BORROWED MONEY FROM YOU, I RECEIVED A DEPOSIT FROM YOU BUT I DO NOT KNOW WHETHER I HAVE [ALREADY] RESTORED IT TO YOU OR NOT,' HE HAS TO MAKE RESTITUTION.

אבל איני יודע אם גזלתיך אם הלויתני אם הפקדת אצלי אם לא הפקדת פטור מלשלם:

BUT IF HE SAYS, 'I DO NOT KNOW WHETHER I HAVE ROBBED YOU, WHETHER I HAVE BORROWED MONEY FROM YOU, WHETHER I RECEIVED A DEPOSIT FROM YOU,' HE IS NOT LIABLE TO MAKE RESTITUTION.

Gemara:

ורמינהי מלוה משתלמת בכל מקום אבדה ופקדון אין משתלמין אלא במקומן

אמר אביי ה"ק מלוה ניתנה ליתבע בכל מקום אבדה ופקדון לא ניתנו ליתבע אלא במקומן

And they raised an objection {from a brayta}: 'A loan can be paid in all places, whereas a lost article {which was found}, or a deposit cannot be restored save in their place {=a place suitable for this.'

Abaye said: This is what it means to say: A loan can be demanded in any place, whereas a lost article {which was found} or a deposit cannot be demanded save in their {proper} place.

שמעינן השתא ממתני' ומברייתא דהמלוה את חבירו בישוב אית ליה רשותא למיגבא מיניה בדברא אפי' בעל כרחיה דלוה

אבל אי לא בעי מלוה לאיפרועי בדברא לית ליה רשותא ללוה למימר ליה למלוה הא לך זוזי דאית לך גבאי אלא קיימי באחריותיה דלוה עד דפרע ליה למלוה בישוב כדאוזפיה בישוב

We deduce from here, from the Mishna and the brayta that one who loaned his fellow in a settled area has permission to collect from him in the wilderness, even against the will of the borrower. But if the lender does not wish to be paid in the wildreness, the borrower does not have permission to say to the lender "here are your zuzim which you have by me," but rather they stand under the responsibility of the borrower until he pays the lender in a settled area, when he lended to him in a settled area.

והני מילי מלוה אבל אבדה דאשכחה בישוב אי נמי פקדון דאיתפקד גביה בישוב לית ליה למרי אבדה או למרי פקדונא רשותא למתבעיה לחבריה בגויה ובדברא היכא דליתנהו גביה וכי היכי דלא מיחייב חבריה לאהדרינהו ניהליה בדברא היכא דליתנהו גביה

הכי נמי אי איתנהו גביה ולא בעא מרייהו לקבלינהו בדברא לית ליה רשותא להאיך לאותבינהו גביה ולמיזל אלא מיחייב באחריות עד דמהדר להו לישוב כדאפקדינהו ניהליה בישוב

And these words are regarding a loan, but a lost article which he found in a settled area, or alternatively, a pledge which was deposited by him in a settled area, the owner of the lost article or the owner of the pledge does not have permission to demand it of his fellow when in the wilderness, when he does not have it with him. And just as his fellow is not obligated to return it to him in the wilderness when he does not have it with him, so too, if he does have it with him and the owner does not wish to accept it in the wilderness, this other one does not have permission to return it to him and to go off, but rather is obligated in its responsibility until they return to a settled area, when it was deposited with him in a settled area.

האומר לחבירו גזלתיך והלויתני וכו':ש

ודוקא בדקא תבע ליה חבריה

דכיון דברי ליה שגזל או שלוה ואיסתפק ליה אם החזיר אם לא החזיר חייב דאין ספק מוציא מידי ודאי

ואי לא תבע ליה חבריה אלא איהו אמר מדעתא דנפשיה וחבריה לא קא תבע ליה אינו חייב אלא בבא לצאת ידי שמים

והיכא דתבע ליה חבריה ואמר ליה מנה לי בידך ואיהו אמר לא ידענא אי לוינא מינך אי לא פטור

והיינו דתנן אבל אם אמר לו איני יודע אם גזלתיך אם הלויתני אם הפקדת אצלי [אם לא הפקדת] פטור

ורב הונא ורב יהודה דאוקמוה למתני' בדלא קא תבע ליה לית הלכתא כוותיהו אלא אע"ג דקא תבע ליה פטור דקי"ל כרב נחמן ורבי יוחנן דאמרי מנה לי בידך והלה אומר איני יודע פטור מלשלם אבל משתבע דלא ידע ואם בא לצאת ידי שמים חייב:

"IF ONE MAN SAYS TO ANOTHER, 'I HAVE ROBBED YOU, I HAVE BORROWED MONEY FROM YOU...'":

And this is specifically where his fellow has demanded it from him, for since he {=the defendant} is certain that he stole or borrowed, and is in doubt if he returned or did not return it, he is liable, for doubt does not take out of certainty.

And if his fellow does not demand it, but rather he says it on his own, while his fellow does not demand it of him, he is not liable, except if he comes to fulfill the requirements of Heaven.

And if his fellow does demand it of him, and says to him "I have a maneh in your possession," and he says "I do not know if I borrowed it from you or not," he is exempt. And this is what we learnt {in a Mishna}: "but if he says to him 'I do not know if I stole from you; if I borrowed from you; if you deposited by me [or you did not deposit], he is exempt."

And Rav Huna and Rav Yehuda who establish the Mishna as where he did not demand it from him, the halacha is not like them. Rather, even though he demanded it of him, he is exempt, for we establish like Rav Nachman and Rabbi Yochanan, who say {that in the case of one saying} "I have a maneh in your hand," and the other says "I do not know," he is exempt from paying, but must swear that he does not know; and if he comes to fulfill the requirements of Heaven, he is liable.

Mishna:

הגונב טלה מן העדר והחזירו ומת או נגנב

IF A MAN STOLE A SHEEP FROM THE HERD AND PUT IT BACK [THERE], AND IT SUBSEQUENTLY DIED OR WAS STOLEN

Rif Bava Kamma 44a {117b - 118a}

2009-08-16T13:55:00.000-04:00

44a

See the Rif inside here.

{Bava Kamma 117b}

אמר אביי האי מציל עצמו בממון חבירו הוא

א"ל אין לך פדיון שבוים גדול מזה:

Abaye said: This one is saving himself with his fellow's money.

He {=Rava} said to him: There is no greater redeeming of captives that this.

ההוא גברא דקדים [ואסיק] חמרא למברא מקמי דהוו קא סלקי אינשי למברא

הוה קא בעי למיטבע אינשי מלח ביה חד מינייהו שדייה לחמריה במיא

אתא לקמיה דרבא פטריה

א"ל אביי האי מציל עצמו בממון חבריה הוא

א"ל רבא האי רודף הוא.

There was a certain person who got his donkey on a ferry before people left the boat. It was going to drown all the men, and one one them went and cast it in the water. The case came before Rava {our gemara: Rabba}, and he exempted him.

Abaye said: This one is saving himself with his fellow's money.

Rava said to him: This one was a rodef {threatening death}.

רבא לטעמיה דאמר רודף שהיה רודף אחר חבירו להרגו ושיבר את הכלים בין של נרדף בין של כל אדם פטור

מאי טעמא מתחייב בנפשו הוא

ונרדף ששיבר את הכלים של רודף פטור של כל אדם חייב

של רודף פטור לא יהא ממונו חמור מגופו

של כל אדם חייב אסור לו לאדם שיציל את עצמו בממון חבירו

ורודף שהיה רודף אחר הרודף ושיבר את הכלים בין של רודף בין של נרדף בין של כל אדם פטור

ולא מן הדין אלא שאם אין אתה אומר כן אין לך אדם שהוא מציל את חבירו מיד הרודף:

Rava {our gemara: Rabba} is consistent in his reasoning, for he says that a rodef who is pursuing after his fellow to kill him, and {in the process of this pursuit} broke vessels, whether of the man being pursued or of any other person, he is exempt. What is the reason? He is liable to capital punishment {and thus monetary matters fall by the wayside}. And if the man being pursued broke the vessels of the rodef, he is exempt; if of any other person, he is liable. Of the rodef, he is exempt -- for his money is not more stringent than his body {and the man being pursued can kill the rodef in self-defense}. Of any other person, he is liable -- it is forbidden for a person to save himself with his fellow's money. And if a person is pursuing a rodef {to prevent the murder} and breaks vessels, whether of the rodef, or of the nirdaf {man being pursued}, whether of any other person, he is exempt. And this is not by force of the strict law, but rather because if you do not say this, there will be no person who saves his fellow from the hand of the rodef.

{Bava Kamma 118a}

Mishna:

הגוזל את חברו או שלוה ממנו או שהפקיד אצלו בישוב

IF A MAN HAS ROBBED ANOTHER, OR BORROWED MONEY FROM HIM, OR RECEIVED A DEPOSIT FROM HIM IN AN INHABITED PLACE

Rif Bava Kamma 43b {117a - b}

2009-08-14T12:02:00.000-04:00

43b

See the Rif inside here.

{Bava Kamma 117a}

דרב פנחס ודרב מרי בני רב חסדא אמרי ליה דרי [ואמטי] בהדן דרא ואמטא בהדיהו

אתא לקמיה דרב אשי פטריה

אמרו ליה רבנן והא תניא אם נשא ונתן ביד חייב

אמר להו הני מילי היכא דלא אוקמינהו עילויה אבל הכא כיון דאוקמינהו עילויה מיקלא קלייה

אי אמרת בשלמא הא דתניא חייב אע"ג דאניס היינו דקא מקשו מינה רבנן לרב אשי

אלא אי אמרת הא דתניא חייב בדלא אניס אבל היכא דאניס פטור היכי קא מקשו מינה רבנן לרב אשי

והא ההוא גברא דפטריה רב אשי אנוס הוה

of Rav Pinchas and of Rav Mari, the sons of Rav Chisda. They {=the heathens} said to him "carry the wine and come with us." He carried the wine and came with them. The case came before Rav Ashi, and he exempted him.

The Sages said to him {=Rav Ashi}: But they learnt {in a brayta}: If he took and gave with his hand, he is liable!

He {=Rav Ashi} said to them: These words are where they were not {already} standing by it, but here, since they were already standing by it, it is as if already burnt.

{The Rif now finishes making his diyuk:} You can say well that this that they learnt {in a brayta} that he is liable, is even where he was forced, for then the Sages can ask from it upon Rav Ashi. But if you say that this that they learnt that he is liable is where he was not forced, but where he was forced, he is exempt, how can the Sages ask from it upon Rav Ashi? For that certain person Rav Ashi exempted was forced!

ועוד אמאי קאמר להו רב אשי הני מילי היכא דלא אוקמינהו עילויה

לימא להו הנ"מ היכא דלא אניס אבל האי אניס הוא

אלא ש"מ כי לא אוקמינהו עילויה אע"ג דאניס חייב

וכי תימא מ"ש מראה מנשא ונתן ביד דהאי פטור והאי חייב ותרוייהו אניסי האי גרמא והאי בידים

ומסתייע נמי האי סברא מהא דאותיביה רב כהנא לרב אשי אמר לו אנס הושיט לי פקיע עמיר זה או אשכול של ענבים זה והושיט לו חייב והא הכא אע"ג דקאי עילויה כי קא יהיב ליה בידיה חייב

ופרקינן הכא במאי עסקינן דקאי בתרי עברי דנהרא דלא מצי שקיל ליה ומשום הכי חייב ואע"ג דאניס ליה חייב.

ושמעית מינה דמאן דשקיל ליה לממונא דחבריה וממטי ליה בידיה לגבי אנס חייב ואף על גב דאניס:

And furthermore, why did Rav Ashi say "these words were where they were standing by it?" Let him say to them "where he was not forced, while this one was forced!" Rather, we deduce from this that where they were not standing by it, even though he was forced, he is liable. And if you ask why showing is different from taking and giving by hand, that this is exempt and this is liable, for after all both of them are under duress -- this one is via indirect cause and this one is with his own hands.

And this line of thought is also supported from the fact that Rav Kahana {our gemara: Rabbi Abahu} objected to Rav Ashi: If a ruffian said to him "hand be this bunch of sheaves or this cluster of grapes," and he handed it to him, he is liable. And behold, here, even though he is standing by them, when he gives it to him with his hand, he is liable.

And we resolve: With what are we dealing? That they were standing on two banks of a riber, that he {=the ruffian} is not able to take them, and because of this, he is liable; and even though he is forcing him, he is liable.

And we derive from this that one who takes the money {or possessions} of his fellow and transfers him in his hands to a ruffian is liable, and even though he is under duress.

ההיא שותא דהוו קא מינצו עלה בתרי

האי אמר דידי היא והאי אמר דידי היא

קם חד מיניהו מסרה לפרהגמונא דמלכא

אמר אביי יכיל למימר ליה אין מסרי ודידי מסרי

א"ל רבא כל כמיניה

אלא אמר רבא משמתינן ליה עד דמייתי לה וקיימי תרוייהו בדינא:

There was a certain net upon which two people were arguing. This one said "it is mine" and this one said "it is mine." One of them arose and surrendered it to the parhagmona {official of public service} of the king. Abaye said: He is able to say to him, "I indeed surrendered it, and I surrendered my own." Raba said to him: Should he be believed? Rather, Rava said: He place him under the ban until he brings it {=the net}, and both of them come to court.

גרסי' בגטין בפירקא קמא

שלח ליה מר עוקבא לרבי אלעזר בני אדם העומדין עלי ובידי למוסרן למלכות מהו

שרטט וכתב ליה אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום בעוד רשע לנגדי

אע"פ שרשע לנגדי אשמרה לפי מחסום

שלח ליה קא מצערן לי טובא ולא מצינא דאיקום בהו

שלח ליה דום לה' והתחולל לו והוא יפילם לך חללים חללים

השכם והערב עליהם בבית המדרש והן כלין מאליהן

שמעינן מינה דאפילו במקום צער אסור למימסר בר ישראל למלכות עובדי כוכבים ל"ש גופיה ל"ש ממוניה:

We learn in Gittin, in the first perek {7a}: Mar Ukva sent to Rabbi Eliezer: There are people harrassing me, and it is in my power to hand them over to the regime, what is the law?

He {=Rabbi Eliezer} made lines {required for writing pesukim} and wrote to him: {Tehillim 39}:

ב אָמַרְתִּי-- אֶשְׁמְרָה דְרָכַי, מֵחֲטוֹא בִלְשׁוֹנִי:
אֶשְׁמְרָה לְפִי מַחְסוֹם-- בְּעֹד רָשָׁע לְנֶגְדִּי.

2 I said: 'I will take heed to my ways, that I sin not with my tongue; {N}
I will keep a curb upon my mouth, while the wicked is before me.'

That even though there is a wicked one before me, I will keep a curb upon my mouth.

He {=Mar Ukva} sent to him: They are greatly oppressing me, and I do not find that I will arise from it.

He {=Rabbi Eliezer} sent to him: {Tehillim 37}:

ז דּוֹם, לַה'-- וְהִתְחוֹלֵל-לוֹ:
אַל-תִּתְחַר, בְּמַצְלִיחַ דַּרְכּוֹ; בְּאִישׁ, עֹשֶׂה מְזִמּוֹת.

7 Resign thyself unto the LORD, and wait patiently for Him;{N}
fret not thyself because of him who prospereth in his way, because of the man who bringeth wicked devices to pass.

{with a derasha on hitcholel with chalal, and lo meaning for him, thus meaning}

And he will cause them to fall before you as corpses.

Get up early and leave late because of them {to study} in the study hall, and they will perish of their own accord.

We derive from this that even in a case of suffering, it is forbidden to give over an Israelite to a gentile government -- and there is no difference between his body or his possessions.

{Bava Kamma 117b}

ההוא גברא דאפקידו גביה כסא דכספא

אתו גנבי עליה שקליה יהביה ניהלייהו

אתו לקמיה דרבא פטריה

א"ל אביי האי מציל עצמו בממון חבירו הוא

אמר רב אשי נחזי אנן אי אמיד עליה אתו ואי לא אמיד אההוא כסא הוא דאתו.

אמיד פי' עשיר:

There was a certain person with whom was deposited a silver cup. Thieves came upon him, and he took it and gave it to them. They came before Rava, and he exempted him.

Abaye said: This one saved himself with his fellow's money!

Rava Ashi said: We shall see: if he is an amid, they came upon him, but if he is not an amid, they came for that cup.

Amid, its explanation is a wealthy man.

ההוא גברא דאפקידו גביה ארנקא דפדיון שבויים

אתו גנבי עליה שקליה יהביה ניהלייהו

אתא לקמיה דרבא פטריה

There was a certain person with whom was deposited a purse {with money} of redeeming captives. Thieves came upon him, and he took it and gave it to them. He came before Rava, and he exempted him.

Rif Bava Kamma 43a {116b - 117a}

2009-08-13T16:30:00.000-04:00

43a

See the Rif inside here.

{Bava Kamma 116b}

דאחוי אכריא דחיטי דבי רשי גלותא

אתא לקמיה דרב נחמן

חייביה רב נחמן לשלומי מהא דתנן ואם מחמת הגזלן חייב להעמיד לו שדה

וקי"ל דאחוי אחוויי:

who pointed out a heap of wheat of the house of the Exilarch. The case came before Rav Nachman. Rav Nachman obligated him to pay, based on this that they learnt {in a Mishna}: And if {the loss was} because of the thief, he is obligated to furnish him with a field.

And we establish that {indeed}, the case was where he merely pointed it out.

רב הונא בר יהודה איקלע לבי אביוני

אתא לקמיה דרבא

אמר ליה כלום בא מעשה לידך

אמר ליה ישראל שאנסוהו כותים והראה ממון חבירו בא לידי וחייבתיו.

אמר ליה קום אהדר עובדא למריה דתניא ישראל שאנסוהו כותים והראה ממון חבירו פטור ואם נטל ונתן ביד חייב

ואמר רבא ואם הראה מעצמו כמי שנשא ונתן ביד דמי וחייב

{Bava Kamma 117a}

Rav Huna bar Yehuda visited Bei Avyunei {either a poorhouse or the name of a place}. He came before Rava and said to him, "has there been any case which came to your hand?" He {=Rava} said to him: An Israelite whom Cutheans forced to show the money of his friend -- this came before me and I obligated him.

He {=Rav Huna bar Yehuda} said: Arise and reverse the matter to its owner {that he should get his money back}, for they learnt {in a brayta}: An Israelite whom Cutheans forced to show the money of his friend is exempt, though if he takes {the money} and places it with his own hand, he is liable.

And Rava {our gemara: Rabba} said: And if he shows it of his own accord, he is like one who got and gave with his own hand, and he is liable.

איכא מאן דאמר כי היכי דישראל שאנסוהו כותים והראה ממון חבירו פטור

הכי נמי ישראל שאנסוהו כותים להביא ממון חבירו והלך והביא פטור

There is one {halachic decisor} who said that just as when an Israelite is forced to point out his fellow's money, he is exempt, so too, if an Israelite is forced to bring the money of his friend, and he goes and brings it, he is exempt.

ואנן לא סבירי לן הכי דכי מעיינת בה בשמעתתא לא סלקא אליבא דהאי סברא כל עיקר

דהאי דתניא ואם נשא ונתן ביד חייב במאי עסקינן

אי באונס הא אמרינן פטור ואי מעצמו מאי איריא נשא ונתן ביד אפילו הראה נמי חייב

אלא לאו הכי קאמר ישראל שאנסוהו כותים והראה ממון חבירו פטור ודוקא הראה אבל נשא ונתן ביד חייב ואע"ג דאניס לא שנא אנסוהו והלך הוא והביא ולא שנא אנסוהו להביא והביא

והכי נמי מסתברא דאמר ההוא גברא דאחוי אחמרא

And we do not maintain this, for when one delves into this sugya, it does not come out in accordance with this position whatsoever. For this that they learnt {in a brayta}, "and if he took and gave with his own hand, he is liable," with what are we dealing? If under duress, behold we have said that he is exempt. And if of his own accord, why should it matter if he took and gave? Even if he {merely} showed it, he would also be liable. Rather, is it not so that this is what it means to say: An Israelite whom Cutheans forced to show the money of his fellow, he is exempt. And specifically to show, but if he took and gave with his hand, he is liable -- and even though we was forced, there is no difference if they forced him and he want and brought, or if they forced him to bring and he brought.

And so it is also logical, for it stated: There was a certain person who showed the wine

Rif Bava Kamma 42b {116a - b; 117a; 116b}

2009-08-12T09:44:00.000-04:00

42b

See the Rif inside here.

{Bava Kamma 116a}

כי אפקריה אדעתא דאריה אפקריה אדעתא דכ"ע לא אפקריה

א"ל לרווחא דמילתא הוא דעבד:

When he declared it ownerless, he did so with respect to the lion, but he did not declare it ownerless with regard to the entire world!"

He {=Ravina} said to him {Rav Acha miDifti}: He did so as an extra precaution {so as not to get into arguments about it}.

בעא מיניה רב מרבי ירד להציל ולא הציל מהו

א"ל זו שאלה היא אין לו אלא שכרו

איתיביה השוכר את הפועל להביא לו כרוב ודורמסקין לחולה ומצאו שמת או שהבריא נותן לו שכרו משלם

א"ל התם עביד שליח שליחותיה הכא לא עביד שליח שליחותיה:

Rav inquired of Rabbi: If he descended to save {the other fellow's donkey, under that stipulation}, but he did not save {despite his efforts}, what is the law?

He {=Rabbi} said to him: Is this a question? He only gets his wages {for his efforts, but not the value of his own lost donkey}.

An objection was raised: "If one hired a laborer

{Bava Kamma 116b} to bring a cabbage or damascene plums to a sick person, and {when he arrived} he found that he died, or that he became well, he is paid in full."

He said to him: There, the agent performed his agency, whereas here the agent did not perform his agency.

תנו רבנן שיירא שהיתה מהלכת במדבר ועמד עליה גייס לטורפה מחשבין לפי ממון ואין מחשבין לפי נפשות ואם שכרו תייר לפניהם מחשבין אף לפי נפשות.

ולא ישנו ממנהג החמרין.

ורשאין החמרין להתנות כל מי שתאבד לו חמור מעמידין לו חמור אחר אבדה בכוסיא פירוש בפשיעה אין מעמידין לו שלא בכוסיא מעמידים לו ואם אמר תנו לי ואני אשמור אין נזקקין לו

פירוש אם אמר תנו לי דמי חמור שלי שאיני רוצה ליקח חמור ואני אשמור עמכם כבראשונה אין נזקקין לו

פשיטא

לא צריכא דאית ליה חמרא אחרינא

מהו דתימא אמר להו הא אית לי חמרא אחרינא בהדייכו

קמ"ל דאמרי ליה אתרי מסרת נפשך טפי [אחד לא מסרת נפשך טפי]:ק

The Sages learnt {in a brayta}: If a caravan was traveling in the wilderness, and a band of robbers came upon it to plunder it {and they are going to bribe the band of robbers to go away}, they calculate {each person's contribution} in accordance with the money involved and do not calculate in accordance with the souls {people}. And if they hired a guide to go before them {so that they do not get lost in the desert, in paying his wages} they calculate even in accordance with the souls. But they do not deviate from the custom of donkey-drivers {in determining payment}. And the donkey-drivers are entitled to stipulate that whoever loses a donkey, that they should furnish him with another donkey. If it was lost by negligence, they do not furnish him with another one. Not by negligence, they furnish him with another one. And if he said "Give me and I will guard," they do not heed him.

To explain: If he said "give me the money for my donkey, for I do not wish to take a donkey, and I will guard with you just as at first," they need not heed him.

This is obvious! No, it is necessary, such as where he has another donkey. I would have said that he could say to them "behold I have another donkey among you." Therefore it informs us that they may say to him "upon two, you will commit yourself more, while upon one, you will not commit yourself more."

תנו רבנן ספינה שהיתה מהלכת בים ועמד עליה נחשול לטובעה והקלו ממשאה מחשבין לפי משוי ואין מחשבין לפי ממון.

ולא ישנו ממנהג הספנין.

ורשאין הספנין להתנות ביניהן כל מי שתאבד לו ספינה מעמידין לו ספינה אחרת אבדה בכוסיא אין מעמידין לו שלא בכוסיא מעמידין לו ואם פירש למקום שאין הספנין הולכין אין מעמידין לו

The Sages learnt {in a brayta}: If a boat was traveling on the sea, and a gale arose to sink it, and they lightened its load, they calculate {how much each must surrender} in accordance with the weight, and do not calculate according to the monetary calue. And they do not deviate from the custom of the sailors. And the sailors are entitled to stipulate among themselves that whoever loses a boat, they furnish him with another boat. If it is lost through negligence, they do not furnish him with one, but if not through neglicence, they furnish him. And if he went off to a place the sailors do not go, they do not furnish him.

ת"ר שיירא שהיתה מהלכת במדבר ועמד עליה גייס וטרפה ועמד אחד והציל הציל לאמצע

ואם אמר לעצמי אני מציל הציל לעצמו

The Sages learnt {in a brayta}: If a caravan was traveling in the wilderness, and a band of robbers came upon it and plundered it, and one arose and saved, he saved for all {such that they all split what he saved}. And if he said "I am saving for myself," he saves for himself.

היכי דמי אי דיכולין להציל אפי' אמר נמי ולא כלום הוא ואי דאינן יכולין להציל אפי' לא אמר נמי

אמר רמי בר חמא הכא בשותפין עסקינן וכגון זה שותף חולק שלא מדעת חבירו אמר מיפלג פליג לא אמר לא פליג

ורבא אמר הכא בפועל עסקינן וכדרב

דאמר רב פועל יכול לחזור בו אפילו בחצי היום אמר מהדר הדר ביה לא אמר לא הדר ביה

רב אשי אמר הכא ביכולין להציל ע"י הדחק לא אמר אמרי ליה אי אמרת לן הוה מסרינן נפשין אמר ניתיבו אינהו אסוחי אסחו דעתייהו:

הני תלתא פירושי הלכתא נינהו:

How so? If they are able to save, even if he said as well, it is not worth anything! And if they are not able to save, even if he does not say, also {he is saving for himself}.

Rami bar Chama said: Here, we are dealing with partners, and in a case such as this, this partner can break up {the partnership} against the will of his fellow. If he said, then he is severing {the partnership}, but if he did not say, then he did not sever.

And Rava said: Here, we are dealing with a laborer, and like Rav.

For Rav said: A laborer is able to withdraw even in the middle of the day. If he {who saved from the robbers} said, then he is withdrawing, but if he did not say, then he is not withdrawing.

Rav Ashi said: Here, where they are able to save with great difficulty. If he did not say, then they would say to him, "If you would have said to us, we would have committed ourselves." If he said, then they have removed their intent from it.

These three explanations are {all} halacha.

תוספתא

בני חבורה שמחלו עליהן מוכסין מחלו לאמצע ואם אמרו משום פלוני מחלנו מה שמחלו מחול לו:

Tosefta:

The members of a company upon which was forgiven customs, it was forgiven towards the middle {such that they all split}. And if they said that they were forgiving it because of Ploni, that which they forgave is forgiven to him {only}.

Mishna:

הגוזל את השדה ונטלוהו מסיקין אם מכת מדינה היא אומר לו הרי שלך לפניך ואם מחמת הגזלן חייב להעמיד לו שדה אחרת

שטפה נהר אומר לו הרי שלך לפניך:

IF ONE ROBBED A FIELD AND MASSIKIN CONFISCATED IT, IF THIS BLOW BEFELL THE WHOLE PROVINCE HE {=THE ROBBER} MAY SAY TO HIM {THE MAN ROBBED}, 'HERE IS THINE BEFORE THEE'; BUT IF IT WAS CAUSED THROUGH THE ROBBER HIMSELF HE WOULD HAVE TO PROVIDE HIM WITH ANOTHER FIELD.

{Bava Kamma 117b}

IF A RIVER FLOODED {THE A MISAPPROPRIATED FIELD, THE ROBBER} IS ENTITLED TO SAY TO THE OTHER PARTY, 'HERE IS YOURS BEFORE YOU'.

{Bava Kamma 116b}

Gemara:

אם מחמת הגזלן חייב להעמיד לו שדה

היכי דמי אילימא דאנסוהו לכולהו ארעתא [דידיה ולא אנסיה לכולהו ארעתא] ואנסוהו להא נמי בהדייהו מרישא שמעת מינה אם מכת מדינה היא אומר לו הרי שלך לפניך הא לאו מכת מדינה היא חייב להעמיד לו שדה

הכא במאי עסקינן כגון דאנסוהו ואמרי ליה אחוי ארעתך ואחוי נמי ההיא בהדייהו:

"BUT IF IT WAS CAUSED THROUGH THE ROBBER HIMSELF, HE WOULD HAVE TO PROVIDE HIM WITH ANOTHER FIELD":

How so? If they confiscated all the land [of his and did not confiscate the entire land], and they confiscated this one {field} as well among them, then we derive from the resha: "IF THIS BLOW BEFELL THE WHOLE PROVINCE HE {=THE ROBBER} MAY SAY TO HIM {THE MAN ROBBED}, 'HERE IS THINE BEFORE THEE'." Thus, if it is not so, he is required to furnish him with a field.

With what are we dealing? Such as where they confiscated from him, and they said to him "show us your land," and he showed them this one as well among them. {but did not first steal the field}

ההוא גברא

There was a certain person

Rif Bava Kamma 42a {115a - 116a}

2009-08-10T09:39:00.000-04:00

42a

See the Rif inside here.

{Bava Kamma 115a}

קסבר עשו בו תקנת השוק

והלכתא כר' יוחנן דקסבר עשו בו תקנת השוק

אמר רבא גנב מפורסם לא עשו בו תקנת השוק:

He maintains that they did make for him the restoration of money {he paid} at the market.

And the halacha is like Rabbi Yochanan, who maintains that they did make for him the restoration of money at the market.

Rava said: By a notorious thief, they did not establish a restoration of money of the market.

איתמר גנב ופרע בחובו גנב ופרע בהקיפו לא עשו בו תקנת השוק

מאי טעמא דאמרינן ליה לאו אדעתא דהאי מידי דיהיב לך יהבת ליה זוזי:

It was stated {by Amoraim}: If he stole and paid off his debt; if he stole and paid off goods received on credit, they did not establish a restoration of money of the market.

What is the reason? For we say to him: Not for the things that he gave you {now} did you {initially} give him money.

משכנתא שוה מאתן במאה עשו בו תקנת השוק.

שוה מאה במאה

אמימר אמר לא עשו בו תקנת השוק

מר זוטרא אמר עשו בו תקנת השוק

As a pledge worth 200 for 100 {which the received}, they make for him {the person who took it as a pledge} a restoration of money of the market.

Worth 100 for 100:

Amemar said: They do not make for him a restoration of the market.

Mar Zutra said: They do make for him a restoration of the market.

זביני שוה בשוה עשו בו תקנת השוק

שוה מאה במאתן

רב ששת אמר לא עשו בו תקנת השוק

רבא אמר עשו בו תקנת השוק

As a sale for an equal amount {to their value}, they make for him a restoration of the market.

Something worth 100 for 200:

Rav Sheshet said: They do not make for him a restoration of the market.

Rava said: They do make for him a restoration of the market.

והלכתא בכולהו עשו בו תקנת השוק לבר מגנב ופרע בחובו וגנב ופרע בהקיפו דלא עשו בו תקנת השוק:

And the halacha in all of them is that they do make for him a restoration of the market, with the exception of where he stole and paid off his debt, or stole and paid off goods received on credit, where they do not make for him a restoration of the market.

אביי בר נאזי חמוה דרבי הוה מסיק ביה ארבע זוזי בההוא גברא

גנב ואייתי גלימא יהב ליה ויהב ליה ארבעה זוזי אחריני

אתא לקמיה דרבינא

א"ל ארבעה זוזי קמא גנב ופרע בחובו הוא לא בעית למיתבא ליה הני ארבעה זוזי בתראי ודאי זיל הב ליה ושקול גלימך

מתקיף לה רב כהן דלמא גלימא מהנהו ארבעה זוזי קמאי יהבה ניהליה דהוה ליה גנב ופרע בחובו ארבעה בתראי הימוני הימניה כדמעיקרא

איגלגל מילתא ומטת לקמיה דרבא אמר להו הלכתא כרב כהן:

Abaye {our gemara: Avimi} bar Nazi, the father-in-law of Rabbi {our gemara: Ravina} was owed 4 zuz by a certain person. He {=that person} stole and brought him a garment, and gave it to him, and borrowed upon it another four zuz. This came before Ravina. He said: The first four zuz, since it is stealing and paying his debt, he {the owner} does not need to pay to him {to Abaye}. These last four zuz, certain go and give him, and take your garment.

Rav Kohen objected to this: Perhaps the garment was just for these first four zuz that he gave him, such that it will be a case of stealing and paying for his debt {such that the owner would be exempt}, while the four last ones he was trusting him with as at first.

The matter moved about the courts and arrived before Rava. He said to them: The halacha is like Rav Kohen.

נרשאה גנב ספרא זבנא לפפונאי בתמנן זוזי

אזל פפונא זבניה לבר מחוזא במאה ועשרים

לסוף הוכר הגנב

אמר אביי אזיל מריה דספרא יהיב ליה לבר מחוזא תמנן ושקיל סיפריה ואזיל בר מחוזא שקיל ארבעין מפפונא

מתקיף לה רבא השתא בלוקח מן הגנב עשו תקנת השוק בלוקח מן הלוקח לא כל שכן

אלא אמר רבא מרי ספרא יהיב ליה לבר מחוזא מאה ועשרים ושקיל ספרא ואזיל מארי ספרא שקיל ארבעין מפפונא ושקיל תמנן מן גנבא

וכן הלכתא:

A resident of Naresh stole a book and sold it to a resident of Papunia for 80 zuz. The resident of Papunia went and sold it to a resident of Mechoza for 120 {zuz}. It the end, the thief was recognized.

Abaye said: The owner of the book should go and give the resident of Mechoza 80 {zuz} and take his book, and the resident of Mechoza should go and take the {remaining} 40 {zuz} from the resident of Papunia.

Rava objected: Now that one who purchases from a thief, they enact for him a restoration of the money of the market, by one who purchases from a purchaser, would it not be all the more so? Rather, Rava said: The owner of the book should give to the resident of Mechoza 120 {zuz} and take the book, and the owner of the book {in order to recover some of that money} should go and take 40 from the resident of Papunia, and taken 80 from the thief.

And so is the halacha.

זה בא בחביתו של יין וכו':ש

אמאי לימא ליה אנא מהפקירא קא זכינא

כדאמר רבי ירמיה כשעקל בית הבד כרוך עליה מתני' נמי כשעקל בית הבד כרוך עליה

אמר לו אציל את שלך ואתה נותן לי דמי שלי חייב ליתן לו

ולימא ליה משטה אני בך

מי לא תניא הרי שהיה בורח מבית האסורים והיתה מעבורת לפניו ואמר לו טול דינר והעבירני אין לו אלא שכרו אלמא א"ל משטה אני בך

אמרי הא לא דמיא אלא לסיפא אמר לו טול דינר בשכרך והעבירני נותן לו שכרו משלם.

מ"ש רישא ומ"ש סיפא

אמר רמי בר חמא סיפא בצייד ששולה דגים מן הים עסקינן דא"ל אפסדתן מיהא כוורי בזוזא:

"IF ONE MAN WAS COMING ALONG WITH A BARREL OF WINE...":

{Bava Kamma 115b}

But why? Let him say to him, "I am obtaining it from hefker" {since the honey is being lost and is then ownerless}! As Rabbi Yirmeyah said: When the bale of the press-house was twined around it {it would not become ownerless, since it would only drip out}. In our Mishna as well, {say that it is} where the bale of the press-house was twined around it.

{Bava Kamma 116a}

"{If} he says to him 'I will save yours and you pay me the value of mine,' then he {=the other} is obligated to give to him" -- But let him say 'I was merely jesting with you!' For do we not learn {in a brayta}: "Behold if one was fleeing from prison and there was a ferryman before him, and he said to him {=to the ferryman} 'take a dinar and ferry me across', he {=the ferryman} only gets his wages." Thus it is clear that he can say "I was merely jesting with you." They say that it is only comparable to the sefa {of that brayta, which reads}: "If he said to him 'take this dinar as your wages and ferry me across,' he must pay the full wages {he specified, of a dinar}."

Why are the resha and the sefa different? Rami bar Chama said: In the sefa, we are dealing with a case in which he was a fisherman catching fish from the sea, such that he can say to him, 'you caused me to lose fish amounting to a zuz {=a dinar}.'

שטף נהר חמורו וחמור חבירו וכו':ש

בעא מיניה רב כהנא מרב ירד להציל ועלה שלו מאליו מהו

א"ל ההוא משמיא הוא דרחימו עליה

כי הא דרב ספרא הוה קא אזיל בההיא שיירתא לוינהו אריה כל אורתא הוו שדו ליה חמרא דחד מינייהו

ההיא אורתא דמטא גבי רב ספרא שדייה ניהליה לחמריה לא אתא אריה קדים רב ספרא למחר זכה ביה בחמריה

א"ל רב אחא מדפתי לרבינא למה ליה לרב ספרא דאקדים זכה ביה פשיטא

"SO ALSO IF A RIVER SWEPT AWAY HIS ASS AND ANOTHER MAN'S ASS...":

Rav Kahana inquired of Rav: If he descended to save {the other person's donkey, under the stipulation that he be paid for the value of his own donkey which would be lost}, and his own donkey came up on its own, what is the law? {Should he still be paid the stipulated amount?}

He {=Rav} said to him: This is from Heaven which had mercy upon him {and so his still receives the stipulated amount}.

Like this of Rav Safra, who was traveling with a certain caravan. A lion followed them, and every night they would cast to it one of their donkeys {so as not to be attacked themselves}. That night which reached Rav Safra's turn, they cast it his donkey, and the lion did not come. The next day, Rav Safra immediately retook possession of his donkey.

Rav Acha of Difri said to Ravina: Why did Rav Safta need to immediately take possession of it? It is obvious

Rif Bava Kamma 41b {114b - 115b; 115a}

2009-08-09T07:25:00.000-04:00

41b

See the Rif inside here, courtesy of HebrewBooks.org.

{Bava Kamma 114b}

דהוה קמיה דרבי מעשה באדם אחד שהיה מסיח לפי תומו ואמר אני ואימא נשבינו לבין האומות יצאתי לשאוב מים ודעתי על אימא ללקט עצים ודעתי על אימא והשיאה רבי לכהונה על פיו משום דבשבויה הקילו רבנן:

which was before Rabbi, an incident about a certain person {our gemara: child} who spoke in all innocence and said "I and mother was taken captives among the gentiles. I went out to draw water and my thoughts {=attention} were on mother; to collect wood, and my thoughts were on mother." And Rabbi married her off to a kohen on his word. Because in cases of a woman taken captive, the Sages were lenient.

הא דתניא דרבי ישמעאל ברבי יוחנן בן ברוקה אומר תנאי ב"ד הוא שיהא זה יורד לשדה חבירו וקוצץ סוכה של חבירו ומציל נחילו ונותן דמי סוכה מתוך נחילו

וכן תנאי ב"ד הוא שיהא זה מפרק את עציו ומציל פשתנו של חבירו ונוטל דמי עציו מתוך פשתנו של חבירו

וכן תנאי בית דין שיהא זה שופך את יינו ומציל דבשנו של חבירו ונוטל דמי יינו מתוך דבשנו של חברו

חזינן מאן דאמר הני כולהו הלכתא נינהו

ואנן לא סבירא לן הכי דקי"ל כמתני' דתנן אין לו אלא שכרו

וגרסי' נמי בס"פ מרובה בענין עשרה תנאין שהתנה יהושע

ותו ליכא

הא איכא הא דא"ר יהודה בשעת הוצאת זבלים אדם מוציא זבלו וצוברו כל ל' יום ברה"ר כדי שיהא נישוף ברגלי אדם וברגלי בהמה שע"מ כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ

והא איכא הא דרבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה וכו'

ופרקינן דיחידאה לא קאמרינן דביחידאה לא קא מיירי דשמעת מינה הא דר' יהודה והא דר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה כולהו לאו הלכתא נינהו:

This that they learnt {in a brayta}:

Rabbi Yishmael the son of Rabbi Yochanan ben Beroka says: It is a stipulation of Bet Din that this one may descend to his fellow's field and cut off a bough that belongs to his fellow and thus save his swarm, and pay the amount of the bough from {the value of} his swarm. And so too, it is a stipulation of Bet Din that this one may unload his wood {from his donkey} and save his fellow's flax, and take the cost of his wood from the flax of his fellow. And so too, it is a stipulation of Bet Din that this one may pour out his wine {to have a container available} and save the honey of his fellow, and take the cost of his wine from the honey of his fellow.

We have seen one who said that all of these are the halacha. But we do not maintain this to be so, for we establish like our Mishna which taught "he only has his wages." And also, we learn in the end of perek Merubah {Bava Kamma 81b}:

There were ten stipulations which Yehoshua stipulated. And are there not more? Behold, there is that that Rabbi Yehuda said: At the time of the taking out of dung, a person may take out his dung and pile it up for a period of 30 days in the public domain such that it be trodden upon by the legs of people and the legs of animals, for on this condition Yehoshua gave over the land to Israel as an inheritance. And behold, there is that of Rabbi Yishmael the son of Rabbi Yochanan ben Beroka, etc.?!

And we answer that those which are positions of individuals we do not say {in the brayta}, for something which is of an individual we don't say. And we deduce from this that this of Rabbi Yehuda and this of Rabbi Yishmael the son of Rabbi Yochanan ben Beroka, all of them are not the halacha.

Mishna:

המכיר כליו וספריו ביד אחר אם יצא לו שם גניבה בעיר ישבע כמה הוציא ויטול

ואם לאו לא כל הימנו שאני אומר מכרן לאחר ולקחם זה ממנו

IF A MAN IDENTIFIES HIS ARTICLES OR BOOKS IN THE POSSESSION OF ANOTHER PERSON, AND A RUMOR OF BURGLARY IN HIS PLACE HAD ALREADY BEEN CURRENT IN TOWN, THE PURCHASER {WHILE PLEADING PURCHASE IN MARKET OVERT} WOULD HAVE TO SWEAR HOW MUCH HE PAID AND WOULD BE PAID ACCORDINGLY {WHILE THE OWNER GETS BACK HIS POSSESSIONS}.

BUT IF THIS WAS NOT SO, HE COULD NOT BE BELIEVED, FOR I MAY SAY THAT HE {THE ORIGINAL OWNER} SOLD THEM TO ANOTHER PERSON FROM WHOM THE DEFENDANT PURCHASED THEM.

{Bava Kamma 115a}

זה בא בחביתו של יין וזה בא בכדו של דבש

נסדקה חבית של דבש ושפך זה את יינו והציל את הדבש לתוכה אין לו אלא שכרו

ואם אמר לו אציל את שלך ואתה נותן לי דמי שלי חייב ליתן לו:

THIS ONE WAS COMING WITH HIS BARREL OF WINE AND THIS ONE WAS COMING WITH HIS BARREL OF HONEY, AND THE BARREL OF HONEY CRACKED, AND THIS ONE POURED OUT HIS OIL AND SAVED THE HONEY WITHIN IT,

{Bava Kamma 115b}

HE ONLY HAS HIS WAGES. AND IF HE SAID TO HIM "I WILL SAVE YOURS AND YOU WILL GIVE ME THE VALUE OF MINE," THEN HE IS OBLIGATED TO GIVE IT TO HIM.

שטף נהר חמורו וחמור חבירו שלו יפה מנה ושל חבירו יפה מאתים הניח את שלו והציל את של חבירו אין לו אלא שכרו ואם אמר לו אציל את שלך ואתה נותן לי דמי שלי חייב ליתן לו:

A RIVER SWEPT AWAY HIS ASS AND HIS FELLOW'S ASS, HIS ASS BEING WORTH A MANEH {=100 zuz} AND HIS FELLOW'S ASS BEING WORTH 200 {zuz}, AND HE LEFT HIS OWN {TO ITS FATE} AND SAVED THAT OF HIS FELLOW, HE ONLY HAS HIS WAGES. AND IF HE SAID TO HIM "I WILL SAVE YOURS AND YOU WILL GIVE ME THE VALUE OF MINE," THEN HE IS OBLIGATED TO GIVE IT TO HIM.

{Bava Kamma 114b}

Gemara:

וכי יצא לו שם גניבה בעיר מאי הוה דלמא זבוני זבנינהו והוא ניהו דקא מפיק שמא

אמר רב יהודה אמר רב הכא במאי עסקינן כגון שבאו בני אדם ולנו בתוך ביתו ועמד והפגין בלילה ואמר נגנבו כלי נגנבו כלי ודלמא עילה מצא

רב כהנא מסיים בה משמיה דרב כגון שהיתה מחתרת חתורה ובני אדם שלנו בתוך ביתו יצאו ואבונקראות של כלים על כתפיהם והכל אומרים נגנבו כליו של פלוני

ודלמא כלים שקול ספרים לא שקול

ואסיקנא א"ר אבהו באומרים הללו כליו של פלוני והללו ספריו של פלוני:

And if there went out a rumon of the theft in city, what of it? Perhaps he indeed sold it, and he himself was the one who put out the rumor!

Rav Yehuda cited Rav {what follows is as the statement has been modified}: Here, we are dealing with a case such that people come and lodged in his house, and he stood and called out in the night, saying "my vessels have been stolen, my vessels have been stolen!"

And perhaps that he merely found a pretext?

Rav Kahana completed the statement in the name of Rav as: Such that there was a tunnel dug and the people who lodged there had left, with bundles of articles on their shoulders, and all say that the vessels of Ploni were stolen.

And perhaps vessels were taken but books were not taken?

And we conclude: Rabbi Abahu said: Where they said 'these are the vessels of Ploni and these are the books of Ploni.'

אמר רבא לא שנו אלא בבעל הבית העשוי למכור את כליו אבל בבעל הבית שאינו עשוי למכור את כליו לא צריך כולי האי

ודלמא איצטריך ליה זוזי וזבין

אמר רב אשי הרי יצא לו שם גניבה בעיר:

Rava said: They only learned this regarding a houseowner who was accustomed to sell his vessels, but regarding a houseowner who was not accustomed to sell his vessels, {Bava Kamma 115a} we do not need all of this.

And perhaps he needed the money and sold?

Rav Ashi said: Behold, there is the rumor of the theft in the city {supporting this other assumption that the homeowner would not sell his vessels}.

ש [אתמר] גנב ומכר ואח"כ הוכר הגנב

רב משמיה דרבי חייא אמר הדין עם הראשון

ר' יוחנן משמיה דר' ינאי אמר הדין עם השני

אמר רב פפא דכ"ע גלימא למריה הדר והכא בעשו בו תקנת השוק קא מיפלגי

ומאי הדין הדין [עם דין] הלוקח

רב משום ר' חייא אמר הדין עם הראשון דינא דלוקח למישקל זוזיה מגנב סבר לא עשו בו תקנת השוק

ר' יוחנן אמר הדין עם השני דינא דלוקח למישקל זוזיה מבעל הבית

It was stated {by Amoraim}: If he stole and sold, and then the thief was identified:

Rav in the name of Rabbi Chiya said: The lawsuit is against the first one {=the thief}.

Rabbi Yochanan in the name of Rabbi Yannai said: The lawsuit is against the second one {=the purchaser}.

Rav Pappa said: All agree that the garment itself returns to its owner. But here, the dispute is about the restoration of the extra money paid in the market. And what is the "din?" The din is regarding the law of the purchaser:

Rav in the name of Rabbi Chiya said that the law is with the first one, that the law of the purchaser to take his {extra} money from the thief. He maintains that they did not set for him the extra money paid in the market.

Rabbi Yochanan said that the law is with the second one, that the law of the purchaser is to take his extra money {that he paid} from the owner {of the stolen item}.

Rif Bava Kamma 41a {114a - b}

2009-08-06T12:15:00.000-04:00

41a

See the Rif inside at HebrewBooks.org.

{Bava Kamma 114a}

אריא ארבעת לי אמיצראי משמתינן ליה עד דאתי ומקבל כל אונסא דאתי מחמתיה:

{he may say to him:} "You have crouched a lion at my border." We place him under the ban under he comes and accepts responsibility for any mishap which comes because of him.

המציל מן הנהר ומן הלסטים אם נתייאשו הבעלים הרי אלו שלו

אם נתייאשו אין סתמא לא

אמר רב אסי לא שנו אלא בלסטין עכו"ם דדיינו בגיותא אבל בישראל דאמרי מי יימר אפילו סתמא נמי איאושי מיאש:

If one saves {some property} from the river or from bandits, if the owners have given up hope, behold they are his.

{The implication of this is:} If they have given up hope, yes, but in the plain instance, no.

Rav Assi {our gemara: Rav Ashi} said: They only learned this regarding heathen bandits, who judge with haughtiness. But by an Israelite, where they will say "who says" {that it is as you have described? Bring witnesses}, even in the normal case, he will certainly have abandoned hope.

Mishna:

אמר רבי יוחנן בן ברוקה נאמנת אשה או קטן לומר מכאן יצא נחיל זה

ומהלך בתוך שדהו ונוטל את נחילו ואם הזיק משלם מה שהזיק

אבל לא יקוץ את הסוכה על מנת ליתן דמים

רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר קוצץ ונותן דמים:

RABBI YOCHANAN BEN BEROKA SAID: A WOMAN OR A MINOR IS TRUSTED WHEN STATING THAT THIS SWARM STARTED FROM HERE; AND HE {=THE OWNER OF BEES} IS ALLOWED TO WALK INTO THE FIELD OF HIS NEIGHBOR FOR THE PURPOSE OF RESCUING HIS SWARM, THOUGH IF HE CAUSES DAMAGE HE WOULD HAVE TO PAY FOR THE AMOUNT OF DAMAGE HE DOES. HE MAY, HOWEVER, NOT CUT OFF HIS NEIGHBOR'S BOUGH {UPON WHICH HIS BEES HAVE SETTLED} {EVEN} WITH THE INTENTION OF PAYING HIM ITS VALUE.

RABBI YISHMAEL THE SON OF RABBI YOCHANAN BEN BEROKA SAID: HE CUTS AND PAYS HIM ITS VALUE.

{Bava Kamma 114b}

Gemara:

אמר רב אשי אין מסיח לפי תומו כשר אלא לעדות אשה בלבד

אמר ליה רבינא לרב אשי והא נחיל של דבורים

א"ל בקנין דרבנן

וההוא עובדא נמי

Rav Ashi said: Speaking in all innocence is not valid except for testimony on behalf of a woman {in terms of death of the husband such that she may now remarry}.

Ravina said to Rav Ashi: But there is the instance of the swarm of bees.

He {=Rav Ashi} said to him: This was a case of {only} Rabbinic aquisition {that one may own this}.

And there was a certain incident as well,

Rif Bava Kamma 40b {113b - 114a}

2009-08-04T12:34:00.000-04:00

40b

The Rif inside at HebrewBooks.org

{Bava Kamma 113b}

אמר שמואל וטעותו מותרת כי הא דשמואל זבן לקנא דדהבא בכלל דפליזא מן ההוא כותי בארבע זוזי ואבלע ליה זוזי יתירא:

רב כהנא זבן מאה ועשרין חביתא דחמרא בכלל מאה מההוא כותי אמר ליה חזי דעלך קא סמיכנא:

Shmuel said: And his error is permitted.

Like this that Shmuel bought a golden bowl under the assumption it was copper from a certain Cuthean for four zuz, and also swallowed an extra zuz.

Rav Kahana bought 120 barrels of wine under the assumption that they were 100 from a certain Cuthean. He {=Rav Kahana} said to him: See that I am relying upon you.

רב אשי הוה שפיל ואזיל [באורחא] חזא הנהו שבשבי דגופנא דתלו לבר מן פרדיסא ותלו בהו קיטופי

א"ל לשמעיה פוק חזי אי דישראל הוא לא תייתי ואי דכותי הוא אייתי

שמעיה ההוא כותי אתא אמר ליה דכותי שרי

א"ל הכי קאמינא ליה אי דכותי הוא אייתי דשקיל דמי ואי דישראל הוא לא תייתי דלא שקיל דמי:

Rav Ashi was walking down the road. He saw some branches of vines hanging outside the vineyard, from which ripe grapes were hanging. He said to his attendant: Go and see: If they are of an Israelite, do not bring them to me, but if of a Cuthean, bring them.

That Cuthean {who owned the vineyard} heard, came, and said to him: Of a Cuthean is permitted?!

He {=Rav Ashi} said to him: This is what I said {meant} to him: If it is of a Cuthean, bring them, for he {=the Cuthean} will accept payment, while if it is of an Israelite, do not bring them, for he will not accept payment.

גופא אמר שמואל דינא דמלכותא דינא

אמר רבא תדע דקטלי דיקלי ועבדי גישרי ועברינן עלייהו:

The primary text {of the gemara, which we cited before}:

Shmuel said: The law of the land is the law.

Rava said: Know, for if they {=the authorities} cut down palm-trees and make bridges, we can pass over them.

אמר רב האי מאן דמשתכח בבי דרי פרע מנתא דמלכא

וה"מ בשותפי אבל באריסא לא

דאמר רב בר מתא אבר מתא מיעבט וה"מ בבול ארעא

פי' יבול הארץ

ובגיזתא דשתא

אבל חליף ליה שתא כיון דמפייס מלכא לא:

Rav {our gemara: Rava} said: One who is found in the barn pays the king's share {for the grain in the field}.

And these words are when he is a partner, but a sharecropper, no.

For Rav said: A citizen of a town can be pledged for another citizen of the town. And these words are regarding land tax -- to explain: the growth of the land -- and of the fleece {our gemara: karga, capitation tax} of that year. But once the year have passed, since the king was pacified, no.

מכריז רבא ואיתימא רב הונא דסלקין לעילא ודנחתין לתתא האי בר ישראל דידע סהדותא לכותי אישראל חבריה ואזיל מסהיד ליה בכותי היו משמתינן ליה

מ"ט כיון דכותים מפקי ממונא אחד סהדא היו משמתינן ליה

והני מילי במגיסתא אבל בי דואר אינהו נמי חד סהדא למומתא שדו ליה

אמר רב אשי האי בר ישראל דזבין ליה ארעא לעובד כוכבים אמיצרא דישראל חבריה היו משמתינן ליה

מאי טעמא משום דאמר ליה

Rava announced -- and some {texts} say Rav Huna -- Those who leave up {to Eretz Yisrael} and those who descend {to Bavel}: If there is a son of Israel who knows testimony on behalf of a Cuthean upon his fellow Israelite and goes and testifies on behalf of the Cuthean, we will place him under a ban.

What is the reason? Since Cutheans collect money on {the word of}

{Bava Kamma 114a}

one witness {rather than two}, we place him under the ban. And these words are by Magista {untrained magistrates; or, a village court}. But in the Persian Circuit Court, they also impose an oath based on a single witness.

Rav Ashi said: If there is a son of Israel citizen who sold land to an idolator on the border of his fellow Israelite, we place him under a plan. What is the reason? For he {=the neighbor} may say to him:

Rif Bava Kamma 40a {113a - b}

2009-07-31T09:10:00.000-04:00

40a

Rif inside at HebrewBooks.org.
{Bava Kamma 113a}

ואע"ג דליתיה במתא נמי לא אמרן אלא דאתי ביומיה אבל אי לא אתי ביומיה לא
מ"ט אישתלו ולא אמרו ליה
ואע"ג דאתי ביומיה נמי לא אמרן אלא דלית ליה אורחא אבבא דבי דינא אבל אי אית ליה אורחא אבבא דבי דינא לא
מ"ט לא אמרו ליה סברי אשכחיה וא"ל:

And even though he is not in the town, we also only say it when was to come {home} that day, but if he would not come home that day, no. What is the reason? They might have forgotten and not told him.
And even though he came home that day, we still only say this when his path {home} does not pass by the gate of Bet Din, but if his path would take him past the gate of Bet Din, no. What is the reason? They figured that they would find him and tell him.

ואמר רבא האי מאן דכתבינן פתיחא עליה אדלא אתא לדינא כי אתא לדינא קרעינן ליה לפתיחיה.
אדלא צאית לדינא לא קרעינן ליה לפתיחיה עד דצאית
ולא היא כי אמר ציאתנא קרעינן ליה לפתיחיה:

And Rava said: A person upon whom we write a Peticha for not coming before court, when he comes to court, we tear up his Peticha. {If we wrote it} for his not having obeyed the court decision, we tear up his Peticha only when he obeys. And it is not so. When he {merely} says 'I will obey', we tear up his Peticha.

אמר רב חסדא קבעינן זמן דייתי לדינא שני וחמישי ושני זימנא וזימנא דבתר זימנא.
ועד למחר לא כתבינן פתיחא:

Rav Chisda said: When we fix a time that he should come to court, it is Monday, Thursday, Monday, one time after another {fixing the time} but for the next day, we do not write a Peticha. {our gemara: and the next day {of the last fixed date}, we write}.

רב אשי איקלע לבי רב כהנא אפום נהרא חזייה לההיא איתתא דאקבעה זימנא בצפרא וקא כתבי עלה פתיחא לאורתא
א"ל לא סבר לה מר להא דרב חסדא
[דא"ר חסדא] קובעין זמן ב' וה' וב'
וא"ל הנ"מ גברא דלא שכיח במתא אבל איתתא כיון דשכיחא במתא ויתבה ולא קא אתיא מעיקרא מורדת היא
אמר רב לא מקבעינן זימנא לא ביומי ניסן ולא ביומי סיון ולא ביומי תשרי ולא במעלי שבתא ולא במעלי יומא טבא:
אבל מניסן לבתר ניסן ומתשרי לבתר תשרי מקבעינן:
וממעלי שבתא לבתר שבתא לא מקבעינן משום דמיטרד בשבתא:

Rav Ashi visited the house of Rav Kahana at the mouth of the river {"the mouth of the river" missing in our gemara}. He saw a certain woman upon whom the time was set for the morning, and they wrote upon her a Peticha for the night.
He said to him: Does master not hold like that of Rav Chisda? For Rav Chisda said: We establish a time on Monday, Thursday, and Monday.
And he said to him: These words are regarding a man, who is {=might} not frequent the town, but a woman, since she is commonly in the town dwelling ther, and yet she does not come, she is rebellious from the beginning.

Rav said: We do not set a time for the days of Nissan, for the days of Sivan, for the days of Tishrei, not erev Shabbos or erev Yom Tov.
But during Nissan for after Nissan and during Tishrei for after Tishrei, we do establish. And from erev Shabbat for after Shabbat, we do not establish, because he could be busy preparing for Shabbat.

פיסקא אין פורטין לא מתיבת המוכסין ולא מכיס הגבאין
מוכסין
והא אמר שמואל דינא דמלכותא דינא
אמר רב חיננא בר כהנא אמר שמואל במוכס שאין לו קצבה
דבי ר' ינאי אמרי במוכס העומד מאליו:

Citation {from the Mishna on 113a}:
"NO MONEY MAY BE TAKEN IN CHANGE EITHER FROM THE BOX OF THE CUSTOMS-COLLECTORS OR FROM THE PURSE OF THE TAX-COLLECTORS":
Customs-collectors? {Why should the customs-collectors be considered to be acting unlawfully?} But Shmuel said: The law of the land is the law.
Rav Chinena bar Kahana cited Shmuel: By a custom-collector who has no set limit.
In the academy of Rabbi Yannai they said: By a self-appointed custom-collector.

וכן הא דתנן נודרים להרגים ולחרמים ולמוכסים במוכס העומד מאליו או מוכס שאין לו קצבה

And so too that which they taught {in the Mishna}, "To {escape} murderers or robbers or customs-collectors one may confirm by a vow {a false statement that the grain is terumah}" is for a self-appointed custom-collector or to a custom-collector who has no set limit.

תניא אסור להבריח בהם מן המכס
רבי שמעון אומר משום רבי עקיבא מותר להבריח בהם מן המכס
בשלמא לענין כלאים בהא קא מיפלגי
מר סבר דבר שאין מתכוין אסור ומר סבר מותר
אלא להבריח מן המכס מי שרי
והא קאמר שמואל דינא דמלכותא דינא
אמר רב חיננא בר כהנא במוכס שאין לו קצבה
דבי רבי ינאי אמרו במוכס העומד מאליו
רב אשי אמר הכא במוכס כנעני עסקינן
וכדתניא ישראל וכנעני אנס שבאו לפניך לדין אם אתה יכול לזכהו בדין ישראל זכהו ואמור לו כך דיננו בדיני כנענים זכהו ואמור לו כך דינכם ואם לאו באין עליו בעקיפין דברי ר' ישמעאל
ר"ע אומר אין באין עליו בעקיפין מפני קידוש השם
וקי"ל כרב אשי דבתרא הוא:

They learnt {in a brayta}: It is forbidden to utilize them to escape the custom.

Rabbi Shimon says in the name of Rabbi Akiva: It is permitted to utilize them to escape the custom.

This is fine in terms of kilayim {improper mixtures of species} that they argue in that; one master maintains that something not intended is forbidden and one master maintains it is permitted. But to escape the custom-tax, who permits?! Behold, Shmuel said that the law of the land is the law!

Rav Chinena bar Kehana {earlier, citing Shmuel} said: By a custom-collector who has no set limit.

In the academy of Rabbi Yannai they said: By a self-appointed custom-collector.

Rav Ashi said: Here, we are dealing with a Kenaanite custom-collector. {Rashi has: a Kenaanite custom-collector who is an extortionist; so too, Masoret Hashas on this Rif.}

And as they learned {in a brayta}: An Israelite and a Kenaani extortionist who come before you for judgement; if you are able to rule in favor of him {the Israelite} in Israelite law, rule in favor of him, and say to him {the Kenaanite extortionist} "such is our law." If {you can rule in favor of him} in the laws of the Kenaanites, rule in favor of him {the Israelite} and say to him "such is your law." And if not, we come upon him with a ruse. These are the words of Rabbi Yishmael. Rabbi Akiva says: We do not come upon him with a ruse, because of sactification of Hashem's name.

And we establish {between these Amoraim} like Rav Ashi, for he is last.

{Bava Kamma 113b}

אמר רב ביבי בר גוזלא א"ר שמעון חסידא גזילו של כנעני אסור אבדתו מותרת:

גזלו אסור כדרב הונא אמר רב
דאמר רב הונא אמר רב מנין לגזל כנעני שהוא אסור שנאמר ואכלת את כל העמים אשר ה' אלהיך נותן לך בזמן שמסורין בידך ולא בזמן שאינן מסורין בידך
אבדתו מותרת כי הא דאמר רב חמא בר גוריא אמר רב מנין לאבדת כנעני שהיא מותרת שנא' וכן תעשה לחמורו וכן תעשה לשמלתו וכן תעשה לכל אבדת אחיך
אבדת אחיך ולא אבדת כנעני
תניא ר"פ בן יאיר אומר כל מקום שיש חילול השם אף אבידתו אסורה

Rav Bibi bar Gozla {our gemara: bar Gidel} cited Rabbi Shimon Chassida: The theft of a Kenaanite is forbidden; his lost article is permitted.

His theft is forbidden, like Rav Huna cited Rav. For Rav Huna cited Rav: From where do we know that theft of a Kenaanite is forbidden? For it is stated {Devarim 7:16}

טז וְאָכַלְתָּ אֶת-כָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ--לֹא-תָחוֹס עֵינְךָ, עֲלֵיהֶם; וְלֹא תַעֲבֹד אֶת-אֱלֹהֵיהֶם, כִּי-מוֹקֵשׁ הוּא לָךְ. {ס}

16 And thou shalt consume all the peoples that the LORD thy God shall deliver unto thee; thine eye shall not pity them; neither shalt thou serve their gods; for that will be a snare unto thee. {S}

at the time that they are given over into your hand, and not at the time that they are not given over into your hand.

His lost article is permitted, like this which Rav Chama bar Guria cited Rav: How do we know that the lost article of a Kenaanite is permitted? For it is stated {Devarim 22:3}:

ג וְכֵן תַּעֲשֶׂה לַחֲמֹרוֹ, וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְשִׂמְלָתוֹ, וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְכָל-אֲבֵדַת אָחִיךָ אֲשֶׁר-תֹּאבַד מִמֶּנּוּ, וּמְצָאתָהּ: לֹא תוּכַל, לְהִתְעַלֵּם. {ס}

3 And so shalt thou do with his ass; and so shalt thou do with his garment; and so shalt thou do with every lost thing of thy brother's, which he hath lost, and thou hast found; thou mayest not hide thyself. {S}

the lost article of your brother, and not the lost article of a Kenaanite.

They learnt {in a brayta}: Rabbi Pinchas ben Yair said: Anywhere there is desecration of Hashem's name, even his lost article is forbidden.